ארגון המשמר החברתי מפרסם הבוקר (שלישי) את המדד החברתי לסיכום השנה האחרונה שכללה שני מושבים- כנס הקיץ של 2017 וכנס החורף של 2018.

שמולי במקום הראשון

בראש המדד עומד זו פעם רביעית (לא ברציפות) ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני. חברת סיעתו סתיו שפיר שהגיעה למקום הראשון במדד הקודם ירדה למקום ה-5.

אחרי שמולי עומדים נחמן שי (המחנה הציוני), דב חנין (הרשימה המשותפת) ויעל גרמן (יש עתיד), שזינקה מהמקום ה-18 במדד הקודם. תמר זנדברג ממרצ, הח"כ היחידה המתמודדת בפריימריז שיתקיימו מחרתיים במרצ, צנחה מהמקום ה-6 במדד הקודם למקום ה-22, הנמוך ביותר במרצ, במדד הנוכחי. זנדברג לא השתתפה בהצבעות רבות על חוקים חברתיים שיזמו חברי אופוזיציה, ובכך, סייעה, למעשה לממשלה להפיל את אותם חוקים. זנדברג לא טרחה, לדוגמא, להשתתף בהצבעה על הצעות החוק להגדלת קצבת הקיום לחולים סיעודיים ולהחרמת רווחי סרסורים.

יאיר לפיד- הח"כ הכי פחות חברתי

ח"כ יאיר לפיד – יו"ר מפלגת 'יש עתיד' הגיע למקום 49 – הנמוך ביותר במדד מכל הח"כים באופוזיציה, בשל השתתפות דלה מאוד של לפיד בהצבעות. לפיד לא הגיע, לדוגמא, להצבעה על החוק להגמשת מתן הקצבאות לניצולי שואה, וגם להצבעה על "חוק הג'ובים 2" המאפשר לשרים למנות יועצים ממשלתיים ללא מכרז.

גם ראשי מפלגת העבודה לשעבר, יצחק הרצוג ועמיר פרץ, הגיעו למקומות נמוכים במדד יחסית לחברי אופוזיציה – 43 ו-48 בהתאמה, וכך גם ח"כ אחמד טיבי, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה מהרשימה המשותפת, שהגיעו למקומות 47-49.

פרץ, לדוגמא, לא השתתף בהצבעה על העלאת קצבאות הזקנה; זועבי לא השתתפה בהצבעה על ההצעה לפיקוח על מעונות היום.

המאכזבת- אורלי לוי- אבקסיס

ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שעזבה ב-2016 את "ישראל ביתנו" והודיעה לפני כשבוע שהקימה מפלגה חברתית חדשה, הגיעה למקום 40, אחד הנמוכים ביותר באופוזיציה. אבקסיס לא טרחה להגיע להצבעות על החוק שביקש להצמיד בין קצבת הזקנה לשכר המינימום ועל ההצעה להתיר תחבורה ציבורית בשבת.

בתחתית המדד החברתי נמצאים ח"כ מייקל אורן מ"כולנו", אלי בן דהאן, בצלאל סמוטריץ' ומוטי יוגב מהבית היהודי, ויעקב אשר מיהדות התורה. הח"כים הללו הקפידו להגיע דווקא להצבעות שבהן הקואליציה גייסה רוב כדי לבלום הצעות חברתיות כדי להצביע נגד ההצעות הללו. מיכאל אורן, לדוגמא, הקפיד להגיע להצבעה ולהצביע נגד הגדלת קצבת הנכות של אדם השוהה במוסד סיעודי, שהממשלה התנגדה לו, ולעומת זאת לא טרח להגיע להצבעה על התיקון לפריסת תשלומי חובות הוצאה לפועל. סמוטריץ' הצביע נגד הצעות החוק להענקת דמי אבטלה וקצבת זקנה לעצמאים.

בתחתית- זוהר, בגין, אייכלר ומקלב

קרוב לתחתית המדד נמצאים גם ח"כ מיקי זוהר ובני בגין (ליכוד) וישראל אייכלר ואורי מקלב מיהדות התורה. זוהר – יו"ר ועדת הכנסת ששימש עד לאחרונה כיו"ר הוועדה לצדק חלוקתי – הקפיד להצביע בעד ההצעה המאפשרת לשרים למנות באופן אישי את היועצים המשפטיים במשרדיהם, ולעומת זאת לא נכח בהצבעה על מתן פטור מהשתתפות באשפוז סיעודי, למרות שהממשלה תמכה בה. גפני ומקלב הצביעו נגד הצעות חוק חברתיות שהם עצמם היו מיוזמיהן, כמו ההצעה לתמוך בניצולי שואה נזקקים גם כשהם מקבלים מענקים קטנים מחו"ל וההצעה להגדיר את חובותיו וזכויותיו של חבר מועצת עיר.

הראשונה מבין חברי הקואליציה- מירב בן ארי

ח"כ מירב בן ארי מ"כולנו" הגיעה בפעם השלישית ברציפות למקום הגבוה ביותר במדד מבין כל הח"כים בקואליציה, בפער גדול מכל חבריה. בן ארי נעדרת באופן שיטתי מהצבעות על חוקים חברתיים שהממשלה מנסה להפיל, כמו הצעת החוק המבקשת לאפשר לבני זוג של הורים לילד חולה שאינם הורי הילד להיעדר מהעבודה לשם טיפול בילד, או ההצעה להנהיג שקיפות בתקציבי מוסדות חינוך. גם חברי סיעתה טלי פלוסקוב ואכרם חסון הגיעו למקום גבוה יותר משאר הח"כים בקואליציה, באמצעות טקטיקה דומה, וכך גם ח"כ חמד עמאר מ"ישראל ביתנו". עמאר נעדר, למשל, מההצעה לתמיכה בניצולי שואה נזקקים שמקבלים מענקים מחו"ל, כדי לא לסייע לממשלה להפיל אותה.

הפתעת המדד- שולי מועלם

אחרי עמאר נמצאת ההפתעה הגדולה של המדד החברתי: ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי, שהגיעה במדד הקודם למקום ה-111 וזינקה במדד הנוכחי למקום החמישי באופוזיציה (55 במדד הכללי). מועלם נעדרה, לדוגמא, מההצבעה על ההצעה להחרמת רווחי סרסרים כדי לא לסייע בהפלתה. יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, הגיע למקום ה-11 בקואליציה (מקום שלישי בסיעת הליכוד) ואילו מחליפו בתפקידו דוד אמסלם נמצא במקום ה-14 בקואליציה ובמקום השישי בליכוד.