השבוע נטפליקס השיקה שתי סדרות חדשות: "תיכון רוואבי לבנות" ו"קליקיביט". שתי הסדרות התברגו ישירות בצמרת דירוג הצפייה של נטפליקס, והן מגיעות מעולמות שונים לחלוטין.
אין חדש תחת השמש
"תיכון רוואבי לבנות" מגיעה מהממלכה הירדנית ו"קליקבייט" אמריקאית להחליא. בפועל, שתיהן מגלמות את אותה נוסחה בעייתית של נטפליקס, וחושפות את הבעיה המרכזית של ענקית הסטרימינג: עומס בתוכן תוכן בינוני ולא מקורי שמגיע בסיטונאות, וכן הפקה של תכנים שמתבססים על יצירות קודמות.
קליקבייט (צילום: BEN KING/NETFLIX)
מישהו צריך להזכיר לנטפליקס שהיא כבר לא מונופול. עוד מעט יצטרפו לשוק דיסני פלוס, HBO MAX ועוד כמה מפלצות סטרימינג. כדי לשמור על העוצמה שלה, נטפליקס תצטרך להחליט במה היא מתמקדת מעתה: איכות או כמות.
תיכון רוואבי לבנות
קשה עד בלתי נמנעת ההשוואה בין הסדרה הזו לבין "ילדות רעות" שייסדה את ז'אנר סדרות התיכון. גם כאן, בדומה לכמעט כל סדרת תיכון שנראתה בעשרים השנים האחרונות, תמצאו את כל הקלישאות והמרכיבים המוכרים, למעט ניואנסים קטנים.
תיכון רוואבי לבנות (צילום: נטפליקס)
הסדרה מגוללת את המתרחש בתיכון היוקרתי "אל רוואבי" (מעיין גרסה מקבילה ל"בית יעקב"), שבו קיימה קליקה של בנות מקובלות. את הקליקה מובילה התלמידה ליאן, ילדת תפנוקים שמקורבת להנהלה, ושמתעללת במרים וחברותיה. מרים וחברותיה, ששייכות לקבוצה של הלא מקובלות, מגיעות לנקודת רתיחה, ומחליטות להשיב מלחמה, שמולידה מעשי תגמול ומעגל נקם.
מה ההבדל בין ירדן לארה"ב?
הסדרה, שזכתה (כצפוי) לגינויים בממלכה הירדנית, בשל אופייה המתירני (אחת הבנות מורידה שם את כיסוי הראש שלה ושולחת תמונה למושא אהבתה, רחמנא לצלן), היא למעשה הסדרה הראשונה שיוצאת מהממלכה הירדנית, ומעמידה שם את הדינמיקות הנשיות והנעריות במרכזה.
תיכון רוואבי לבנות (צילום: נטפליקס)
דווקא בגלל שצריך אומץ כדי להוציא סדרה כזו, הצפייה בה גורמת לתחושת פספוס. עד שסופסוף יוצאת יצירה כזו ממדינה כמו ירדן, היא בוחרת לשבת על המשבצת של מי שעשו אותה לפניה, במקום לאמץ זהות משלה.
בפועל, למעט ענייני השפה וניואנסים קטנים של הלבוש וקודים בהתנהגות, אין הרבה הבדל בין, "תיכון רוואבי לבנות" לבין עוד אחת מסדרות הנוער האמריקאיות של השנים האחרונות. חבל שכך, כי רוואבי הייתה יכולה להיות יצירה מקורית ופורצת דרך אם רק הייתה מעיזה להתרחק מאחיותיה האמריקאיות.
קליקבייט
בשנת 2013 גל גדות סיפרה ל"ידיעות אחרונות" כי השחקן אדריאן גרנייה (כוכב "הפמליה", שם שיחקה גדות בתפקיד אורח), ניסה להתחיל איתה. כשסירבה, הוא מירר לה את החיים והפך את החוויה לסיוט.
שמונה שנים חלפו, גדות היא כוכבת על, וגרנייה, איך לומר בעדינות, הרבה פחות ממנה. השחקן, שקיבל תפקידים מרכזיים ב"השטן לובשת פראדה" וכמובן ב"הפמלייה", עושה קאמבק יבש למדי וחוזר עם קליקביט.
אדריאן גרנייה בקליקבייט (צילום: BEN KING/ NETFLIX)
זוהי סדרה שמבוססת על תחלואי הרשת, ושגעון הקליקים והצפיות. לא מסוג הדברים שלא ראינו בעבר, ועדיין, כשזה מגיע מנטפליקס שהביאה לחיינו את "מראה שחורה", אפשר ורצוי היה לצפות למשהו יותר מקורי.
עלילת הסדרה
פיי (זואי קאזאן) היא בחורה עם פתיל קצר שמסוכסכת עם אחיה (אדריאן גרנייה) ואשתו. יום אחד היא נחשפת לסרטון ויראלי מחריד, בו היא רואה את אחיה כפות וחבול, ומחזיק בשלט שבו הוא מודה כי מתעלל בנשים. אם כל זה לא מספיק – בסרטון מופיע שאם הוא יחצה את רף חמש מיליון הצפיות – אחיה ימות.
קליקבייט (צילום: BEN KING/ NETFLIX)
כמקובל בז'אנר, מהרגע הזה היא נשאבת לתוך מעגל של פיתולים וטוויסטים שבו השחקנים השוליים הופכים למרכזיים לפרקים, ובו אמת היא שקר, ושקר הוא אמת. לא משהו שלא ראינו כבר קודם, ובטח לא משהו שישאיר אתכם עם הפה פתוח.
קליקבייט
ציון כללי
מדד
הצניעות
למה תכה
רעך
מי ומי
צופים
הבעיה של שתי הסדרות הללו, היא הסיפור שהן מספרות. נטפליקס שיכורה מכוח וכסף, ולכן היא גם מרשה לעצמה להאביס את צופיה, כמעט על בסיס שבועי, בתוכן בינוני שאפוף בקמצנות מחרידה של מקוריות.
הטעות הגדולה של שתי הסדרות
אם תמשיך כך, היא תמצא את עצמה מזדנבת אחרי מפלצות הסטרימינג השונות שכבר נותנות עבודה יפה. אחרי החגים למשל, תעלה העונה השנייה והמצופה של "תוכנית הבוקר" עם ג'ניפר אניסטון בApple TV, ודיסני בעצמה כבר מכינה תקופה ארוכה את התותחים הכבדים שלה לקראת הכניסה לארץ. ועוד לא דיברנו על אמאזון שעובדת יפה מאוד, HBO MAX ועוד.
כל אלו יאתגרו היטב את נטפליקס, ויגרמו לה להבין שאם היא רוצה להישאר רלוונטית עבור צופיה, היא תצטרך להתאמץ קצת יותר ולהשקיע בתוכן מעניין ומקורי.
