הרחק מהתמונות המחויכות של ילדך הפוטוגני, במציאות היומיומית האפורה, מתחוללת סערה. כשאת מסרבת לתת לו את מה שהוא רוצה באותו רגע, והוא מגיב בזעם. רוקע ברגליו, נשכב על הרצפה, ובוכה. בקול גדול.

הסיטואציה הזו עוד איכשהו ניתנת להתמודדות כשהיא מתרחשת בבית, במקום סגור, כשאיש לא רואה מלבד בני המשפחה הקרובים. אבל כשזה קורה בחוץ, מול כולם, גם את מתחילה לאבד את העשתונות.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

האם זה אומר שאת אמא פחות טובה? שהחינוך שלך לא יעיל מספיק?

חשוב שתדעי: את לא האם היחידה שמתמודדת עם מצבים מביכים מצד ילדך. יש עוד רבות כמוך, ולכולן זה קשה באותה מידה. בטח בילד ראשון, כשהניסיון שלנו כהורה הוא מועט וכל התנהגות שונה של הילד מפתיעה אותנו ומותירה אותנו חסרי מענה.

במקרה כזה, המשפט "תפסיק לבכות" שנובע מתסכול, לא יועיל. הוא עלול רק להפריע. הכי נכון זה לפתוח אתו בשיחה, לנסות להבין ממנו מה קרה. לרגעים אחדים תהפכו לפסיכולוגים של ילדיכם, בקשו ממנו שישתף אתכם במה שעובר עליו.

אבל לפעמים שום שיחה לא תעזור. הילד היסטרי, צורח וממשיך לרקוע ברגליו. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסיטואציה הזו היא לעזוב את ילדכם במנוחה. קחי אותו לחדר מבודד, שתהיו בו רק שניכם, ותני לו לפרוק את תסכולו. הוא יבכה, ויבכה, עד שיירגע.

אם הילד היסטרי בתוך הבית, מוטב לקחת אותו לחדר סגור – להימנע מההמולה שבסלון ומתשומת הלב השלילית שיקבל מאחיו.

זו הדרך הטובה ביותר להרגיע אותו.