בעיצומו של מבצע שומר החומות שר הביטחון בני גנץ התייצב מול המצלמות והעביר מסרים תקיפים שנועדו להרתיע את חמאס ולהגביר את תחושת הביטחון והחוסן של אזרחי ישראל. האם הוא הצליח בכך? לא בטוח.

יוצר הקורס הדיגיטלי לשפת גוף קווה שפרן מציג כיצד בשעה שגנץ דיבר במילים תקיפות הגוף שלו דווקא העביר איתותים אחרים שביטאו חולשה. מה גנץ עשה ומה הוא היה צריך לעשות כדי להיראות משכנע? שפרן מצביע  בסרטון על לפחות 3 טעויות קריטיות שעשה בני גנץ בתדריך ושפגעו באמינות הדברים ולדבריו- הטעויות הללו בשפת גוף משותפות ללא מעט אנשים שמעבירים מסרים.

3 טעויות של חוסר ביטחון

למשל ניתן לראות את חוסר הלימה בין שפת הידיים למסר המילולי, נשיכות שפתיים, השפלת מבט, התנדנדות ועוד – אלו חלק מהאיתותים הלא מילוליים.

מה זה אומר חוסר הלימה? שפרן מסביר ששפת הגוף של גנץ שידרה חוסר ביטחון בעוד שהמסר המילולי שלו הבטיח לייצר ביטחון לציבור.

לדברי שפרן, המחקרים גילו שכאשר יש סתירה בין הערוץ המילולי לערוץ הלא מילולי – שפת הגוף מנצחת ואצל הצופה נוצר דיסוננס ונפגעת האמינות של הדובר או שהצופה חש מבולבל ולא משוכנע.

איך להסביר את שפת הגוף הזו של גנץ? לפי שפרן "או שגנץ עצמו לא מספיק מאמין בדברים שלו וסבור שלא ניתן לייצר שקט לטווח ארוך ושפת הגוף שלו מסגירה את מה שהוא באמת חושב ומרגיש או שגנץ כהרגלו בעל סגנון תקשורת שאיננו מספיק מלוטש ומרשים ולא היה בתחושה של ביטחון ותקיפות כפי שמצופה ממנהיג בעת מלחמה ומכל מנהיג שעומד בפני מצלמה בעידן הטלוויזיוני", כך או כך מוסיף שפרן, "בהסברה חשוב לתת תשומת לב גם לאיך שאנו אומרים את הדברים ולא רק מה שאומרים – שכן המסר הלא מילולי חשוב לא פחות. זה נכון למנהיגים ונכון לכל אדם. כל אחד יכול ללמוד ולהשתדרג"