2012 – תיזכר בהיסטוריה כשנה מלאת אירועים שונים בדרגת חשיבותם, אך האירוע שייחרט בזיכרונם של הציבור במדינה הוא שכונת האולפנה המתפרקת (המנוסרת) ומועתקת למקום אחר.

יש הטוענים כי הריסת הבתים או ניסורם הם ההתחלה לפינויים נוספים (גבעת אסף, מגרון ועוד…).

האם ראש הממשלה החזק ביותר מזה שנים יסכים לפנות את גבעת האולפנה כשהוא יודע שזהו מהלך תקדימי לפינויים נוספים?

האם ראש הממשלה "הימני" יודע שלא לשם כך הוא נבחר? האם באמת נראה לו כי הציבור קונה את ה"סוכריות" שהוא מציע לאור הפינוי?

והשאלה הגדולה מכולם מה קורה לראשי הממשלות "הימניים" שלנו מהרגע בו הם נבחרים לשבת על "כסא הכבוד"?

ב-2005, אריאל שרון הודיע על ההתנתקות מגוש קטיף והבטיח שעל כל ירי מעזה לישראל הם ישלמו על כך וביוקר. אז הבטיח!

ב-2012, בנימין נתניהו מבטיח שעל כל בית שייהרס יבנו 10 בניינים.

לא האמנו אז לשרון ואין סיבה שנאמין גם היום לראש הממשלה שלנו…

דרושה אלטרנטיבה לליכוד

בשבוע שעבר הודיע נתניהו כי הוא נותן חופש הצבעה לממשלתו בנוגע לחוק ההסדרה של חה"כ יעקב כץ (כצה'לה) וחה"כ זבולון אורלב. להפתעתנו או נכון יותר לומר שלא להפתעתנו נוכחנו כי דיבורים לחוד ומעשים לחוד, אמש הוא שוב חזר בו ואמר כי מי שיצביע בעד החוק יפוטר מהממשלה. (מי אמר פוטין ולא הצביע?)

איפה אותם שרים שתמכו והגיעו לבית אל ואמרו כי זה העת שבו מפלגת הליכוד צריכה לתמוך בתושבים? איפה אותם שרים שאמרו שהם יצביעו בעד החוק?

כולם נעלמו!!! חלק בחו"ל, שרים מש"ס הודיעו כי יצאו מהמליאה בזמן העלאת החוק והפלא ופלא תרדמת החורף החלה בקרב שרי הליכוד אשר נכנסו למאורותיהם ויראים לצאת עד יעבור זעם.

השרים נראה, סומכים על האדישות ,הייאוש  וחוסר האמון המשתלט על העם ולא יזכור ביום הבחירות את שאירע בשכונת האולפנה ולימים במקומות נוספים.

מכאן ניתן להבין כי הליכוד מזמן כבר לא הליכוד של פעם, הליכוד אינו ימני במעשיו אלא רק בדיבוריו וגם על זה ניתן להתווכח. על רוב אזרחי המדינה שבחרו בליכוד בבחירות האחרונות להבין כי היום הוא יום המבחן האמיתי של הממשלה הרחבה, היום ניווכח מי באמת עומד בראש.

זה הזמן לליכוד אמיתי,  ליכוד של מפלגות "העשייה" הימניות האמיתיות אשר יביאו אופציה אחרת לשלטון וייתנו מענה לציבור הרחב בעם הרוצה בימין ולא בעוד מפלגת קדימה…