בישראל ניתן לראות את הטבח בבית הכנסת "עץ החיים" בפיטסבורג כאירוע מרוחק ופשע שנאה שנראה כמו כל פיגוע ירי אחר – אך ליהודים בארה"ב מדובר באירוע שהפך לרגע מכונן בהיסטוריית הקהילה והשפיע לא רק על חייהם, אלא גם על המדינה כולה.
לכאורה אין סיבה מובנת לכך – ברור שמדובר באירוע מזעזע, אך ארה"ב כבר חוותה אירועי ירי רבים עם מספרי הרוגים גבוהים בהרבה, וגם אירועים אנטישמיים לא היו חסרים בשנים האחרונות. אז מה היה כל כך מיוחד באירוע הספציפי הזה שהפך את הטבח בפיטסבורג לאירוע המשמעותי ביותר בשנה האחרונה?
התשובה לכך מורכבת, וכדי להבין אותה צריך לחשוב לא רק על הקרבנות ורגעי הירי עצמם, אלא גם על מי שעמד מאחורי הטבח ומה מסע ההרג שלו סימל עבור אלו שתמכו בו. למעשה, אירוע הירי העניק לגיטמיציה ציבורית לדעותיהם של אנשי הימין הקיצוני, האנטישמים, ואלו שדוגלים בעליונות הגזע הלבן. היורה, רוברט באוורס בן ה-46, היה מוכר למשטרה כפעיל קיצוני שנהג להתבטא באופן אנטישמי ברשתות החברתיות ובפורומים של פעילי ימין – כשבין השאר כינה את היהודים "שרצים" ואף אמר כי "הנשיא טראמפ נשלט על ידי הפולשים היהודים".
רוברט באוורס, היורה האנטישמי שביצע את הטבח בפיטסבורג (צילום: מתוך טוויטר)
שעתיים לפני הטבח בפיטסבורג, באוורס כתב באחד הפורומים הללו כי "אי אפשר להפוך את ארה"ב לגדולה כל עוד הפלישה היהודית נמשכת. אני לא יכול לעמוד מנגד כשבני עמי נשחטים. לעזאזל, אני נכנס פנימה". עד אותו רגע, המסרים האנטישמיים שלו נשארו בגבולות הרשת – אך אירוע הירי העביר אותם למרחב הציבורי. כתוצאה, פעילים רבים שתמכו בדעותיו של באוורס החלו לחקות אותו, ועברו מהתבטאויות ברשת למתקפות נוספות נגד יהודים.
הדבר הוביל לעלייה מטרידה במספר אירועי האנטישמיות בארה"ב, כשהדעות האנטי יהודיות הלכו ותפסו תאוצה ברחבי הציבור. השיא הגיע באפריל כאשר הסטודנט ג'ון ארנסט נכנס לבית הכנסת של חב"ד בקליפורניה, ירה לעבר המתפללים והוביל למותה של אישה אחת ופציעתם של שלושה נוספים. במהלך חקירתו ארנסט הודה כי הושפע מהטבח בפיטסבורג, וטען כי באוורס "היה הקטליזטור שלי".
הטבח בפיסטבורג החזיר את האנטישמיות לסדר היום
מהצד השני עמדו חברי הקהילות היהודיות בארה"ב, שנאלצו לפעול ללא הפסק כדי למחות נגד האנטישמיות הגוברת ולהזהיר מפני השלכותיה. נציגי הקהילות נפגשו עם בכירי הממשל האמריקני במטרה לרתום אותם למאבק ולפעול נגד הפעילים האנטישמים. גם מחוץ לקהילות היהודיות נרשמו קריאות לפעילות נגד האנטישמיות ופשעי השנאה, במחאה ציבורית שהתנהלה תחת הסיסמה "חזקים יותר משנאה".
המאבק היהודי זכה גם לתמיכה ציבורית רחבה בארה"ב ובעולם כולו, כשרבים מיהרו לגנות את האנטישמיות והתחייבו לפעול נגדה. אפילו ממשלת איראן, שלא בדיוק ידועה באהבתה ליהודים, גינתה את הטבח ואמרה כי "קיצוניות וטרור אינם מבדילים בין גזע ודת, ותמיד צריך לגנות אותם. לכולם מגיע עולם טוב יותר שבו הם לא צריכים לחיות עם דמגוגיה המונעת מכלי נשק".
כתוצאה מהטבח בפיטסבורג והמחאה היהודית שהחלה בעקבותיה, נושא המלחמה באנטישמיות חזר לסדר היום הציבורי, והפך לנושא מרכזי עבור נבחרי ציבור ומנהיגים יהודים. אך למרות כל המאמצים, האנטישמיות בארה"ב עדיין גוברת גם היום. על פי נתוני ארגון "הליגה נגד השמצה", מעל 780 מתקפות אנטישמיות נרשמו בארה"ב בשנה האחרונה.
מה נדרש כדי להחזיר את ההרתעה?
מאז הטבח בפיטסבורג ההרתעה מול הפעילים האנטישמים נעלמה לחלוטין, והם כבר לא מפחדים לפעול בפומבי ולתקוף יהודים. זו כנראה הסיבה שהפרקליטות בארה"ב דורשת לגזור על היורה מפיטסבורג עונש מוות, למרות התנגדותה של חברי הקהילה היהודית בפיטסבורג ושל משפחות הקרבנות לכך. מדובר בעונש חסר תקדים עבור אירוע על רקע אנטישמי, ובפרקליטות אפילו דחו הצעה של באוורס לעסקת טיעון שבה ביקש להישלח למאסר עולם ללא אפשרות לחנינה ודרשו לקדם את המשפט כדי שיוכלו לדרוש את הוצאתו להורג.
צריך להבין: כיום עונש מוות נחשב בארה"ב כפסק דין נדיר במיוחד אשר שמור למקרים החמורים ביותר, והוא אפילו הוצא מחוץ לחוק ב-21 מבין 50 המדינות בארה"ב. במדינת פנסילבניה, שם ייערך משפטו של באוורס, עונש המוות עדיין חוקי – אך הפעם האחרונה שבה אדם הורשע ונידון למוות היה בשנת 1999, ורק שלושה בני אדם נידונו למוות ב-40 השנים האחרונות. כמו כן, חבר המושבעים במשפט צריך לאשר פה אחד את גזר הדין לפני הפסיקה הסופית במקרה של עונש מוות – וכתוצאה, הפרקליטות נוטה שלא לקדם עונש מוות ברוב המקרים כדי להימנע מהפלת הדיון בהצבעה.
העובדה שהפרקליטות דורשת לגזור על באוורס את עונש המוות, ואף הבהירה בדחיית עסקת הטיעון שלא תסתפק בפחות מזה, נועדה להראות את חומרת המעשה שהוא עשה במסגרת הטבח בפיטסבורג – אך גם הופכת את משפטו של היורה לאירוע משמעותי בתוך המאבק העולמי באנטישמיות. להערכתי, בפרקליטות מקווים שעונש קשה כמו גזר דין מוות יחזיר את ההרתעה וישים סוף לגל האנטישמיות העולה. במידה ובאוורס באמת נידון למוות- זה ישלח מסר חזק לכל מי שרוצה לפגוע ביהודים ויראה שאירועים אנטישמיים לא מקובלים כלל בקרב הממשל האמריקני – דבר שיהיה שווה יותר עבור היהודים מכל תמיכה אחרת.
אך עד לסיום משפטו, חשוב שאנחנו, הישראלים, חייבים להמשיך לעמוד לצד אחינו היהודים בארה"ב. אין צורך להפגין על התנהלות הממשלה נגד האנטישמיות (דבר שכנראה רק יקשה על היהודים בעלי זהות כפולה), אך חובה עלינו לגלות סולידריות, לגנות את אירועי האנטישמיות ולהבהיר שישראל תפעל לעצור את האירועים הללו ולהחזיר את ההרתעה לצד מאמצי האמריקנים. הדבר גם יכול לשקם את היחסים של ישראל עם יהודי ארה"ב, בכך שיראו שאנחנו לצידם וממשיכים לומר: "לעולם לא עוד".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
