נאום שתיקת הרבנים הסרוגים של אבי גבאי. יו"ר מפלגת 'העבודה' אבי גבאי, נאם לפני זמן קצר (שלישי) במסגרת יומו השני של כנס 'בשבע', ובחר לנצל את נאומו בכדי לתקוף את הציבור 'החרדל"י', כהגדרתו.
גבאי תקף בהילוך גבוה את הציונות הדתית ואת רבניה: "בשנים האחרונות, בכל נקודת מחלוקת בחברה הישראלית, בולטת נוכחות הרבנים החרד"לים. והיא בולטת, לצערי, בעיקר כשהיא מפלגת, מקצינה, מדירה ומסיתה. כאשר ראש מכינה קדם צבאית, מאשים את הצבא שהוא מגייס בנות והופך אותן ללא יהודיות – אתם שותקים.
כאשר אותו רב משפיל את הקהילה הלהט״בית: כן, הגיע הזמן שתכירו במציאות. להט"בים נמצאים גם אצלכם בקהילות, והם לא פחות טובים מאף אחד אחר – אתם שותקים. כאשר בעידן בו נשים – הבנות שלכם – חובשות את ספסלי בית המדרש, בא רב שמחנך אלפי תלמידים ומדבר על "נחיתותה הרוחנית והאינטלקטואלית של האשה" – גם אז – אתם שותקים.
כאשר רב עיר, בעזות מצח, קורא לפיטוריו של הרמטכ״ל על רקע הקמת יחידות מעורבות – אתם שותקים. כאשר אותו רב עיר קורא לציבור שומעיו, שלא להשכיר דירות לערבים – אתם שותקים. ובואו נודה על האמת. זה לא נגמר רק בשתיקה על דברי רבנים."
שתקת ברצח רבין ועבר לכם 'חשבון הנפש'
גם כאשר ראש ממשלה ושרים מסיתים נגד מחצית מהעם היהודי ומדביקים להם כינויים של בוגדים ואויבים – אתם שותקים. השתיקה הזו הדהדה בימי אוסלו, והגיעה לשיא לפני רצח רבין. אולי אז, עשיתם את חשבון הנפש הציבורי, אבל זה עבר לכם ברגע שחזרתם לעמדת כוח.
כאשר מיליוני יהודים מהזרמים הקונסרבטיביים והרפורמים מודרים מרחבת הכותל, והופכים בידי ממשלת ישראל ליהודים סוג ב' – אתם לא רק שותקים, אתם לוקחים חלק פעיל בהקצנה הזו, שאין מאחוריה הלכה כלשהיא. הרי גם רב הכותל וגם אביחי מנדלבליט המליצו על המתווה המדובר.
כאשר הממשלה מאשרת פעם אחר פעם חוקים, שנועדו לשמר את הקואליציה, גם במחיר של פלגנות, של הרס הדמוקרטיה, של פגיעה באורח החיים של מיליוני ישראלים – אתם שותקים.
כאשר אישי ציבור מ"הצד הפוליטי הנכון" נחשדים בעבירות חמורות. עבירות של שחיתות אישית, נהנתנות, קבלת טובות הנאה והשחתה של אמות המוסר של השירות הציבורי – גם אז אתם שותקים. ריבונו של עולם, מתי תפסיקו כבר לשתוק? מתי ויתרתם על "כלל ישראל"?
בני עקיבא מזכירה את החרדים של בית שמש
אני יודע שהביקורת שאני משמיע כאן היא קשה. אבל אני יודע גם, שיש רבים שנמצאים כאן באולם הזה, ורבים אחרים ששומעים אותנו כעת – שמסכימים עם הביקורת הזו.
בני עקיבא הפכה לתנועה שחלקים רבים ממנה מפרידים בנים ובנות, הרבנים החרד"לים מעודדים הפרדה מגדרית כבר בגילאי הגן והיסודי. מערכת החינוך החרד"לית הופכת להיות גטו חד-גוני. לא רק בבית שמש מודדים את אורך החצאית של אמהות כתנאי לקבלת הילד לבית הספר. לא רק בבני ברק שואלים ילדים אם יש להם טלוויזיה בבית. זה קורה גם אצלכם.
ואני מנצל את הבמה הזו כאן כדי להגיד לכם, הקולות המתונים – בשתיקתכם, אתם נותנים תוקף לדברים החמורים האלה. ובכך אתם מעמיקים ומרחיבים את הקרע בתוך עם ישראל.
אחרי שעה ארוכה של הטחת עלבונות ברבני הציונות הדתית, נזכר גבאי לדבר על הפסקת השיסוי: "חברים, החברה הישראלית זקוקה לריפוי. לאיחוי הקרעים. לא לעוד שיסוי, הסתה ושנאת חינם. אני מסתובב בכל בארץ – פוגש מדי יום ביומו המון אנשים – עם ישראל, על כל גווניו ורבדיו המיוחדים. הפסיפס המיוחד הזה שיצרנו כאן. הציבור הנפלא הזה שאני פוגש, רוצה שהנבחרים שלו, וכן – גם הרבנים שלו – יפסיקו לדבר במושגים של "הם ואנחנו" אלא ייקחו חלק בבנייה של עתיד משותף. לכל חלקי החברה הישראלית."
