אווטאר: דרכם של המים | נכנסתי סקפטי והופתעתי לטובה - סרוגים

אווטאר: דרכם של המים | נכנסתי סקפטי והופתעתי לטובה

"אווטאר: דרכם של המים" מגיע למסכים למעלה מעשור לאחר צאת הסרט הקודם, שהיה הסרט הרווחי בהיסטוריה. הוא חוזר על אלמנטים מקודמו, הדמויות לא מפותחות, אבל שווה לראות אותו על מסך ענק

אווטאר: דרכם של המים | נכנסתי סקפטי והופתעתי לטובה
  (באדיבות היח"צ)

"אווטאר: דרכם של המים" מגיע למסכים למעלה מעשור לאחר צאת הסרט הקודם, אבל מצליח לעניין. על אף שהוא חוזר על אלמנטים מהסרט הראשון, ועל אף שהדמויות בו לא מפותחות, הוא מפתיע לטובה ומציג (שוב) עולם חדש ומסקרן ששווה לראות על מסך ענק.

הבמאי ג'יימס קמרון מתעקש למתוח את הסבלנות של צופיו: סרט ההמשך לשובר הקופות והשיאים שלו, "אווטאר", עולה לאקרנים למעלה מעשור (!) לאחר קודמו, ולא זו בלבד אלא שהסרט עצמו אורך כשלוש שעות ועשר דקות.

נראה שאפתני ביותר לצפות מהקהל שיגיע לראות פרק שני מתוך סיפור שאת הפרק הראשון שלו הוא כבר הספיק לשכוח, ועוד לפרק זמן ארוך כל כך. כיוון ש"אווטאר" הראשון לא השאיר עלי חותם מיוחד, נכנסתי סקפטי למדי לאולם – אבל לאמתו של דבר הופתעתי לטובה.

עוד באותו נושא

מילה שלה: למקרה שחשבנו שהאשמת הקורבן מאחורינו


8

תקציר העלילה

עלילת הסרט מתרחשת כעשור לאחר הסרט הקודם, וגם הפעם הזירה היא הכוכב פנדורה – ביתם של אנשי הנא'בי. גיבורי הסרט הם ג'ייק (סם וורת'ינגטון) ונייטירי (זואי סלדנה) מהסרט הקודם, הפעם בליווי המשפחה שהקימו בעשור שחלף.

כאשר הקולונל קואטריץ' (הכובש חסר הרחמים שמת בסוף הסרט הקודם, בגילומו של סטיבן לנג) מוחזר לחיים בעזרת שימוש בגוף נא'בי, הוא יוצא לצוד את ג'ייק שמנהיג את ההתנגדות האלימה של בני הנא'בי להשתלטות האנושית הנצלנית על הכוכב ועל משאביו. ג'ייק ומשפחתו נאלצים למצוא מחסה בין בני שבט אחר, שחיים לא ביערות כי אם בים.

הפתיחה של הסרט היא החלק החלש ביותר שבו כיוון שהיא מזכירה לצופה לא רק את הסרט הקודם, אלא גם סרטים רבים אחרים מהתקופה.

סיפורי־לקח על קהילה קסומה שחיה בעולם פלאי שבני האנוש כובשים ומנצלים נעשו נפוצים מאוד (רק בחודש האחרון ראיתי את "הפנתר השחור" ואת "עולם מוזר", ולרשימה הזו מצטרפים גם מוצרים נוספים מבית מארוול, וסרטים כגון "לשבור את הקרח 2").

(צילום: פורום פילם)

בשביל זה יש קולנוע

הסרט משתפר מאוד כשמשפחת סאלי מגיעה לשבט הנא'בי הימיים. הסרט חוקר ארוכות את המעוז החדש שאליו מגיעה המשפחה, וכוחו ברגעים האלה. השיטוט התת־ימי המתמשך הוא נקודת החוזק של הסרט, שבונה עולם חדש, עשיר בגיאולוגיה, במנהגים, ביצורים ובתופעות טבע.

דווקא משום כך שווה לצפות בו באיימקס: גם אלמלא הייתה לסרט עלילה הוא היה מצליח להשאיר את הצופים בכסאותיהם זמן ארוך, בשוטים הארוכים והממגנטים מתחת למים במחיצתם של יצורים בלתי־מוכרים.

אווטאר: דרכם של המים

ציון כללי

מדד
הצניעות

למה תכה
רעך

מי ומי
צופים

ההיכרות האישית של הצופה עם העולם הימי של פנדורה ועם יושביו, מערבת אותו מאוד בהתרחשות על המסך, ולפיכך גם מעצימה מאוד את הזוועות שמעוללים בני האדם.



מעצים את הזוועות, והאורך לא מוצדק

בסצנה מתמשכת וקשה לצפייה, משלחת של ציידים תוקפת יצורים תבוניים דמויי־לווייתנים, והורגת אחד מהם בעבור בצע כסף. לא ניתן להישאר אדישים לפעולות האיומות של הציידים ולשעשוע שהם מפיקים מהזוועה.

עוד באותו נושא

רצח כתוב היטב 2: תעלומה בלשית שאפילו מצליחה להפתיע

קשה לומר שאורכו של הסרט מוצדק. בראיון למגזין וראייטי הצדיק הבמאי את האורך התובעני בכך ש"בסרט הקודם לא הקדשנו זמן רב כל כך למערכות יחסים ולרגשות, כפי שאנחנו עושים בסרט השני". ואולם, הדיאלוגים בין הדמויות הם החלק החלש ביותר בסרט.

למעשה, כל עוד הדמויות לא מדברות, הוא מהנה מאוד. הסרט ניחן ביותר מאשר רק צילומי טבע עוצרי־נשימה, והאקשן המרהיב שבו משתמש בתבונה באלמנטים הייחודיים בעולם החייזרי.

(צילום: פורום פילם)

אולם, ברגע שמתמקדים בדמויות עצמן והן פותחות את הפה, יוצא להן אחד משלושה דברים: אקספוזיציה מגושמת, קלישאה נבובה, או סתם משפט דבילי. בהתאם לכך, הדמויות המרובות בסרט שטוחות למדי ועוברות תהליכים די תמוהים.

למרות הכל, "אווטאר: דרכם של המים" גדול מסך הדמויות שבו, ומספק חוויה גדולה מהחיים שמצדיקה צפייה על מסך גדול ככל שניתן.

המשאבים הרבים שהושקעו בהרחבת עולמם של הנא'בי מסתברים כמשתלמים, ומי שחשב שהוא כבר הבין את הקטע בסרט הראשון יגלה דברים חדשים בעולם של אווטאר.

נותר רק לתהות אם קמרון (כמו בני האנוש בסרטיו) יאלץ להחליף את הסביבה שבה מתרחשות עלילותיו בכל פעם: היכן יתרחש הסרט הבא, לאחר שמיצה את האפשרויות שגלומות בים?

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו