לאחר שנתיים מלאות בסגרים וריחוק חברתי שהשפיעו על העולם בתחומים רבים, מחקר חדש של אוניברסיטת מקגיל בקנדה חושף כי השפעת הקורונה על בריאות הנפש היא השפעה מועטה.
בניגוד למה שסברו רבים במהלך הקורונה בנוגע להשפעות הנפשיות שיש לסגרים ולריחוק החברתי, מחקר חדש שנערך בקנדה מוכיח כי ההשפעה הנפשית של הקורונה נמוכה משצפו.
המחקר, שהתבסס בעיקרו על מחקרים אקדמיים קודמים ובדק את השפעת הקורונה בנושא מצבם הנפשי של מבוגרים, הראה כי לא הייתה עלייה ניכרת במקרי ההתאבדויות או ברמת הדיווחים על תחלואת נפש. על אף המגבלות והריחוק החברתי, הלכידות החברתית דווקא גברה במהלך המגפה והציבור נלחם יחד ב"אויב המשותף" שהוא נגיף הקורונה.
אילוסטרציה (צילום: CKA\shutterstock)
ברט טומבס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת מקגיל, טוען כי הרושם שנוצר, לפיו המגיפה השפיעה באופן ישיר וקשה על מצב בריאותו הנפשית של הציבור, התבסס לרוב על על נתונים לא איכותיים ועל מקרים פרטיים שהועלו על סדר היום התקשורתי ולא על ביסוס מדעי- מחקרי.
עם זאת, טומבס מסכים כי גם במחקר של האוניברסיטה ניכר כי ציבור הנשים חוו החמרה בתסמיני חרדה ודיכאון ובאופן כללי חוו החמרה מובחנת יותר מאשר גברים בפרמטרים נפשיים, אך לפי דעת החוקרים הדבר נובע מכך שהן נצרכו לדאוג לבני הבית ולטפל בשאר בני המשפחה, דבר שהוביל ללחץ נפשי גדול יותר מאשר זה של הציבור הגברי.
"מחקר מוטה וחסר אחריות"
בניגוד לדעת החוקרים מאוניברסיטת מקגיל, חוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד האוסטרלית דווקא מתנגדים לממצאי המחקר וטוענים כי הוא מוטה וחסר אחריות. לטענתם, המחקר מתייחס לקבוצת המבוגרים בלבד ומתעלם מקבוצות בעלות סיכוי גבוה יותר להחמרה פסיכיאטרית כדוגמת ילדים ואנשים בעלי בעיות נפשיות קיימות.
רומן רצ'קה, יו"ר החטיבה לפסיכולוגיה קלינית של האגודה הבריטית לפסיכולוגיה, הסכים: "עדיין אין לנו את התמונה המלאה, ויש צורך במחקרים נוספים על השפעת המגיפה על קבוצות שחוות אי-שוויון חברתי ובריאותי לאורך זמן רב. אנחנו כן יודעים ששירותי בריאות הנפש העמוסים יתר על המידה והממומנים באופן לקוי, לא הצליחו לעמוד בביקוש הגואה בשנים האחרונות. חיוני שהשלטונות יממנו כראוי שירותים כדי לספק את התמיכה הדרושה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
