הדור הבא של הטניס: היום שאחרי פדרר ונדאל

שינויים בחוקי המשחק

בין החוקים שנמצאים בתוקף בטורניר נמצאים הכללים הבאים:

משחקים הטוב מחמש מערכות, כאשר כל מערכה היא עד ארבעה משחקונים. שובר שיוויון מתקיים ב-3-3. אם התוצאה במשחקון היא שיוויון, משחקים נקודה מכריעה, והמגיש בוחר לאיזה צד להגיש. אם הכדור פוגע ברשת בזמן ההגשה ונכנס, משחקים את הנקודה ללא "לט".

יש גם שעוני עצר שמבטיחים שהמשחק יתחיל 5 דקות בדיוק מהרגע שהטניסאים נכנסים למגרש, ושיחלפו רק 25 שניות בין הנקודות, וכן כללים שונים שמאפשרים לטניסאים לדבר עם המאמן במהלך המשחק.

אני חושב שהטורניר הוא חידוש מגניב ורצוי. לראשונה מזה כעשור יש בסבב אסופה נאה של טניסאים צעירים ומבטיחים.

טניסאים עם עתיד מבטיח מאוד

"הדור האבוד" של ילידי 1990-1995, שהוא אחד הדורות החלשים ביותר בהיסטוריית הטניס, כבר לא מבטיח דבר. אולם בין החבר'ה ילידי השנים 1996-2000, שגדלו על פדרר, נדאל ודג'וקוביץ', ישנם כשרונות בולטים מאוד.

הכישרון הגדול מכולם, סאשה זברב, לא משתתף בטורניר בשל העובדה שהצליח להשתחל לטורניר סוף העונה בלונדון שיתקיים בשבוע הבא, והוא מתכונן אליו. אולם גם בהיעדרו, משחקים במילאנו כמה טניסאים עם עתיד מבטיח מאוד.

למרות שדווקא הטניס האמריקני נראה בנסיקה בשנים האחרונות, הרוסים הם האומה היחידה ששלחה מספר נציגים למילאנו: רבע גמריסט אליפות ארה"ב אנדריי רובלב, וכן קארן חצ'נוב ודאניל מדבדב המפגיזים בעלי האופי הסוער.

דניס שפובלוב, הכישרון המבטיח בסבב מתחת לגיל 20, משחק גם הוא, וכמוהו גם בורנה צ'וריץ', היון צ'ונג וג'ארד דונלדסון. ג'ינלואיג'י קווינצי המקומי, שזכה בתואר וימבלדון לנוער בשנת 2013, זכה לכרטיס חופשי לטורניר לאחר שגבר על כמה איטלקים נוספים בטורניר מוקדמות.

בשני ימי המשחקים עד כה, צ'ונג היה הכוכב הגדול. הוא רמס את שפובלוב ואת רובלב והבטיח את מקומו בחצי הגמר ראשון.

רובלב ושפובלוב ישחקו היום בתחרות על מקום נוסף בחצי הגמר. בבית השני, שכולל את צ'וריץ', מדבדב, חצ'נוב ודונאלדסון, ידוע כבר כי האמריקני הודח לאחר שהפסיד שני משחקים מבלי לנצח במערכה. צ'וריץ', שניצח בשני משחקים, יעפיל כנראה לחצי הגמר לצד אחד הרוסים המאיימים.

האצה משמעותית של המשחק

באשר לחוקים הניסיוניים, חלקם מיושמים במידה חלקית במקומות שונים בסבב כבר מספר שנים. כך למשל, בטורנירי פיוצ'ר ניסו את סיפור הטוב מחמש מערכות עם מערכות עד ארבעה משחקונים. נקודה מכריעה בשיוויון נוהגת בטורנירי זוגות שונים כבר שנים.

ההשלכה הבולטת של מערכת החוקים כולה היא האצה משמעותית של המשחק. התחושה היא כמעט כמו לצפות בסרטון היילייטס ולא במשחק טניס באורך מלא.

אני לא משוכנע שהאצה כל כך משמעותית של המשחק היא לטובת הסבב. משחקי הטוב משלוש מערכות ממילא לא ארוכים במיוחד (גראנד סלאמים הם סיפור אחר, וכמוהם גם משחקי חימר), והעובדה שלא נותנים לטניסאים לנשום עשויה לגרוע מאיכות הטניס שלהם. קשה לי להאמין שהיינו יכולים לקבל קלאסיקות כמו המשחק בין נדאל לדג'וקוביץ' במדריד ב-2009 אם היה להם שעון עצר שמודד 25 שניות בין כל נקודה לנקודה.

היום שאחרי פדרר ונדאל

עם זאת, הניסיון והכיוון טובים בעיני. עולם הטניס זוכה כיום לעדנה כמעט חסרת תקדים. פדרר, נדאל, דג'וקוביץ', סרינה ושרפובה הפכו את סבבי הטניס למותגים מובילים בעולם הספורט. אולם השגשוג לא ימשך לעד.

רצוי לחשוב על היום שאחרי מבעוד מועד, ולנסות להבין כבר כיום איך דואגים שעולם הטניס ימשיך להיות מגניב ורלוונטי לחובבי ספורט גם ביום שאחרי פדרר ונדאל.

הרי אנחנו, אוהדי הטניס השרופים, נמשיך לעקוב אחרי הסבב בכל מקרה. אולי אנחנו גם קצת שמרנים מדי בנוגע לספורט שלנו.

אבל יכול להיות שלדורות שגדלים על סמארטפונים והאשטאגים יש פחות סבלנות לעולם הטניס הקלאסי, ומהבחינה הזאת כדאי לדאוג לכך שהטניס לא יקפא על השמרים בזמן שענפי ספורט אחרים יגנבו לו אוהדים ושחקני עתיד מתחת לאף.

הכותב: נמרוד דרור, מנהל  דף הפייסבוק "נמרוד כותב על טניס", עדכונים, חדשות ופרשנויות מעולם הטניס