בכנס העמותה למשפט ציבורי, שהתקיים באמצעות הזום, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, תקף את האשמות המופנות כלפיו מהממשלה.
"יום יבוא, והאיום של נגיף הקורונה יהיה בעזרת השם מאחורינו. חשוב שנגיע ליום הזה כשאנחנו שומרים על הערכים הדמוקרטיים, ועל עקרונות היסוד של שיטתנו – שלטון החוק, המנהל התקין וההגנה על זכויות האדם" אומר מנדבליט.
אך מוסיף כי "למרבה הצער, אנחנו נתקלים מעת לעת בניסיונות לנצל את ההתמודדות הקשה והמורכבת עם נושא המאבק בקורונה, על מנת לפגוע בגופי החוק והמשפט ובלגיטימציה של עבודתם. בחלק מהמקרים, אנחנו נתקלים בהפצת מידע כוזב, בהטחת הכפשות חסרות כל ביסוס, ובהעלאת טענות חסרות אחריות שעולות כדי "עלילת דם" של ממש. זה דבר מאוד חמור, ויש להישמר מפניו.
"ביקורת עניינית – כן. תמיד. ויכוחים לגופו של עניין, גם כשהוויכוחים מרים וקשים – בהחלט. אבל הסתה, שקרים, ודה-לגיטימציה – לא ולא", אומר מנדלבליט.
"נבחרי הציבור במדינת ישראל, ראש הממשלה ושרי הממשלה, הם אלו המופקדים על קביעת המדיניות שלשמה נבחרו ועל קידומה, אבל כוחם אינו אבסולוטי", הוא אומר. "הדברים האלה מקבלים משנה תוקף ומשנה חשיבות שעה שהמדינה מתמודדת עם מצבי חירום. התפיסה שלפיה 'גם כשהתותחים רועמים, המשפט לא שותק', התבססה בפסיקה שלנו בהקשר של הביטחון הלאומי והמאבק בטרור; אבל היא נכונה לא פחות מכך גם בהקשר של המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, שבדומה למאבק בטרור גם הוא מאבק על חיי אדם, פשוטו כמשמעו, כפי שמלמדת אותנו המציאות הקשה מדי יום".
הצורך להאבק בנגיף לא מעניק אור ירוק לכל פעולה שלטונית
"הגישה המשפטית הנכונה במצב מעין זה", מציין מנדלבליט "וכך גם נהגנו במסגרת ההתמודדות עם סכנות נגיף הקורונה, היא גישה מאוזנת שכוללת העמדת כלים אפקטיביים לממשלה לשם מאבק במגיפה, תוך עמידה מתמדת על המשמר מפני פגיעה שלא כדין בזכויות האדם".
"הצורך החיוני להיאבק בהתפשטות הנגיף איננו מעניק "אור ירוק" לכל פעולה שלטונית באשר היא", אומר מנדלבליט. הוא מציין את העובדה למשל שלא ניתן לחייב את האזרחים לבצע בדיקת קורונה. "אלו הם הרגעים שבהם יכולתה של המדינה להגן על שלומם של אזרחיה עומדת למבחן, אך גם עוצמתה של הדמוקרטיה עומדת למבחן".
מנדלבליט מתייחס גם לליווי המשפטי של התקשרויות המדינה ברכישת החיסונים. כבר לפני חודשים רבים, נדרשתי לסוגיות משפטיות מורכבות ביותר, בתחום המשפט הבין-לאומי הפרטי ודיני החוזים, שעלו אגב ניהול משא ומתן עם חברות תרופות שונות. חלקם אף הבשילו לבסוף להסכמים שנחתמו. את פירות העבודה המשפטית המאומצת הזו רבים מכם כבר חוויתם על בשרכם, ולא בלשון המליצה. מטבע הדברים, ובהינתן שמדובר גם בשיקולים עסקיים של גורמים פרטיים, לא אוכל להרחיב עוד בעניין זה.
שיח הנאמנות מחליף את שיח המשילות
"אחד הנושאים המרכזיים שעמד על הפרק בשנים האחרונות בתחום המשפט הציבורי, ונדון בין היתר גם במפגשים של העמותה למשפט ציבורי, הוא סוגיית המשילות, והטענה כי גורמי המשפט – הן הייעוץ המשפטי לממשלה והן הערכאות השיפוטיות, פוגעים כביכול ביכולתו של הדרג הנבחר לממש את מדיניותו" אומר מנדלבליט. "השיח בנושא זה התמקד בעיקרו ביחסי הכוחות בין השחקנים המרכזיים במערכת הציבורית במדינת ישראל.אך גם כאשר נשמעו גישות מנוגדות, ולעיתים הדיון אף התלהט, כולם קיבלו כהנחת מוצא לשיח שהתנהל את קיומם של עקרונות היסוד הדמוקרטיים, בין היתר, העיקרון לפיו הרשות המבצעת כפופה לשלטון החוק, והעיקרון בדבר עצמאות שיקול הדעת המקצועי של גורמי הייעוץ המשפטי ואכיפת החוק.בתקופה האחרונה".
מנדלבליט מזהה שתי מגמות אותן הוא מגדי כ"מסוכנות ביותר", שמחליפות לדבריו את שיח המשילות, "תוך שהן מבקשות למעשה לקעקע את עקרונות היסוד המקובלים הללו. אני מכנה את המגמות האלו בשמות: שיח הנאמנות, ושיח הסמכות המוחלטת. לעיתים, המגמות האלה מוצגות באופן מטעה כחלק משיח המשילות".
לדבריו: "שיח הנאמנות מבקש להפוך את שומרי הסף במערכת הממשלתית ממשרתי הציבור למשרתיו של השר הממונה. מדובר בתפיסה של משרת אמון אישית, שאיננה כוללת את המרכיב החיוני הבסיסי של שמירת סף, ואת העצמאות המקצועית הבסיסית המשולבת בכך.הדוגמא הבולטת לכך היא כידוע הצעת חוק שעלתה בשעתו, שנועדה להפוך את היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למשרות אמון, כך שהשר הממונה יוכל למנות את היועץ המשפטי של המשרד ולפטרו כאוות נפשו, ללא כל מגבלה".
מגמה נוספתעליה מדבר מנדלבליט היא שיח הסמכות המוחלטת. "שיח זה איננו מתיימר להשפיע על נאמנותם של שומרי הסף, הוא פשוט מתעלם מהם. מדובר על מצבים שבהם גורם פוליטי מחליט להתנער לחלוטין מהמגבלות החוקיות החלות עליו, ובאופן מודע ומכוון, ולעיתים אף מוצהר, פועל בניגוד לחוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, המשקפת את הדין עבור הרשות המבצעת. מבחינת אותו גורם, די בכך שהוא ממלא תפקיד של חבר הממשלה, על מנת להעניק לו את הכוח לנהוג כאוות נפשו, יהא המצב החוקי אשר יהא. והדוגמאות ידועות".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
