הלל גרשוני באולפן | משבר האקלים? לא כצעקתה
אושיית הטוויטר הלל גרשוני באולפן סרוגים: מהרמב"ם ועד כלכלה חופשית והכחשת משבר האקלים "לא צריך לקחת את מה שכולם אומרים כמובן מאליו" | צפו:
אתם אולי מכירים את הלל גרשוני מהטוויטר, אבל לבחור שמעורר כל כך הרבה אמוציות ברשתות החברתיות יש קשר לעולם נוסף.
לפני החגים יצא כרך ב' של המהדורה החדשה של ספר 'מורה נבוכים' לרמב"ם בתרגומו של גרשוני, פגשנו אותו באולפן סרוגים לשיחה קצרה על הרמב"ם, ועל הדרך גם על עמדתו המיוחדת בנוגע לשינויי האקלים ובכלל על כלכלה חופשית.
הרמב"ם רלוונטי גם בשנת 2019
למה צריך תרגום נוסף למורה נבוכים?
"האמת? אומר גרשוני, "לא היה צריך. היה אפשר להסתפק בתרגומים קודמים. המטרה הייתה להנגיש את המורה נבוכים לציבור הרחב. היינו צריכים טקסט להתבסס עליו, אבן תיבון זה תרגום מאוד קשה לעיכול, לכן החלטנו ליצור תרגום שוטף ומודרני כמה שיותר".
אז הסיבה בסופו של דבר היא טכנית? בגלל שהתרגומים האחרים לא מספיקים?
"אני לא ברמה לשפוט את התרגומים האחרים, זה נכון שיש מקומות שחלקנו, אנחנו יכולנו להשתמש בכלים אחרים, ממוחשבים, מצאנו גם טעויות כאלה ואחרות – השמטה של משפט או מילה. דברים כאלה קורים. המטרה היא לא רק התרגום, המטרה היא תרגום עם ביאור, הקדמות והרחבות שמנסים לגשר על הפער בין המאה ה-13 שאז זה נכתב לדור שלנו".
הרעיון האמוני של הרמב"ם מדבר ליהודי המאמין ב-2019?
"זה חלק מהשאלה שאנחנו מנסים לענות עליה ביצירת המהדורה החדשה. מה הרלוונטיות של הרמב"ם לתקופתנו. אני חושב שהוא רלוונטי, הוא נאבק ביחס בין דת ומדע, המאבק הזה קיים גם כיום. התוכן השתנה. פעם האמינו בעשרה גלגלים שמקיפים את כדור הארץ – היום יש מפץ גדול. הרב קוק כותב במפורש לתלמידים שלו שאנחנו לומדים מהרמב"ם איך להתייחס לסתירות בין דת ומדע. הרמב"ם אמר: "אני לא יכול להוכיח לך שהעולם מחודש על ידי האל, מה כן? בוא נניח לפי הפילוסופיה שהעולם לא חודש על ידי האל והוא אין סופי לנצח, מכיוון שהעולם לא נעצר אנחנו מבינים שיש איזה אלוהים שגורם לעולם להמשיך".
"אם הרמב"ם היה חי בימינו הוא היה רואה את המפץ הגדול וזה היה מסתדר לו…" אומר גרשוני, "יש משהו אחר שאפשר ללמוד, אפשר ללמוד מהטעויות של הרמב"ם. הוא היה נעול על זה שאריסטו צדק, וכשאתה מסתכל על ה"מורה נבוכים" אתה אומר שמה שהתיישן זו לא הדת, זה המדע. יכול להיות שעוד אלף שנה הדברים יתגלו אחרת, אנחנו צריכים ענווה, ואנחנו לומדים את זה מהטעויות של הרמב"ם".
אי שוויון כלכלי לא היה חשוב בעיני בכלל
אתה מאוד מוכר ברשת החברתית כפעיל בעד כלכלה חופשית, איך זה מתחבר לרמב"ם?
"האמת, הרמב"ם הייתה לו נטייה להיות 'סטייטיס' – מאמין בכוח של המדינה וניהול מלמעלה של דברים. זה שונה משוק חופשי. אני חושב שזו אמונה אישית שלו שהגיעה מפילוסופיה ערבית, הוא מדבר על' מעמידים על השווקים אנשים שמפקחים על המחירים". הרשב"ם לדוגמא דיבר הרבה על הרעיון שהשוק החופשי גורם לתחרות במחירים'.
גרשוני ממשיך: "הרמב"ם כן מדבר על זה שצריך לכפות למכור לפי השער, הרמב"ם האמין בפיקוח מלמעלה. אבל בנוגע לשוויון בין אנשים? אני חושב שהרמב"ם הלך לכיוון שאני מאמין בו. הוא כותב על אחד ממשיחי השקר שאמר לאנשים לתת את כל הרכוש לעניים, הרמב"ם אמר שזה שיגעון. הנושא של אי שוויון כלכלי לא היה חשוב בעיניו בכלל".
"מה שכתבתי על אברהם אבינו "הקפיטליסט הראשון" – זה מכיוון שאנחנו רואים שלתורה לא הייתה התנגדות לצבירת עושר אצל אנשים. "ואברכך ואגדלה שמך" – זו ברכה. הרמב"ם היה מסתכל על ימינו ואומר שאלו ימות המשיח, יש רווחת כלכלית וכמעט שהארץ מצמיחה גלוסקאות, חסר רק את הקטע של "לשבת ולדעת את השם", יש לך חצי הדרך, בעניין הזה אני לא חושב שרווחה כלכלית זה סוף דבר, זה רק כלי".
לא הקפיטליזם גורם למהומות בצ'ילה ולא האי-שוויון. אנשים לא יוצאים לרחובות בגלל אי-שוויון אלא בגלל עליות מחירים. ובמקרה של צ'ילה מדובר בעליות מחירים שנגרמו לא מעט בשל מדיניות "ירוקה" של "הצלת האקלים", מה שבאופן אירוני הביא להעברת ועידת האקלים של האו"ם מצ'ילה. האם נלמד את הלקח? pic.twitter.com/7mCkyv22ft
— הלל גרשוני Hillel Gershuni (@gershuni) December 2, 2019
"לא צריך לקחת את מה שכולם אומרים כמובן מאליו"
אי אפשר להתעלם מעמדותיך על מחאת האקלים. אתה בצד השני
"לא צריך לקחת את מה שכולם אומרים כמובן מאליו, אני לומד את זה מהרמב"ם, צריך לבחון כל דבר באופן שכלי" אומר גרשוני. "האמת לא הולכת לפי 'כמה אנשים הולכים אחרת ממך'. בעניין של מחאת האקלים אני מסתכל על הצעקות, האמירות והכותרות – ועל מה שיש בפועל. ובפועל? לא כצעקתה".
"יש תחזיות קודמות מלפני 30 שנה, כשאני מסתכל עליהן – הם הגזימו. יש צניחה ענקית מהנפגעים מפגעי האקלים. יכול להיות שיש שינוי אקלים, בוודאי שהוא קיים, אבל אני לא רואה שהוא גורם נזק כל כך גדול כמו שהם מדמיינים. אני לומד מהרמב"ם לעצור רגע ולהגיד: מי אמר שהם צודקים?".
מה האינטרס של כולם לשקר?
"זה עניין של עדר שהולך אחרי כיוון מסויים כי זה נראה לו טוב, הצורך של אנשים באיזו דת – משהו ללכת אחריו. אם אין לך דת משלך, אז אתה הולך אחר זה", גרשוני מציין סיבות נוספות, לדבריו: "חשיבה דמיונית, חוסר הבנה של הצמיחה הכלכלית. בעניין הזה צריך לשבת ולהסתכל על הדברים. אני לא חולק על השאלה המדעית, אני בכלל לא נכנס. אין לי בעיה לקבל את הנחת היסוד שהעולם מתחמם ושהאדם משפיע על ההתחממות – אבל הנושא הוא אחר – השאלה עד כמה השינוי באמת משפיע עלינו לרעה".
גרשוני מוסיף ואומר כי לשינויי האקלים יש גם השפעות לטובה, לשיטתו: "הפשרה של המון שטחים בצפון, הפשרה של קרח ליד הקוטב הצפוני – זה יכול להיות בעל תרומה אדירה לכלכלה ולחברה. בנוסף, יש את השאלה עד כמה אתה יכול לשנות דברים, אנשים טועים לחשוב שהם יכולים לשנות את האקלים".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו