בג"צ דחה היום (ראשון) את העתירה שהגישה האגודה למען הלהט"ב נגד זכייתו של הרב יעקב אריאל בפרס ישראל לספרות תורנית, וזאת כיוון שדעותיו בנוגע ללהט"ב, למרות חומרתן בעיני השופטים, נטועות בלב הקונצנזוס הציבורי.

בית המשפט ציין כי התבטאויותיו של הרב אריאל הן צורמות, עולבות ופוגעות בציבור שלם – ואולם לא ניתן ואין זה ראוי להגביל את מתן פרס ישראל לאלה המחזיקים בדעות הנטועות בלב הקונצנזוס הציבורי.

עוד נפסק כי הזכאות לפרס נקבעת על ידי ועדת השופטים בהתאם להישגיו המקצועיים של המועמד ולתרומתו בתחום פועלו, וככלל אין מקום להורות על השבת הדיון לוועדה משיקולים החורגים מכך והנוגעים לאישיותו של המועמד.

בעניינו של הרב אריאל, אין חולק שהישגיו המקצועיים ראויים לציון, ואילו התבטאויותיו החמורות נגד קהילת הלהט"ב מוגנות על ידי חופש הביטוי ואינן רלוונטיות להמלצתה של ועדת השופטים להעניק לו את פרס ישראל בתחום הספרות התורנית.

השופטת ענת ברון כתבה בפסק הדין: "בין אם נרצה בכך ובין אם לאו, נכון לעת הזו השיח בדבר עצם הלגיטימיות שלקהילת הלהט"ב עודנו קיים ונוכח בחברה הישראלית; ויש מי שסבורים עדיין, חרף כברת הדרך שנעשתה בנושא, כי ההלכה היהודית אינה מאפשרת הכרה בזכותם של חברי הקהילה לכבוד ולשוויון. ואולם בחברה דמוקרטית לא ניתן להכריע את המאבק על שוויון זכויות בדרך של השתקה ושל "סתימת פיות" המתנגדים לכך".

עוד הוסיפה: "במקרה שלפנינו, מתן משקל להתבטאויותיו של הרב אריאל בגנות קהילת הלהט"ב, במסגרת ההחלטה להעניק לו אתפרס ישראל בתחום הספרות התורנית, אינו אלא מעשה של השתקה. הפרס לא ניתן לרב אריאל בשל התבטאויותיו הפוגעניות אלא בשל הישגיו המקצועיים הראויים לציון, ובוודאי שאינו נותן גושפנקא להתבטאויות אלה".

יו"ר איגוד רבני קהילות, הרב עמיחי אליהו, מסר בתגובה: "אני שמח כי בג"צ לא נתן יד לנסיון ההשתקה ורמיסת ערך היהדות ותורתו הגדולה של הרב יעקב אריאל. הנסיון של גופים אנטי יהודיים להכפיש את התרבות היהודית ואת מנהיגיה רק בשל העובדה כי תפישת עולמם איננה כשלהם, הוא בזוי. גופים אלו תומכים בחופש הביטוי אך ורק כשאשר זה מתאים להם ומנסים לקבור את הקולות האחרים בתביעות ובבירוקרטיה".

"האור הגדול של תורת ישראל בכלל ותורתו של הרב אריאל בפרט, תהל על כולנו. בסוף האור תמיד מנצח את החושך. אין ראוי מהרב אריאל לקבלת פרס ישראל. למרות כל זאת, בג"צ טרח לכתוב כי הרב אריאל איננו נמצא בקונצנזוס, למרבה הצער, שופטי בג"צ שכחו כי מזמן הם בעצמם אינם נמצאים בקונצנזוס הציבורי".