השגחה בטיפולי פוריות – מאמר תגובה לפוע"ה

הרב אלחנן פופקו במאמר תגובה על נושא השגחה בטיפולי פוריות, לאחר שבעקבות המאמר הקודם דן בדבר עם רבני קהילות, פוסקים, רופאים, וגדולי תורה: "חשוב לדעת ולהודיע שלרוב הפוסקים אין חיוב בהשגחה כלל"

השגחה בטיפולי פוריות - מאמר תגובה לפוע"ה
  אילוסטרציה. צילום: שאטרסטוק

נושא ההשגחה בטיפולי פוריות הוא נושא עדין וקשה ומשפיע על חיי המעורבים בטיפולים בצורה שכמעט ואין דומה לו. האינטימיות הכרוכה בנושא עדין זה לעיתים גורמת למעורבים בנושא שלא לשאול כל שאלה הלכתית שיש להם ומטעם זה רבים נמנעים מטיפולים מסויימים בשל הנחות מוטעות בקשר להלכות אלו. אחד מטעויות אלו היא ההנחה שיש חובת השגחה על טיפולי הפוריות.

לרוב הפוסקים אין צורך בהשגחה כלל

באתר של מכון פועה למשל נטען בצורה בלתי מסוייגת ש:"התהליך המורכב והעדין וההסתברות לטעות בהפריית מבחנה מחייב על פי ההלכה השגחה קפדנית מיוחדת, למניעת טעות אנוש אפשרית, במשך כל תהליך ההפריה." חשוב לציין כי לאחר עיון ממושך בנושא ואחרי שדיברתי עם פוסקי הלכה וגדולי ישראל, לא ידוע לי על פוסק אחד בן זמננו המחייב את ההשגחה בטיפולי פוריות.

פוסקים רבים מכל קצוות הקשת ההלכתית ובכללים הגאון הרב אשר וייס, הרב משה שטרנבוך מהעדה החרדית, הרב ישראל רייזמן ראש ישיבת תורה ודעת, הרבנים הגאונים צבי שכטר, מרדכי וויליג, והרב יעקב ניובורגר ראשי ישיבת ישיבה יוניברסיטי, וכן הרב הגאון הרב דוד כהן מברוקלין, סבורים כולם שאין חיוב בהשגחה על טיפולי פוריות.

אכן מאלו שהזכרתי כאן יש כאלו שסוברים שהשגחה בטיפולי פוריות היא דבר טוב שיש לעשותו לכתחילה אבל מכאן ועד ל"חיוב" הדרך רחוקה.

הנחיה המורה שיש חיוב בהשגחה יכולה להוביל לפרצות רבות בהלכה למשל בהלכות שבת ויו"ט, אם יש הנחה שההשגחה היא דבר מחוייב וחלק בלתי נפרד עשויים להקל בהלכות שבת ולו רק כדי שתהיה השגחה על טיפולים בשבת ויו"ט. כמו כן, אלו שעוברים את תהליך הפוריות עשויים להמנע מללכת למרפאות קרובות, מקצועיות, או נגישות יותר בשל המחסור בהשגחה במקום ועל כן חשוב לדעת ולהודיע שלרוב הפוסקים אין חיוב בהשגחה כלל.

אין בזאת לומר שאין אפשרות להוסיף השגחה בטיפולי פוריות. מי שרוצה לעשות זאת תבוא עליו ברכה ולדעת רבים מהפוסקים אם ניתן לעשות זאת בוודאי שמצווה לעשות זאת. כמו כן, בכל תהליך רפואי בדיקות נוספות תמיד מעלות את האחוז הסטטיסטי להצלחה. חשוב לצייין שטעויות קשות כמו חילופי עוברים הינם בגדר מיעוט שאינו מצוי וארה"ב מספר הילדים המוחלפים בחדרי לידה גבוה ממספר הטעויות שיש בטיפולי הפריה—בקיצור לא מצוי.

בדיקות DNA

במאמרי הקודם ("ההשגחה בטיפולי פוריות, דבר שעבר זמנו") ציינתי את האפשרות לוידוא ההורות של הולד על ידי בדיקות DNA. חשוב לציין שלא כתבתי זאת כחיוב אלא לצאת ידי חובת אלו שסוברים שיש צורך הלכתי בווידוא הורות ושלכך צריך השגחה הרי שבזמננו אפשר לצאת ידי דעות אלו בעזרת בדיקת DNA שאחרי הלידה. אחד מגדולי הדור שדנתי עמו בנושא הוסיף ואמר שאם אומרים לרופא שיעשו בדיקת DNA לאחר הלידה אין צורך לעשות את הבדיקה עצמה כיון שחזקה שלא מרע אומן לאומנותיה וכיון שהרופא יודע שיש אפשרות שימצאו כל טעות בנושא הרי הוא עושה את מלאכתו בזהירות יתירה.

לכן הופתעתי לראות שנכתב במאמר תגובה של מכון פועה "רעיון הבדיקה הגנטית הוא מבריק ביותר, אך הוא מראה על חוסר רגישות והבנה בעניין. נתאר לעצמנו זוג שמגלים שבנם הוא לא בדיוק בנם. כיצד יתנהלו עם מידע זה? אילו חששות יעלו שאר הזוגות שעברו את ההליך באותו שבוע באותו מרכז רפואי? ואהבת לרעך כמוך, היא מצווה מהתורה ומדוע להוסיף מתח נוסף וקשיים על הזוגות העוברים טיפולי פוריות?!" "

הרעיון של בדיקת DNA אינו מטעמים פרקטיים או רפואיים. אף אחד לא חושב שזוגות חילוניים או שאינם יהודים הולכים לטיפולי פוריות בחשבם שיש אפילו סיכוי קלוש שיחליפו את הדגימות שלהם בשל אחר או שיביאו להם ילד שאינו שלהם. אם היו מאמינים שיש אף סיכוי קלוש להחלפה לא היו משלמים עשרות אלפי שקלים עבור טיפולים שאולי יביאו להם את ילדם ואולי את הילד של זוג אחר ואף הם היו דורשים השגחה עצמאית. הסטטיסטיקה לא מראה שיש צורך בזאת. מתוך מיליוני טיפולים בארה"ב בעשרים שנים האחרונות היו שתי מקרים של החלפות. לשם השוואה, כל שנה בארה"ב ישנם בארה"ב כ 18 מקרים של החלפת ילדים בחדרי הלידה ולא מצאנו השגחה הלכתית בחדרי הלידה. נאמנותה של המיילדת מספיקה לכך.

בנוסף לזאת, כל מי שראה את המיכשור והסדר גודל שיש במעבדות הרפואיות העוסקות בתחום יודע שאם באמת ירצו הצוות להחליף את הדגימות יוכלו בקלות לעשות זאת עם או בלי השגחה, ואם כן על מי סומכים בקשר לייחוס הוולד? התשובה היא שלא סומכים לגמרי על ההשגחה אלא על המקצועיות הרפואית, אומן לא מרע אומנותיה, ויש פה אפשרות חזקה של מילתא דעבידא לאיגלויי.

אין ספק שבמקרים שבני הזוג מעוניינים בהשגחה מסיבות ריגשיות ואף בכדי לצאת ידי חובת מי מהפוסקים שסבורים שדבר טוב הוא. מכאן ועד יצירת חיוב השגחה הדומה למערך ההשגחה שבכשרות הדברים רחוקים. "אמר חזקיה מניין שכל המוסיף גורע שנאמר (בראשית ג', ג') אמר אלקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו" (סנהדרין כ"ט) לא יתכן ולא יעלה על הדעת שבנושא כה רגיש תופץ הלכה כזו שאינה מוסכמת על הכל, אם בכלל יש שמסכימים עליה, בלא שום סיוג או מידע נוסף. הנזק שנוצר מיישומם של הנהגות וחומרות שאינם מעוגנות בהלכה ללא שום סיוג או איבחון מביא לאיבוד אימון שהציבור נותן במורי ההלכה ולפירצות בתחומים אחרים של ההלכה. "יָדַעְתִּי, כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹקִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף, וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ" (קהלת פרק ג')

תקוותי היא שבעתיד מכון פועה, רבנים ומורי הוראה, יוכלו לתת לאלו העוברים טיפולי פוריות את המידע המלא שהם צריכים בהגוון (ניואנס) הראוי ויזכו כל עם ישראל להתברך ממקור הברכות ולא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר ויזכו לראות בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות.

הכותב: הרב אלחנן פופקו הוא בוגר הכולל להוראה שעל ידי ישיבת רבינו יצחק אלחנן, נשיא אגודת איתן, ורב בניו יורק

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע