"האומר שלי שלי ושלך שלך זו מדה בינונית ויש אומרים זו מדת סדום" (אבות ה,י)

שביתות מנוגדות

היש קשר בין שני חלקי הכותרת?

תמונה א; מנהיגי ההסתדרות מצאו עילה ראויה להשבית את המשק (אולי; נכתב במצו"ש לך-לך!) – עַבדי קבלן. כידוע, מדובר בהעדפת הממשלה ומעסיקים ציבוריים שלא להעסיק עובדים במישרין (בעיקר בעבודות נחותות, אך בהחלט לאו דוקא), אלא לקנות אספקת כח-אדם מידי קבלן-סוחר.

עצם המינוח 'אספקת כח אדם' מצמרר וטעון תחושת עבדות, עובר לסוחר. אך הבעיה איננה המינוח אלא הניצול; היעדר זכויות, היעדר קביעות, שכר נחות יותר ועלות תיווך מרגיזה. מטרת השביתה: דרישה להעסיקם במסגרת הסכמי עבודה קיבוציים מוגנים המגינים על העובדים. התקשורת אוהדת ותומכת!

תמונה ב, מהופכת; מתמחי הרופאים מוחים ומתפטרים ומתמרדים נגד 'הסכם העבודה הקיבוצי' ודורשים הטבות שכר משמעותיות. בשם זכויות האדם וחופש העיסוק הם דורשים להשתחרר מכבלי הסכם העסקה קיבוצי (אולי לעבוד במסגרת 'אספקת כח-אדם'?).

רבים מהם אינם מקבלים את פסיקת בית דין לעבודה האוסרת את התפטרותם. הויכוח מוצג כעקרוני; השתעבדות להסכם עבודה ישיר, שלא באמצעות קבלן, טוב או רע? גם במאבק זה התקשורת די אוהדת ותומכת!

קפיטאליזם או סוציאליזם?

אז הסכם קיבוצי טוב או רע? מאחורי שאלה זו ניצבת הדילמה בת מאה וחמשים שנה: כלכלה חופשית או נשלטת ע"י המימשל? קפיטאליזם או סוציאליזם? ובתרגום להגות החברתית בת-זמננו; כלכלת הפרט או הכלל.

דיו רב נשפך סביב השאלה מהי עמדת היהדות בשאלה זו – ההגות? ההלכה? הא לכם מימרת הראי"ה קוק זצ"ל שחי בתקופת שיא של מתח בין שתי אסכולות אלו, כולל בלבוש הקומוניסטי. הוא נדרש למשנה שצוטטה בראש המדור הקשורה לפרשתנו, פרשת סדום:

"הכרעה בין שיתוף הקנין, המעביר קו על כח הצדק של שלי שלי ושלך שלך, ובין הגבלת זכויות כל יחיד ויחיד… הוא אחד מהדברים הקשים שבעמקי המשפט… יש צד של אמת ב'שלי שלי שלך שלך' ויש צד של אמת בשיתוף" (איגרות א,צט).

לשון המשנה: "זו מידה בינונית ויש אומרים זו מידת סדום" מעידה על דילמה עמוקה שאין לה הכרע הלכתי או יהדותי מחייב. בסוגיא זו (ובאחרות, כמו מהו המשטר האידיאלי) כל עמדה תמצא השראה במקורותינו. עמדת ה"יש אומרים" היא קיצונית; מי ששומר על רכושו בקנאות לעצמו, ובמקביל נזהר שלא ליהנות מממון אחרים – לסדומי ייחשב.

בעלי המוסר, וחכמי תורת הנפש, יסבירו זאת בקלות – זו האנוכיות במֵירָעָה. מי שמשתף את כל העיר ברכושו, סופו להפקיר גם את בנותיו, כלוט בשעתו. פסיכולוגים יבארו זאת בנקל

סינתיזה

הגיע הזמן שחכמי הכלכלה והחברה ימציאו משהו חדש, מעין סינתיזה, סוציו-קפיטליסטית. שיטה שיהיה בה 'גם וגם', ובעיקר משהו חדש, בן זמננו. אם עובדי הקבלן צודקים, וגם הרופאים המתמחים, חייבת להימצא שיטת ביניים מכלילה, רעננה. סינתיזה זו דרושה לא רק בין קפיטאליזם לסוציאליזם אלא גם, ולדידי בעיקר, בין כלכלה גלובאלית ללאומית.

(הרב מוטי) אלון בכות

זה עתה נבעטנו בכח בחזרה לסחרחורת הרב מוטי אלון, וכתב האישום הסורחני שהוגש נגדו. זה עתה שמענו דברי הכחשה מרים מפיו וחריפים מפי מקורבי 'פורום תקנה'. והטלטלה גוברת, ותגבר שבעתיים, במהלך המשפט וספיחיו ופרשניו והדלפות מציצניות מדלתיים סגורות. ואנו אנה אנו באים?

בסמוך להתפוצצות הפרשה, לפני 20 חודש, הבעתי עמדתי במדור זה (אדר תש"ע, 3.10) תחת הכותרת הרלבנטית גם כיום: "להפסיק עם סימפוזיוני פרשת הרב אלון". קראתי אז לכולנו "להיאלם" ולרב מוטי "להיעלם". כאז כן עתה (ציטוט עצמי): "לא היעדר מידע מסעיר את רוחי, וגם לא שאלת סמכות 'השפיטה החברתית', אלא המפולת החינוכית האדירה שניחתה על ראשנו. אין אפשרות להגזים בחומרת המשבר האמוני והצונאמי החינוכי; נפלו השמים ונתקו מוסרות תבל".

כיום אני מצטער שלא נלחמתי אז לקדם, לדחוף ואולי לממש, את מה שהצעתי באותה רשימה: "להקים מעין 'בית דין בורר' של שלשה אישים שיבדקו את פרוצדורות ה'חקרת ודרשת', ואת תהליך קבלת ההחלטות של 'פורום תקנה', הן בשלב ההרחקה והן בשלב הפרסום. גם אם נאמנים עלי דוברי הפורום אעפי"כ מוטב היה שפורום חיצוני יסיר כל ספק בעיקר בקשר להליכי הבירור, הענישה והפרסום. תשובות אובייקטיביות לשאלות אלו יעניקו אימון רב ל'פורום תקנה' הממלא תפקיד כל-כך נצרך".

משנתי הראשונה לא זזה ממקומה ובה יצאתי ידי חובת התייחסות. אינני מתכוון בל"נ להידרש לפרשה זו ולדוש בה. אני קורא לחבריי ולעמיתיי לנהוג כך: להיאלם!

==

הרב ישראל רוזן הוא ראש מכון צומת. המאמר נכתב במוצ"ש לך-לך ויפורסם בעלון שבת בשבתו.