גם אני, כחרדי מצוי, חשבתי שאלה התומכים בגיוס בחורי הישיבות הקדושות מתבססים על נימוק המתקבל על הדעת. קראתי את הטור שפורסם כאן ב"סרוגים" : "חשיפה" שמרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א שירת בצה"ל. במאמר מסופר כי כשהגיע לניחום אבלים על פטירת אביו של משגיח ישיבת פוניב'ז, הרב גוסברג, הוא סיפר כי במהלך לימודיו בישיבת לומז'ה יצא אל הקרב בגבול עם מצרים, בגלל צו שניתן לכל תלמידי הישיבות.

תחילה, ברצוני להודות לכותב הטור הנכבד על שלא בחר להיות אחד מאותם משועממים, בחורי הישיבות הקדושות, המכלים את זמנם מדי יום-יום בפינת הקפה, ובחר להיות מאלו השומרים בגופם על מדינת ישראל. תמיד אמרתי שכל הידע של הרבנים לא נצבר מכיוון שלמדו (כי הרי הם בכלל רובצים כל היום בפינת הקפה), אלא הוא ניתן להם בחלום על-ידי מלאך מן השמיים. אני גם אומר תמיד שכל התמונות, המראות את היכלי הישיבות גדושים בבחורים שעמלים בתורה, הן רק תעלול פוטושופ. וכמובן, כל אלפי בחורי הישיבות שמגישים חיבורים בכנסים שונים, מעתיקים את הכל מהרבנים ששירתו בצה"ל.

בנוסף, מדבריך משתמע שאתה בעד גיוס החרדים למספר שבועות בלבד – כי הרי רק למשך תקופה זו יצא מרן הגר"ח לקרב – ולזאת אתה קורא גיוס לצה"ל?

מה שלא הצלחתי להבין הוא איך אתה בכלל תומך במתווה כזה?! האם אתה באמת תומך בכך שהחרדים ירבצו בפינות הקפה כל כך הרבה זמן?

צה"ל של היום זה לא צה"ל של פעם

אגב, זמן רב אני מתחבט בשאלה האם צה"ל של פעם הוא צה"ל של היום, או לא? והנה, הגיע כבודו ובטור אחד נתן לי תשובה כל כך מדויקת. הרי ברור: וכי יש הבדל בין צה"ל של פעם לצה"ל של היום? הרי היום אין פרצות בחומות הצניעות בצה"ל כמו בעבר. הרי היום אין בעיות בחומת היהדות בצה"ל כמו בעבר. הכל פשוט נהדר. חרדי שנכנס חרדי יוצא חרדי, גם היום וגם בעבר, לא מושפע כלל מהאווירה, כל הפעילות מתבצעת בהפרדה, כל האוכל מהדרין מן המהדרין על-פי כל החומרות. המקוואות? הרי הם לשיטת כל פוסקי ההלכה. זמני התפילה? הכל פוצי-מוצי. אם כל הדברים האלה מושלמים, מדוע החרדים אינם משרתים בצה"ל?

לבד מכך, אני ממש לא מבין את אלו שאומרים שפעם היו פחות חיילים בצה"ל ויותר פיגועים. הרי הכל היה אותו דבר. צה"ל היה והוא גם כעת, גדוש בכסף ויכול להחזיק חיילים לרוב. צה"ל? מאז ומתמיד היו בו אלפי חיילים.

חברים, בואו נתאפס ונצנח לקרקע המציאות. יש הבדל קיצוני בין צה"ל של פעם לבין צה"ל של היום. כמה צה"ל היה יכול לקלקל פעם – אם בכלל – וכמה היום. וכמה צה"ל היה צריך חיילים פעם וכמה הוא צריך היום. זו בדיוק הנקודה, היום הוא כבר לא זקוק למספר חיילים כל כך גדול.

לבד מכך, כותב הטור ציין כי מרן הגר"ח קנייבסקי ישב על הגבעה כאשר מסביבו פגזים ולמד בהתמדה. לא ידוע לי שבמתווה 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' לגיוס החרדים כתוב כי בכל שנה יגויסו כל בחורי הישיבות כדי לשבת על הגבעות ולעמול בתורה, ורק 1,800 מתמידים יישארו ללמוד בישיבה, במקום בגבעה. במקום ללמוד בגבעה מתוך קושי – ללמוד פחות ולהגן על עם ישראל פחות – תנו לנו ללמוד בישיבה רבות ולהגן על עם ישראל רבות.

תכיר מי זה הרב פובורסקי

ואיני יכול שלא למחות על ביזוי תלמיד חכם! הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל, שכיהן כראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה. כן, הרב פוברסקי נשאר בישיבה, כי הוא דאג. הוא דאג לעתיד עולם התורה, הוא דאג מה יהיה על עולם התורה. הוא לא ידע כמה יוכלו ללמוד על הגבעות ולצאת כמו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. הוא ידע שבכל מקרה עדיין צריכים אנשים שישבו בישיבה וילמדו תורה. הוא נשאר בישיבה, עמל בתורה וסייע לחבריו מרחוק וכך הגיע לאן שהגיע.

הוא כיהן כראש ישיבת פוניבז' במשך למעלה מחמישים שנה וגידל בנים כמו יבלחט"א ר' ברוך דב פוברסקי, שאף הוא מכהן כיום כראש ישיבת פוניבז' וכחבר מועצת גדולי התורה. אף בניו וחתניו של ר' ברוך דב הם תלמידי חכמים ידועים; כמו בנו הרב ירוחם המשמש כר"מ בישיבת באר אברהם – סלאנים בבני ברק; ובנו הרב אברהם צבי – ר"מ בישיבת "יקירי ירושלים"; ובנו הרב בנימין (חתנו של הרב משה פינקל, בנו של הרב אליעזר יהודה פינקל) – המשמש כאחד מרבני כולל מיר; ובנו הרב ישראל חיים (חתנו של הרב חיים שלמה ליבוביץ) – ראש כולל לדיינות; וכבנו הרב שלום – מעורכי תלמוד ירושלמי בהוצאת מכון המאור. וכמו חתניו: הרב חיים פרץ ברמן (בנו של הרב מרדכי שלמה ברמן ונכדו של הרב יעקב ישראל קנייבסקי) המשמש כר"מ בישיבת פוניבז'. כחתנו הרב יצחק זאב סולוביציק (בנו של הרב דוד סולוביציק ונכדו של הרב מבריסק) המשמש כאחד מראשי ישיבת בריסק. וכחתנו הרב אליהו גורביץ, ר"מ בישיבת גייטסהד באנגליה ובנו של הרב אברהם, ראש הישיבה.

טוב, אחרי הרשימה הארוכה. אני מבין למה כתבת דברים כללו, יש לך במה להתקנא.