בעד

ווידוי: אינני משפטן וגם לא מתיימר להיות.

אבל במסגרת מה שכונה לאחרונה "המתקפה על שלטון החוק" (על בית המשפט לא מעבירים ביקורת, עם בית המשפט לא מתווכחים. כל אי הסכמה היא מתקפה. מה, אתם לא מבינים שככה זה בדמוקרטיה עם חופש ביטוי?) נטען שהחוקים האחרונים (שימוע לשופטים, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים) שהימין מנסה להעביר, פוגעים בשלטון החוק.

מעבר לתהייה הלשונית המשעשעת כשלעצמה- איך חוק שהתקבל באופן חוקי על ידי המחוקק יכול לפגוע בשלטון החוק (?!), יש כאן נקודה מעניינת נוספת.

החוקים האחרונים הם הרי תשובת המשקל: כנגד ה-'אקטיביזם השיפוטי' שהתגבר במיוחד בתקופת ברק ובייניש, אותו זה שכדברי המשפטן הרב ד"ר חיים שיין מטרתו לאפשר לבג"ץ סמכות נרחבת בפרשנות החוקים אפילו באופן שסותר את כוונתו המקורית של המחוקק.

תזכורת: במסגרת האקטיביזם הזה נדחו מבית המשפט העליון לא רק אנשי הימין הפוליטי אל אף אנשי שמאל (פרופ' רות גביזון) שתמכו בבית משפט עליון צנוע יותר, כזה שמבין שאת ההחלטות הגורליות מקבל הגוף המייצג של העם דהיינו הכנסת.

יוצא בעצם שהחוקים נועדו לשמור על בית משפט שנצמד יותר ללשון החוק, וממילא דווקא מעצימים את שלטון החוק. אז מעתה אמור: "ביקורת נגד בית המשפט העליון ובעד שלטון החוק".

נגד

עוד ווידוי: הביטוי 'שלטון החוק' מעביר בי חלחלה.

כאילו היינו רובוטים מתוכנתים הפועלים באופן דטרמיניסטי. האם כל אבירי שלטון החוק מימין ומשמאל היו מקיימים חוקים הקרואים להרוג את כל האנשים ששמם מתחיל באות ט', או שיש להם שיער כתום ועיניים צהובות? כנראה שלא.

המוסר, האמונות והערכים, הם אלו שעומדים מאחורי החוקים והם אלו שנותנים להם את תוקפם. אפשר כמובן לטעון שאם לא יקיימו את החוקים תפגע לכידות החברה או היכולת לבסס שלטון, מה שיוביל לאנרכיזם-אבל זהו כבר טיעון ערכי, שיש לדון אותו כמו כל טיעון ערכי אחר.

אבירי שלטון החוק משתמשים במינוח הזה רק כשנוח להם: שלטון החוק לא הפריע להם במיוחד לסייע באופן פעיל לעובדים זרים השוהים פה בניגוד ל'חוק', או לשר הפנים מטעמה של מפלגת שינוי להכריז שאיננו מתכוון לאכוף את 'חוק החמץ' בפסח.

אותה תפיסה עצמה גם קיימת בחלקים מהציבור הדתי והחרדי עצמו: כאן החוק הוא אמנם התורה, אבל העיקרון אותו עיקרון: מה שלא ניתן לאסור הלכתית במאה אחוז עם ציטוט מפורש מהשולחן ערוך מותר.

בלי להתחשב בדרך ארץ שקדמה לתורה, ומבלי להתחשב במערכת האמונות שעומדת מאחורי החוקים עצמם, אותה מערכת שמאפשרת לחכמים אפילו לעקור את דברי התורה (יבמות פט-צ).

עקירה זו מבחינה 'חוקית' נטו היא חסרת טעם-למה להמציא חוק חדש שרק פוגע לכאורה בחוק הקודם? ולא חרבה ירושלים אלא משום שהעמידו דבריהם על דיני תורה ולא נהגו לפנים משורת הדין (ב"מ ל.)

אמור מעתה- שלטון המוסר/אמונה/ערכים….ובא לציון גואל.

==

יצחק צוברה הוא תלמיד בישיבת 'מאיר הראל' במודיעין.