האם מפלגות הימין צריכות לשמוח מהבחירות?
האם מפלגות הימין צריכות לשמוח מהבחירות או לנסות בכל כוחן להקים ממשלה חלופית? מי המפסידים והמנצחים הברורים בכל המהלכים האלה? טור דעה:

במהדורה הראשונה בחדשות מיד לאחר היוודע השמועה על פיזור הכנסת הנוכחית, חבר הכנסת מיקי זוהר אפילו לא חיכה שהגברת לוי תסיים את שאלתה "האם יש סיכוי לממשלה חלופית או שהולכים לבחירות".
זוהר פשוט ירה "הולכים לבחירות. הסיפור גמור".
חבר הכנסת זוהר כנראה הגיע מוכן עם מסר ברור כדי שגם קשי הבנה בסיסית בפוליטיקה לא יתבלבלו – שום ממשלה חלופית לא על הפרק מבחינת הליכוד.
הליכוד משול לאלמוני שנפל לידיו סכום אסטרונומי בלוטו, ועכשיו רק נשאר לו להחליט איך לממש את הזכייה.
למעשה, ההחלטה של ראש הממשלה וחליפו נפלו לזרועות הליכוד כפרי בשל. אולי בשל מידי. מי יודע אם עד לפני שעות ספורות כבר היו מוכנים להציע לאורבך שיריון ראשון וחצי מלכות. עד שהגיעה החלטת בנט שטרפה את הקלפים, ודרשה מהם לקבל החלטה במהירות.
אני חושש שהצוהלים בימין לא מבינים את המשמעות מבחינתם של בחירות בכל מחיר (ולא, אני לא מדבר על הסחרור המתלווה שלצערנו התרגלנו אליו כבר ארבע פעמים).
הליכוד מנסה בכוח לקחת לבחירות ולא בטוח שזה הדבר הכי טוב לאינטרסים שהימין רוצה לקדם, או לפחות זעק שרוצה עד לפני כמה שעות.
המפה הפוליטית
איך שלא קוראים את המפה, כמו גם את ההיסטוריה הפוליטית, נתניהו ירצה או יצטרך לצרף מפלגות נוספות מ"המרכז" ובשל כך אולי אף להיפטר ממפלגות "קיצוניות" בעיניו. הדברים אף נשמעו בין המילים בהודעתו הראשונה של יו"ר האופוזיציה על כוונתו להקים ממשלה "רחבה" (רחבה מאיפה לאיפה?)
העובדה שהחרדים מפחדים מבחירות וממנדטים נגוסים היא כבר עניין ברור, ואפילו הציונות הדתית שיכולה להתבשם מהסקרים, עוד זוכרת ממשלות לא רחוקות שבהן נזרקה בשביל צירוף מפלגות כמו עבודה וכחול לבן. האינטרס של סמוטריץ' והחרדים לכאורה ברור אם כך. לדאוג לכך שלא יהיו בחירות אלא ממשלה חלופית בה נתניהו תלוי באמת בקבוצה משמעותית של הגוש הימני והמסורתי שגיבשו.
הליכוד מנסה לחזק את כוחו במנדטים, הסקרים משכרים אותו כמו תמיד, אך השאלה החשובה מבחינת סמוטריץ' והחרדים לא צריכה להיות מספר המנדטים אלא הממשלה שתוקם והמדיניות שתקדם.
אם יבוא אדם שאינו חשוד כ'ביביסט' או כרק 'לא ביביסט' ויסתכל על המשוואה הזו באופן קר, עצתו האסטרטגית לחרדים ולסמוטריץ' תהיה להתעלות מעל הפערים האישיים עם "בוגדי הימין" ולנסות לגרום להם "לעשות תשובה" ולהקים כבר בימים הקרובים יחד איתם ממשלה חלופית עוד בכנסת הנוכחית.
בעולם שבו אנו חיים בו כולם מתוייגים לכאן או לשם, אולי אין בנמצא אדם כזה ולכן יכול להיות שנגזר דינן של אותן מפלגות להתחרות ראש בראש כל הדרך על התואר המפוקפק של ממליכי הליכוד. מלכות שלא מובטח שיהיו בה שרים או בעלי השפעה (ובמקרה של הציונות הדתית – שרים בכירים).
אז מה עדיף להם?
אילולא הכרוניקה הידועה מראש של הדמיונות הנוצצים שמחברת חלומות לאמונות לא מבוססות, אולי יכלו להבחין החרדים וסמוטריץ' ביתרונות הרבים של הקמת הממשלה החלופית.
מלבד החשש (המבוסס יש לציין בהוגנות) לאיבוד מנדטים מצד החרדים או לגבו של נתניהו מצדו של סמוטריץ', יש לחלופת הממשלה החלופית יתרונות וסיכויים לא מעטים.
כעת, לאחר הודעת בנט – אנשי ימינה ותקווה חדשה הרבה פחות "יקרים". זאת כשהבחירות בפתח וכיסא הכנסת מתרחק אולי לעולם. אותם אנשי ימינה ותקווה חדשה יכולים לתרץ את ה"עריקה חזרה למחנה" או "השיבה בתשובה" בכך שהם מקימים ממשלה חלופית בשביל לשמור על ישראל מסחרור של בחירות, או בהתפקחות.
המחנה הימני יוכל להקים ממשלה ימנית לאומית שאליה אולי יצטרפו בעתיד גנץ וחבריו. אך לא כקובעי הטון אלא כנלווים לבשורה מאוחדת.
נכון, לכאורה גם למפלגת הציונות הדתית יש אינטרס לבחירות לא פחות מהליכוד. גם להם הסקרים מנבאים הרבה מנדטים אך מפת המנדטים הכללית והגושית, לכאורה, לא תשתנה, ומדובר במצב בו לפיד יכול להיות ראש ממשלה תקופה ארוכה מאוד. לא בטוח שזה דבר שהציונות הדתית חפצה בו, לא בטוח שזה דבר שהליכוד לא חפץ בו.
אם השחקנים הימניים במגרש ישקלו את הדברים שנאמרים פה, יכול מאוד להיות שבשבוע הבא תוקם בכלל ממשלה חלופית. בהחלטות ובהכוונת מפלגות הימין בימים הקרובים יכול להיות שייקבע האם יאיר לפיד יקטוף את התואר ראש הממשלה הקצרה ביותר, או ראש ממשלת המעבר הארוכה ביותר.
נראה שזו גזירת הפוליטיקה הבינארית בישראל, לפחות עד לשינוי חוקת הבחירות.
או כלום, או הכול.
אליה מימון, בוגר ישיבת שדרות ותכנית "תורת המדינה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו