דעה: מתי אני בעד שלטון החוק ומתי אני נגדו?

א

ואתה צודק בטענה הזו. לשלטון החוק יש שני מובנים: שלטון החוק הפורמלי, העוסק בהשלטת החוק על השלטון ועל כל אדם, בפרסומו ברבים, בהיותו מובן, וכיוצא בזה; ושלטון החוק המהותי, המדגיש...

ואתה צודק בטענה הזו. לשלטון החוק יש שני מובנים: שלטון החוק הפורמלי, העוסק בהשלטת החוק על השלטון ועל כל אדם, בפרסומו ברבים, בהיותו מובן, וכיוצא בזה; ושלטון החוק המהותי, המדגיש שהחוקים חייבים להיות ראויים - מתאימים למוסר ולערכים העומדים מאחורי המשטר הדמוקרטי. שלטון החוק מתייחס לשני היבטים אלה. ההיבט הפורמלי בא לידי ביטוי בכך שבית המשפט אוכף את החוקים; ההיבט המהותי - בכך שפרשנות החקיקה נעשית לא רק על פי לשון החוק (אם כי הפרשנות חייבת להתאים ללשון החוק), אלא גם על פי תכליתו - שחזקה עליה שהיא לקדם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו בדיוק עמדת בית המשפט העליון. שלטון החוק אינו, כפי שטענת בחלק הראשון של דבריך, "היצמדות ללשון החוק". ראשית, כי יש מקרים שבהם לשון החוק אינה חד-משמעית, ואז יש להחליט על פי תכלית החוק; שנית, כי אתה בעצם קורא לפרש לפי "כוונת המחוקק", אף היא לא תמיד חד-משמעית, כי אף אחד אינו קורא מחשבות ולא יודע מה חשבו כל חברי הכנסת שהצביעו על החוק. כוונת המחוקק היא שיקול פרשני, אך בראש ובראשונה - פירוש החוק על פי תכליתו, כאשר יש אפשרויות לשוניות שונות. זוהי "הפרשנות התכליתית". בית המשפט העליון מקיים את שלטון החוק בכך שהוא מחייב את השלטון להישמע לחוקים שחוקקה הכנסת, ביניהם חוקי היסוד בעניין פגיעה בזכויות אדם. הקטנת הביקורת השיפוטית - פירושה פגיעה בשלטון החוק ומתן זכות לשלטון לעשות ככל העולה על רוחו: למשל, להוציא צווי הרחקה מנהליים ללא כל ביקורת (אם כי הביקורת השיפוטית בעניינים בטחוניים לוקה בחסר, וגם הימין וגם השמאל סובלים מזה). חברי הכנסת מעוניינים להפחיד את בית המשפט העליון, שלא "יעז" (כך במקור) להתערב בנושאים מסוימים - אך בכך הם פוגעים גם בעצמם. למעשה הם רוצים בית משפט שיפסוק בדיוק לפי רצונם, אך בית משפט כזה אינו קיים, ואל לנו ליצור אותו. הצעת חוק השימוע לשופטים (שנגנזה, וטוב שכך) פוגעת באי-התלות של הרשות השופטת, ובכך עלולה לפגוע בשלטון החוק ובאי-משוא הפנים של השופטים. הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים פסולה מסיבה אחרת - היא מתערבת שלא כדין ובאופן פרסונלי בבחירות בגוף אחר, שהוא לשכת עורכי הדין (למעשה היא משנה את כללי המשחק תוך כדי המשחק), והיא הייתה בהחלט ראויה אילו נקבע בה שהיא תחול רק אחרי הבחירות הבאות ללשכת עורכי הדין.

שלטון החוק" או כנופיית החוק לאחרונה נשמעות טענות נגד המתבטאים לאחרונה נגד רשויות החוק... חורפי שלטון החוק?.ראשית החוק איננו השלטון. השלטון מורכב ממוסדות המורכבים מאנשים, מסך אינטרסים מעוים...

שלטון החוק" או כנופיית החוק לאחרונה נשמעות טענות נגד המתבטאים לאחרונה נגד רשויות החוק... חורפי שלטון החוק?.ראשית החוק איננו השלטון. השלטון מורכב ממוסדות המורכבים מאנשים, מסך אינטרסים מעוים יצרים חולשות וכדומה. החוק אינו יכול לשלוט החוק הינו הוראות כיצד יש או אין לנהוג זהו ביטוי מושאל לומר כי מה שקובע בשלטון הינו החוק. רשויות האכיפה אמורות להשליט את נורמות החוק וכתנאי ראשוני לנהוג בעצמן על פי החוק., אלא שהפועלים בתוך הרשויות אינם בהכרח נוהגים על פי החוק. הביקורת המבוטאת על ידי הציבור אינה נגד השלטת החוק אלא נגד המוסדות ואנשיה משום שאלו כמו בדיקטטורה אינם נוהגים בעצמם על פי החוק ובהכרח גם אינם משליטים אותו. אנשי רשויות האכיפה נוטים לחשוב שהם וכל מעשיהם יהיו אשר יהיו הינם החוק עצמו גם אם פועלם הוא בנגוד מוחלט לחוק. החוק הינו ישות אחת הרשויות הן ישות אחרת והאנשים הפועלים בהם ישות נוספת. השימוש בסיסמא "שלטון החוק" אמור להטיל מורא על אזרחים מפני הרשויות. האזרחים מצופים מייד לעבור לדום למשמע אותו סיסמא "שלטון החוק", זהו טרור מחשבתי המופעל עלינו בעוד שהעברינות נמצאת בתוך מוסדות האכיפה. דין מרומה האמת שהולידה שִנאה הופרכה בסופו של דבר כמו עלי השלכת בסתיו שלרגע דָאוּ כשולטים באוויר הצלול והקר וברגע הבא כמתים נאספו זה עם זה לעפר - אבל השנאה שנולדה לאמת המופרכת ההיא רק גדלה והתכערה מסתירה בעלים רעילים שחנטה ברִירהּ הרעיל מין ערווה אפֵלָה, מפלצתית הדורשת סיפוק חוּרבָּנִי -