שיקום אחרי שבץ: מוטב מאוחר מאשר אף פעם
התרחשות של שבץ היא אירוע מטלטל. השבץ מגיע בהפתעה ועלול להשאיר אחריו השלכות משמעותיות בגוף ובנפש. תוצאותיו של אירוע השבץ מגוונות, כך שגם אם ישנן השלכות דומות העצימות, ההשפעה וההתמודדות עמן משתנות בין אדם לאדם.
הצרכים השונים שעולים בתהליכי שיקום של מטופלים מחייבים מתן מענה רב תחומי. כלומר השיקום צריך לגעת במגוון היבטים עימם מתמודד מי שחווה שבץ – אורתופדיים, נוירולוגים, כירורגים וכמובן גם שיקומיים. שיתוף הפעולה של כלל הגורמים מהשלב המוקדם ביותר מייצר תהליך שיקום אפקטיבי עם סבירות גבוה יחסית להצלחה. החזון הרפואי הוא להצליח להתחיל את תהליך השיקום כמה שיותר מוקדם. אך לא תמיד החזון הופך למציאות ובכל זאת אפשרויות השיקום קיימות וחשוב להיות מודעים אליהם.
בכל זמן לאחר התרחשותו של שבץ ניתן להתחיל את תהליך השיקום, נקודת המוצא החשובה בתהליך צריכה להיות השקעה בתהליך. המוטיבציה להשתקם וההתמדה יראו שיפור. למעשה, עבור מטופלים רבים אחד משלבי השיקום כלל לא מתאפשר מיד לאחר השבץ. שלב זה הוא הטיפול בנוקשות הנוצרת בשריר באמצעות זריקות של בוטולינום-טוקסין. השיקום באמצעות זריקות של בוטולינום-טוקסין ניתן למרבית המטופלים רק לאחר השחרור מאשפוז (מה שעלול לעקב את תהליך השיקום) משום שהזריקות בסל התרופות ניתנות רק לפגיעה בגפיים העליונות לאחר אירוע מוחי.
הבוטולינום-טוקסין הוא רעלן, אשר באמצעותו ניתן להוריד את הנוקשות (המכונה גם ספסטיות) של השריר הנגרמת לאחר שבץ (הנקרא גם אירוע מוחי). אך יותר מכך, גם בנוקשות שרירים הנגרמת בעקבות טרשת נפוצה, שיתוק מוחי אצל ילדים, או אחרי חבלת ראש, הטיפול הזה יעיל.
תהליך השיקום הוא תהליך ארוך
פעמים רבות כתוצאה מהפגיעה המוחית יש פגיעה בטונוס, בשריר, כך שנוצרת נוקשות בידיים או ברגליים שיכולה להגיע עד כדי פגיעה משמעותית בתפקוד ובתנועה. המקום בו נוצרת נוקשות הוא גם המקום בו צריך להזריק את הבוטולינום-טוקסין, בצורה מדודה ומותאמת למטרה אותה רוצים להשיג. מדובר בטיפול מקומי – הוא מכוון לנוקשות מסוימת במקום מסוים. טרם תחילת ההזרקה בוחנים יחד עם החולה באיזה שריר מטפלים ולשם איזו מטרה תפקודית.
הטיפול השיקומי בבוטולינום -טוקסין משול לריצה למרחקים ארוכים. השפעתו של הרעלן מורגשת למשך תקופה של בין 4-6 חודשים ולאחר מכן צריך לחזור על הפעולה. אין תופעות לוואי בשימוש בזריקות בתהליך השיקום ולכן ניתן לחזור על הפעולה לאחר שהשפעתה פגה. יש להדגיש שלצד הזריקות חשוב לבצע פעילות פיזית, להפעיל ולהזיז את המקום המבוקש בסיוע של ריפוי ועיסוק או פיזיותרפיה, המאפשרים למקסם את השפעת הבוטולינום-טוקסין.
חשוב להבין כי תהליך השיקום הוא תהליך ארוך וממושך שמצריך מחויבות, התמדה ועשייה אינטנסיבית של פעילות גופנית בהתאם למה שמתאפשר ומומלץ. זה כמובן נכון גם למי שמתחילים את השיקום בשלב מוקדם וגם למי שמתחילים אותו בשלבים מאוחרים יותר.
גם אם חלף פרק זמן משמעותי כמו שנתיים, ניתן לבחון את הרלוונטיות וההתאמה של תהליך של שיקום. מה שחשוב לזכור הוא לא להרים ידיים.
==
ד"ר אנה סז'ין, מומחית ברפואה פיזיקלית ושיקום, מנהלת מחלקת שיקום באיכילוב.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
