״אשמה הייתי״ – המלכוד סביב הבעיות שאני יוצרת לעצמי

אורח חיים בריא, המשלב תזונה נכונה ופעילות גופנית, הנו תהליך שהמורכבות העיקרית שלו נעוצה בתחילתו. עבור רובנו, אימוץ הרגלים בריאים, הוא לא דבר של מה בכך. לעיתים מדובר בשבירת אופי של ממש: להחליט לשנות, להכנס למסגרת ספורטיבית, לתעדף מזון בריא, להישמע לעצמך ולא לוותר גם כשקשה.
מי שאכן מצליחה להניע את עצמה לשינוי, מרגישה נהדר, וככל שעובר הזמן, גם אם האתגר נותר בעינו, המאבק קשה פחות, הודות לתוצאות ולאיכות החיים שעולה. אך כל זה אינו מונע מרבות מאיתנו להרים ידיים ולהתייאש מראש.

כגודל הרצון, כך גודל הרתיעה

אורח חיים בריא הוא פוטוגני. מעין השקעה המובטחת כמשתלמת: האנרגיות הגבוהות, העור הזוהר, הבריאות שמשתקפת בכל רובדי החיים. כולנו מאחלות זאת לעצמנו; מדוע, אם כן, רק חלקנו נמצאות בתהליך כלשהו?
לפעמים, מרוב שרוצים משהו, מתחילים להירתע מפניו.
לחלק נראה כי לא התברכו במשמעת עצמית, ועל כן חבל לנסות ולהתאכזב. לאחרות נדמה כי אין סיכוי שייהנו מתפריט בריא ומאוזן, הרי הן אוהבות רק מזון מלא סוכר ועתיר פחמימות ריקות, ולשאר קשה לעשות את השינוי המחשבתי, ולראות את עצמן יוצאות לריצה או לשיעור פילאטיס. מחשבות כגון ״זה לא בשבילי״, וגישה של ״הייתי רוצה, אך איני מתאימה לזה״, משכנעות אותנו לוותר לפני שבכלל התחלנו לנסות.

המלכוד מתחיל בראש

הגישה התבוסתנית גורמת למלכוד. כשאנו מפקפקות בכוחותינו ומטילות ספק ביכולת להצליח, זו הדרך הישירה לתסבוכת. גם אם החלטנו להניח את חוסר האמון בצד, ולהירשם לחדר כושר, הרי שהמכשול הראשון שיצוץ בדרכנו (ותהיו בטוחות שיצוץ), ירפה את ידינו. נמצא את עצמנו משתמשות בכל ׳בלת״ם׳ כהוכחה לכך שצדקנו במחשבה שאורח חיים בריא פשוט לא נועד עבורנו. וכמו שכבר הספקנו להבין, מחשבה יוצרת מציאות: לאחר שה׳באסה׳ תעבור, ניתן צ׳אנס נוסף, אך לאחר תקופה שוב ישתנו התכניות, ושוב תתחזק ההרגשה שאין לנו סיכוי להצליח, והדבר הכי טוב שנוכל לעשות הוא פשוט לשכוח מהרצון ומההחלטות החדשות.

התשובה לדאגה המתרוצצת: ״אני עושה כמיטב יכולתי״

בין אם את עדיין מתלבטת, ובין אם התחלת תהליך כלשהו ובדיוק ׳נפלת׳ ואיתך האנרגיות, הרשי לי לתת לך ׳בוסט׳ קדימה:
אין ערובה להצלחה: כשאנו בוחרות להתחיל בתהליך כלשהו, אין זה עבור התוצאה, אלא בעיקר עבור התהליך עצמו. חשוב שנתחיל, חשוב שנאמין בעצמנו וניתן הזדמנות גם למה שנראה בלתי אפשרי עבורנו. חשוב שלא נמנע מעצמנו טוב רק בגלל מחשבות מקטינות ותחושת היעדר יכולת. בכל פעם שהסקפטיות מרימה את ראשה, אמרי לה: ״אני עושה כמיטב יכולתי״.
אף אחד לא יכול להבטיח לך שתצליחי, בדיוק כשם שאף אחד לא יוכל לומר לך ההיפך. מה שכן, ברגע שתדעי שאת מנסה, עושה כמיטב יכולתך, זה ירגיע, יוריד את מפלס הלחץ וידרבן אותך להמשיך.

״אשמה הייתי״ – חטאתי לעצמי

בשבת הקרובה יתקדש עלינו יום הכיפורים. יום תשובה, מעגל של סליחה בינינו לבין קוננו, האנשים שסביבנו ובעיקר בינינו לבין עצמנו.
תהליך התשובה מלווה בשק כבד של אשמה: אני מרגישה אשמה שלא הייתי נדיבה או שמחה מספיק, שנהגתי כמצוות אנשים מלומדה, שייחסתי חשיבות רבה לטפל במקום לעיקר.
בואו נחשוב, מדוע הגעתי לשם?
החטא העיקרי שלנו הוא תחושת האשם והיעדר יכולות. חוסר אמון עצמי שמביא אותנו לרדידות והיעדר מיצוי.

שנה חדשה כבר פרסה כנפיה, ויום שכולו זכות קרוב יותר מתמיד. הזדמנות לנקות את הלב מכל הרגשות, האמונות והמחשבות שמונעים מאיתנו לעשות את הצעד הראשון.

בואו נתחיל.

גמר חתימה טובה!