אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

עו"ד על הפרשה • שלח: חטא המרגלים – גרסת 2020

רצה הגורל, ופסק הדין של בג"ץ בעניין ביטולו של 'חוק ההסדרה' ניתן בשבוע שבו יקרא עם ישראל את פרשת 'שלח לך'. עו"ד אלישי בן יצחק מנתח את פסק הדין

עו"ד על הפרשה • שלח: חטא המרגלים – גרסת 2020
  מתוך שידורי בית המשפט העליון

רצה הגורל, ופסק הדין של בג"ץ בעניין ביטולו של 'חוק ההסדרה'[1] ניתן בשבוע שבו יקרא עם ישראל את פרשת 'שלח לך'.

פרשת שלח לך פותחת בחטא המרגלים[2]. במרכזה של הפרשה נשלחים 12 איש לרגל את הארץ. הצוות שנבחר למשימה הוא איכותי והוא נמנה על ההנהגה הציבורית בחברה הישראלית של דור המדבר, "איש אחד איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם".[3] בהמשך מעיד עליהם הכתוב "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה".[4]

עוד באותו נושא

מכה לימין: בג"צ פסל את חוק ההסדרה


39

ר' שלמה יצחקי, מגדולי פרשני המקרא, מסביר "כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו"[5] ורבי עובדיה ספורנו, איטליה המאה ה-15, מסביר מי היו אותם נשיאים שנבחרו לתפקיד "כל מי שהוא המעולה שבכל שבטו".[6] ר' יעקב בין הרא"ש מגדולי הפוסקים במאה ה-13, המוכר בזכות חיבורו 'בעל הטורים', מוצא רמז בדרישה "שלח לך אנשים" צירוף האותיות האחרונות שבכל מילה מלמדה שהדרישה לחפש איש 'חכם', כלומר הדרישה שהמרגלים יהיו "אנשים חכמים וצדיקים".[7]

המשימה 'לתור את הארץ' שהוטלה על המרגלים היתה חלק מההיערכות בני ישראל לקראת הכניסה לארץ. בפועל פרשת המרגלים מתויגת כאחד מהמאורעות הטראגיים בתולדות עם ישראל. פרשה שבעטיה נגזר על בני הדור כולו, פרט ליהושע בן-נון ולכלב בן יפונה שלא יכנסו לארץ.

כדרכן של גרסאות עדכניות לאירוע שהתרחש בעבר, הרי שבדרך כלל גרסת העדכון מושתת על גרסת הבסיס, ומה שמשתנה זה הפרטים, הרקע או התפאורה. בקווים גסים פרשת שלח לך ובג"ץ חוק ההסדרה עוסקים בשאלת ההתיישבות בארץ ישראל ומקומו הראוי של עם ישראל. לפי עמדת המרגלים בני ישראל אינם צריכים להיכנס לארץ, לפי פסיקת בג"ץ, החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון, התשע"ז-2017, אשר ביקש להסדיר את ההתיישבות על מקרקעין באזור יהודה ושומרון, לרבות התיישבות על מקרקעין בבעלות פלסטינית – אינו חוקתי ויש לבטלו.

המרגלים מנו 12 עשר מנהיגים ראשי מטות שנשלחו למשימה, והכרעתם לאחר הביקור בארץ מתפצלת בין עמדת רוב של 10 מרגלים אל מול עמדת מיעוט של שני מרגלים. בג"ץ דן בחוק ההתיישבות בהרכב של 9 שופטים, שהתפצלו ל-8 שופטים שהיוו את עמדת הרוב, ושופט מיעוט אחד. יתר על כן ובהתאם למציאות המקראית לרוב מנהיגי הציבור נשאו גם בתפקיד 'שיפוטי' ושימשו כשופטים. ואם תרצו בהלכה היהודית לא פעם הושווה מעמדם של נבחרי הציבור למעמדם של השופטים.[8]

שותף אני לדעה שחוק ההסדרה הינו בעל אופי פוליטי,[9] והרקע לחקיקתו כפי שמשמיענו, שופט המיעוט, כב' השופט סולברג, "חוק ההסדרה אינו שוקל שיקולים משפטיים גרידא; בד בבד נשקלו בחקיקתו גם – ואולי בעיקר – שיקולים מדיניים פוליטיים". אמנם עניינים פוליטיים אינם נקיים מביקורת שיפוטית אולם אלו מצומצמים לפגם מינהלי יותר מאשר לתוכן הדברים. וזאת מהטעם הפשוט ככל שהכרעות פוליטיות מצויות בתוך מתחם שיקול הדעת הסביר והראוי, הרי שניתן לקיימו והוא אינו יכול להיפסל. ההנחה שבשיח הציבורי כל עמדה, שגבולותיה נטועות במתחם הסבירות היא אפשרית, ומהי אותם מתחם סבירות – להוציא מקרים ספורים שקיומם אינו ראוי מכל בחינה שהיא, למשל כאשר מבקשים לפגוע בצורה קיצונית ואנושה בערך מוסכם או כמעט מוחלט, כגון החיים, או ביטול הדמוקרטיה.

גם השופט סולברג ער לחשש ולביקורת שדבריו יעוררו בקרב קבוצות שפסק דינו לא ישביעו אם רוחם, ולכן הוא מבקש בהמשך דבריו "אף אני חושש לעירוב התחומין שבין פוליטיקה למשפט, להיקלע לטלטלה שבין ימין ושמאל" ולכן כדי להימנע מזה מבקש מאיתנו השופט סולברג "כדי להוכיח שמילאתי את חובתי לפסוק על פי הדין, אבקש לשים לב להנמקה המשפטית, לא פחות מאשר למסקנה הסופית."

ואכן חששו של השופט סולברג מתאמת הלכה למעשה, כאשר מקשיבים לשיח המתנהל אודות פסיקת בג"ץ בעניין חוק ההסדרה, הרי שזו נתפסת כנגועה בשיקולים פוליטיים. כך למשל, עו"ד אביגדור פלדמן, בראיון לתוכנית 'מה בוער' של רזי ברקאי (10.6.2020) כאשר נשאל האם אין מדובר ברצון של שופטי בג"צ לשמור את סוגיית ההתיישבות ביהודה ושומרון, "כשטר שהוא קלף מיקוח שצריך בבוא היום להחזיר". משיב עו"ד פלדמן בצורה ברורה "זה מה שגם בג"ץ חושב בסתר ליבו". אמנם פלדמן אינו נושא דברה של הרשות השופטת או דובר מטעמה, אך דבריו משקפים תחושה שקיימת בחברה הישראלית באשר לעמדת בית המשפט העליון בשאלות פוליטיות.

צילום: מטה היישובים למען חוק ההסדרה

ברשימה זו לא אכנס לשאלות פוליטיות בסוגיית שאלת ההתיישבות בארץ ישראל כפי שזו הועלתה בפסק הדין או כפי שאלו מועלים כלפי חוק ההסדרה. יחד עם זאת כן  ראוי להזכיר מושכלות יסוד בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל, כפי שזו משתקפת במורשת ישראל.

שאלת מצוות ישוב ארץ ישראל והיקפה עומד בליבת השיח היהודי תורני. גישות שונות קיימות בשאלת יישוב ארץ ישראל, האם מדובר במצווה, ואם מדובר במצווה האם קיומה היום הוא מהתורה או מדברי חכמים. לא כאן המקום להאריך. אולם לצד גישות המתנגדות ליישוב ארץ ישראל, ובין היתר מהחשש להתגרות באומות העולם, והשבועה שהשביע האל את ישראל שלא יעלו בחומה ושלא ימרדו באומות.[10] יש מבין מונה המצוות המונים את ישיבת ארץ ישראל כמצווה.

הבולט והמרכזי שנושא תפיסה זו הוא הרמב"ן.[11] לגישת הרמב"ן ישוב ארץ ישראל הוא מצווה, חוק, וכך הוא משמיענו:[12] "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה". החובה כפי שמבין  אותה הרמב"ן היא לאחוז בארץ ישראל ולא להניח ממנה לאומות אחרות. עוד ממשיך הרמב"ן ומסביר מדוע מצוות ישוב ארץ ישראל מופיעה במספר פעמים: "ונכפל כזה העניין במצוה זו במקומות אחרים…שלא יניחו ממנה מקום. והראיה שזו מצוה אמרו יתברך בעניין המרגלים עלה רש כאשר דבר ה' אלהיך לך אל תירא ואל תחת".

יתר על כן לגישת הרמב"ן מצוות ישוב ארץ ישראל אינה מוגבלת בזמן אלא תחולתה משתרעת גם בהווה וגם בעתיד. "אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות". ממשיך הרמב"ן ומסכם את הדברים: "אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה".

צילום: יונתן זינדל/פלאש90

גישה נוספת המכירה בזכותו ההיסטורית של עם ישראל על ארץ ישראל מגיעה מכיוון מעניין אחר, עליו עומד רש"י בפתיחה לספר הספרים של העם היהודי התורה. במהותה התורה היא ספר החוקים של עם ישראל, כל תכליתו ועניינו בהטוויית אורחות חיים מתוקנים, שעניינם לפי הרמב"ם "תקינות הנפש ותקינות הגוף".[13] כספר נורמטיבי מתעוררת השאלה מה טעם פותח ספר החוקים הישראלי, התורה, בסיפור על בריאת העולם?

על קושי זה עומד רש"י בפירושו הראשון לתורה. כאשר הוא שואל את שאלתינו "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא המצווה הראשונה שנצטוו ישראל, כי עיקר התורה אינה אלא למצוותיה…ומה טעם פתח בבראשית" כלומר אם התורה היא ספר חוקים ונורמות, הרי שהיא היתה צריכה לפתוח במצווה הראשונה ולא בסיפורים, שלכאורה אין בהם משום עקרון חוקי. בתשובה לשאלה זו משיב רש"י "ומה טעם פתח בבראשית, משום 'כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים'[14], שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעת גויים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה…ונתנה לאשר ישר בעיניו…ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

בעומק חוכמתו של רש"י, ומההבנה שהתורה אינה סיפורי מעשיות אלא ספר חוקים, אין הוא מבקש לתרץ את הקושי, בכך שמדובר ביסוד אמוני, שידע כל ישראלי שיש בורא לעולם. לתפיסתו של רש"י ארץ ישראל משמש כמכשיר להגשמת הייעוד הישראלי וקיום המצוות. קיום שיכול להתקיים במובנו המושלם רק בארץ ישראל. כך למשל מסביר המדרש את משמעות הציווי שמצווה האל:[15] "ואבדתם מהרה, ושמתם את דברי אלה וגו', אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצויינים במצות שכשתחזרו לא יהו עליכם חדשים"[16] כך גם קובע הרמב"ן:[17] "עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה'. ולפיכך אמרו…, 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות'[18], ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה."

וכאן עולה השאלה אם מדובר במצווה מה הטעם בהסברו של רש"י 'שמא יאמרו אומת העולם ליסטים אתם' הרי שתשובתו היתה צריכה להיות, אם יטענו טענה כנגד זכותו המלאה של עם ישראל על ארץ ישראל התשובה היא כי כך 'צוונו'. אלא דומה בעיני שרש"י בעומק הבנתו הבין שהטענה היא לא של אומות העולם, שכן מה זה משנה לגוי שאינו מאמין בתורה מה התורה אומרת, האם באמת האיחוד האירופאי ישתכנע אם נציג לו את רש"י הראשון שהאל ברא את העולם, האם באמת את הפלסטינאים הטוענים לזכותם על הארץ מעניין מה אמר צרפתי מהמאה ה-12 על 'כח מעשיו הגיד לעמו', בוודאי שלא.

רש"י הביא את הדברים כדי להזכיר לנו ולקמים מתוכנו ששואלים ומה עם זכותם של אחרים על הארץ הזאת, שיש בעלים לעולם. ולצד החלוקה המדינית של בני אדם מהם הגבולות של כל מדינה ומדינה, יש את החלוקה שהאל קובע. כאשר כל אומה מקבלת את המקום הטיבעי לה. כבעלים של העולם זהו המקום הייעודי לעם ישראל.

ואולי זה המסר הגדול העולה מפרשת המרגלים ומחטאם, ואולי זו ההבנה שמבקש רש"י להעביר וללמד אותנו,  שבראיה כוללת לא תמיד ענייני פוליטיקה רלוונטיים, ולא תמיד שיקולים משפטיים והנמקות שכליות – נכונים. ושאלת הסדרת יישובו של עם ישראל בארץ ישראל מסורה לכח חזק  וגדול משיקולים פוליטיים או משפטיים.

 

[1] בג"ץ 1308/17; בג"ץ 2055/17 עיריית סלאוד נ' כנסת ישראל, פס"ד מיום 9.6.2020.

[2] במדבר פרקים יג-יד.

[3] במדבר יג, ב.

[4] במדבר יג, ג.

[5] רש"י במדבר יג, ג, דב"ה "כולם אנשים".

[6] ספורנו במדבר יג, ב, דב"ה "כל נשיא בהם"

[7] בעל הטורים, יג ב, דב"ה "שלח לך אנשים".

[8] ראו למשל ערוך השולחן, חושן משפט ט, א., אשר השווה בין נבחרי ציבור לבין שופטים באיסור שוחד.

[9] זו עמדת הכנסת ראו סע' 10 לפסק דינו של השופט סולברג

[10] בבלי כתובות, קיא, א.

[11] ראו רמב"ן במדבר לג, נג: "והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה – על דעתי זו מצות עשה היא, יצוה אותם שישבו בארץ ויירשו אותה כי הוא נתנה להם, ולא ימאסו בנחלת ה'. ואלו יעלה על דעתם ללכת ולכבוש ארץ שנער או ארץ אשור וזולתן ולהתישב שם, יעברו על מצות ה'. ומה שהפליגו רבותינו (כתובות קי ב) במצות הישיבה בארץ ישראל ושאסור לצאת ממנה, וידונו כמורדת האשה שאינה רוצה לעלות עם בעלה לארץ ישראל, וכן האיש, בכאן נצטווינו במצוה הזו, כי הכתוב הזה היא מצות עשה. ויחזיר המצוה הזו במקומות רבים, באו ורשו את הארץ (דברים א ח). אבל רש"י פירש, והורשתם את הארץ, והורשתם אותה מיושביה, אז וישבתם בה, תוכלו להתקיים בה, ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה, ומה שפירשנו הוא העיקר"

[12] השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין מצוה ד

[13] רמב"ם, מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק כז.

[14] תהילים קיא, ו.

[15] ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מג

[16] ראו גם רש"י דברים יא, יח: "ושמתם את דברי – אף לאחר שתגלו [=מהארץ, התוספת אינה במקור] היו מצויינים במצות, הניחו תפילין, עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר[16] הציבי לך ציונים"

[17] הרמב"ן ויקרא יח, כה.

[18] דברים יא לא-לב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
יקראו השופטים וילמדו
סטודנט | 11-06-2020 21:52
באמת מושכלות יסוד
כעונש המרגלים שיצא תולעים מפיהם=יהיה עם בג''ץ
מרגלים=בג''ץ | 12-06-2020 7:47
עוד נשמע ונראה נסים,איך שבאמצע משפט נגד המתנחלים, יצאו נחילי תולעים מפים של שופטי הבג''ץ. מה שאני כותב כאן הוא במסגרת ''חופש הדיבור'' שקבעו סרחוני הבג''ץ
2
חטא המרגלים אחד מחמישים של חטא גלות אלפיים...
משה אהרון | 11-06-2020 23:57
חטא המרגלים אחד מחמישים של חטא גלות אלפיים 11/06/2020 05:47:30 שהמרגלים מאסו בארץ בערך של ארבים שנה. ואנו חטאנו במאיסת הארץ בערך של אלפיים שנה. שם נמנעה לבסוף ההשמדה. בגלות אלפיים להוותינו אירעה לבסוף השואה. הכורת עלה והשמיד הכל. הנה כי כן, עד שאתה כב' הרב מדבר על הפן הכללי של לשון הרע. אני ברשותך מבקש לשוב לעיקר - מאיסת הארץ והוצאת דיבתה והנה כל סיפור המרגלים ועונשם ארבעים שנה במדבר . לא בא אלא כמשל לעתיד - לגלות אלפיים. שבפועל כאלפיים שנה מאסנו שוב ושוב את ארץ. ונתלנו בקן טעמים לא להגיע אליה ולא לשלם את מחיר קניינה . ואפילו נמצאו מי שסרסו כתובים והמציאו מדרשים מופרכים על שבועות כביכול שלא לעלות בחומה. שם בחטא המרגלים משה הצליח למנוע השמדה בשואה לא הצליח והכורת עלה והשחית הכל. ואכן לא בכדי אבי הנביאים משה נקרא ככזה - אבי בנביאים . שהוא הוא ניבא ראשית כאחרית - בסגירת מעגל. שהוא ניבא שלסוף ישוב חטא המרגלים ובכפולה של חמישים [אלפיים שנה לחלק לארבעים] . והוא שכבר הזהיר לאמור : וקראת אתכם הרעה באחרית הימים = השואה האיומה ולא בכדי גם נחתמת למעשה כל שליחותו של משה בשירת האזינו - שירת השואה והתקומה לעתיד. ועתה צאו וראו מה הטעם כל שנה ללמוד פרשת המרגלים. ולא לערוך את הבירור התיאולוגי המתחייב של משפט גלות אלפיים והשואה הנוראה שבסיומה . איך אפשר בכנות לצפות למשיח כשנושאים כאלה קרדינאליים נדחקים ומטאטים אותם בטענות נואלות של אין בהשגתוניו לרדת לשורש הדברים. ולכן נתעלם מהם- להיותינו חסידים שוטים - כך ממש ולא אחרת בלי משפט תיאולוגי היסטורי שיברר אחת לתמיד את הגורמים לגלות אלפיים ולשואה בסיומה השולחן לעולם לא יהא נקי לסעודת לוויתן של משיח.
3
למי נתנה הארץ
חבר | 12-06-2020 6:27
רק מי שמאמין בבורא עולם ושומר את מצוות התורה ניתנה הארץ כל השאר הם פולשים וכובשים אם זה תל אביב או גוש עציון או ירושלים לא מספיק רק לדבר עיברית או ללכת לצבא בישביל לזכות בארץ זה גם מהלך הבגץ שומר על הריבונות הקטנה בישביל להצדיק את קיומו
4
הקבלה מעניינת
אבי | 14-06-2020 11:11
כל הכבוד לכותב שמצליח לחבר תמיד את הפרשה לאקטואליה