אתמול (ד') התקיים בקמפוס אלקנה של המכללה האקדמית לחינוך "אורות ישראל" ערב הוקרה לכבוד ד"ר יצחק ספיר לרגל הוצאת הספר "מנחת ספיר" ובו אסופת מאמרים לכבודו.

באירוע בהנחיית, ד"ר איל דודסון שהוא ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל, נכחו נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, ראש המכללה הראשון ומייסדה, הרב ד"ר יהודה פליקס, עורך הספר ולשעבר ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללה, ד"ר יוסי שפנייר, מרצי המכללה, בוגרות, בני משפחה וחברים רבים.

האירוע לווה בקטעי נגינה על פסנתר של תלמידתו של ד"ר ספיר, אביב גוזלן. כחלק מהערב נשמעה ברוב קשב הרצאה מרתקת של ד"ר אריה מורגנשטרן בנושא "בניין החורבה – כאתחלתא דגאולה בתפיסת תלמידי הגר"א".

"הערב הזה מאד מרגש וייחודי" ציין נשיא המכללה, הרב פרופ' נריה גוטל, והוסיף כי: "מה שמייחד את הערב הזה, שהוא צמח מלמטה. המכללה תמכה וסייעה כמובן בהוצאת הספר, אבל היוזמה וההתארגנות להוצאתו נעשתה על ידי עמיתיו, חבריו ואוהביו של יצחק, ואני רואה בכך ביטוי מובהק לערב זה, לספר זה ולאיש הזה."

"הספר מבטא אהבה, אחווה ורעות. בזמן יציאת מצרים, השארנו 80% מהעם מאחור, אך במעמד מתן תורה שבנו וחזרנו להיות עם אחד: "כאיש אחד בלב אחד". כך גם הספר והערב הזה המקבץ את העוסקים בדעות, תחומים וחוגים שונים, ומהווה מעבר לאחדות ועשייה אחת".

ד"ר יוסי שפנייר, מעורכי הספר ולשעבר ראש ההתמחות ללימודי ארץ ישראל במכללה: "לפני כארבע שנים, חשבנו פרופ' ישראל רוזנסון ואני לקבץ לחברנו ד"ר יצחק ספיר ספר הוקרה לרגל פרישתו. בשנים שחלפו אספנו, מיינו וסידרנו את המאמרים, ובעריכת הספר עמדו לנגד עינינו תחומי העניין והעשייה של יצחק לאורך השנים, ביניהם התנ"ך, בתי הכנסת, התפילה, ההיסטוריה של ארץ ישראל, חקר הצומח בארץ וארכיאולוגיה."

בכריכת הספר נכתב בין השאר: "החוט המקשר העיקרי בין המאמרים הוא חיבתם והערכתם של המחברים לדמות שלכבודה נכתבו דבריהם כמנחה – יצחק ספיר. הוא החוט המקשר בין הכותבים ויצירתם לבין הקוראים. ספיר מקשר בין עולמות, מקשר בין אנשים. בכל הקשור לצד האקדמי, הרב-תחומיות שלו בולטת על כל צעד ושעל… ספיר באישיותו ובקורותיו יוצר אינטגרציה על גבי אינטגרציה – בין דת למדע, בין תורה לדרך ארץ, בין אדם למה שלמעלה ממנו. האסופה נכתבה כמנחה של אהבה לאדם, איש משפחה, חוקר, סייר, איש אשכולות, מחנך ובעיקר ידיד. לאדם הזה יש שם – יצחק ספיר".

בנו של ד"ר ספיר, אורי, נשא דברים בשם המשפחה: "אנו מספר ימים לאחר פורים, ואחד הביטויים ששגור בפי כל בקריאת מהגילה הוא "ונהפוכו". מיותר לציין בפני כל מי שמכיר את אבא, את חשיבות הנושא עבורו. השורש ה.פ.כ מופיע בספר תהילים בפרק קי"ד, שם מתואר נס יציאת מצרים בהשוואה לתופעות הנוגדות את הטבע. הנס מובא לאור הניגודיות בין הקושי של הסלע שלא זז ממקומו, לעומת תכונתם של המים הזורמים ומכילים.

אף חז"ל המשילו את התורה לסלע ולמים. באופן דומה, הקשיחות והרוך הם רק ניגוד אחד מיני רבים שמאפיינים את אבא. דרך חייו המכילה סתירות וניגודים, יוצרת עומק רב, בדומה לתווי דרך עם רכסים, עמקים והרים. דבקות באמת באה בחייו של אבא בחיי המעשה, וכדברי הרמב"ם: "עושה האמת, מפני שהוא אמת". לעיתים תכונה זו יוצרת אנטגוניזם, ניתוק וריחוק מאנשים, אבל אצל אבא זה לא כך. מוריו, חבריו, תלמידיו ושותפיו לדרך מכירים אדם שהולך עם האמת שלו, ויחד עם זאת אוהב ותומך ללא תנאי. האמת והשלום הם שני ערכים, שבדומה לסלע והמים ישנה סתירה מובנת ביניהם, אבל כדברי הנביא "האמת והשלום יאהבו" – האהבה מאפשרת להכיל את שניהם, ואצל אבא אכן הדברים עומדים זה לצד זה בצורה מלאה כערכים מושלמים".

"אחד הרגעים המביכים בחיי היה כאשר סיפרו לי ישראל ויוסי על מחשבתם להוציא לאור את הספר וביקשו את הסכמתי", ציין ד"ר ספיר בסיום הערב, והוסיף: "התלבטתי עד שנעניתי בחיוב להצעתם, וכשראיתי את מוריי וחבריי שנענו ברצון ובשמחה וכתבו מתורתם, ויותר כאשר אני רואה את הספר שהוא בחינת קנקן חדש מלא ישן, אני שמח ומודה.

ברגע נדיר נטול ציניות כתבתי בפתיחה לעבודת המחקר שלי: "עבודה זו היא פריין של אהבות – אהבת התורה, אהבת הארץ, אהבת הלשון העברית ואהבת ישראל וההיסטוריה שלו". לבקשתי מעורכיו של הספר, הוא בנוי מארבעה שערים התואמים ארבע אהבות אלו. אין צורך לומר שיש זיקה של ממש בין ארבעת השערים, וכמה מאמרים שבספר בלולים בתחומי כמה שערים שבו. אני רואה אתכם לפני – מוריי, חברותיי וחבריי, המלווים אותי במהלך חיי. חברים וחברות ללימוד התורה, חברים לאהבת הארץ וידיעתה, חברים למעשה ההתיישבות בה וחברים למלחמה עליה. אני אוהב את כולכם, ותודה לכם על שנקבצתם ובאתם".