אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הכתובה נשרפה? הרב שבתי יגל מסביר מה עושים

מה עושים בני זוג שביתם נשרף כולל הכתובה שהייתה בו. האם אסור להם לגור יחד עד לכתיבת הכתובה החדשה? הרב שבתי יגל מרעננה משיב לפי כל הדעות

הכתובה נשרפה? הרב שבתי יגל מסביר מה עושים
  הרב שבתי יגל

טרור ההצתות. מה עושה מי שנשרף לו הבית?

שאלה

לאור מקרי השריפה הרבים שהתרחשו לאחרונה בארץ הקודש, אשר כתוצאה מכך למגינת לב מאות בתי אב בישראל נשארו ללא קורת גג לאחר שביתם עלה באש עם כל תכולתו, ותהילות לה' יתברך שלא היו נפגעים בנפש, התעוררה שאלה האם בני זוג ששטר הכתובה שלהם נשרף באש צריכים הם למהר ולסדר כתובה חדשה או לא.

שמענו בזה דעות שונות, ויש שהורו שחייבים הם ללכת ולסדר כתובה חדשה במידית, ולכאורה אם נוכל להקל מעליהם בעת קשה זו אשר הם טרודים עד מעל ראש, להוריד מעליהם 'עול' זה ראוי לעשות כן.

תשובה

ראשית יש להדגיש אודות הניסוח הנכתב בשאלה 'שטר הכתובה שלהם' שאין זה ניסוח נכון, מאחר ששטר הכתובה אינו שייך לבני הזוג, אלא הוא שייך באופן בלעדי לאישה, שהוא שטר התחייבות מהבעל לאישה.

ומעתה לעצם השאלה: הנה נפסק להלכה[1] שאסור לגבר לשהות עם אשתו אפילו שעה אחת ללא כתובה  והוא כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, ונחלקו הראשונים[2] האם איסור זה הוא רק על קיום חיי אישות ללא כתובה, אבל הייחוד והדיור בבית אחד מותר, או שגם אסור להם להתייחד (ללא קיום חיי אישות) ללא כתובה.

עוד נאמר בחז"ל[3] שקיום חיי אישות ללא כתובה הוא בגדר 'בעילת זנות' שמאחר שהאישה יודעת שבעלה יכול לגרש אותה בכל רגע ואין לו שום רתיעה כלכלית שתמנע ממנו מלעשות כן, הרי שקיום חיי האישות ביניהם דומה יותר לבעילת זנות, מאשר חיי אישות המושתתים על יסודות של קידושין ונישואין.

ולכן בני הזוג צריכים לוודא שיש לאישה כתובה כשרה כדת וכדין, ובשעת הנישואין הרב מסדר הקידושין ממלא את פרטי הכתובה, מורה לחתן לעשות 'קניין' כדי להתחייב בהתחייבויות הכתובה בכתובה, מחתים את העדים ואת החתן[4], ודואג לכך שהכתובה תגיע לידי הכלה.

אין הכתובה צריכה להימצא דווקא בבית של בני הזוג, אלא יכולה הכלה לשמור את הכתובה במקום אחר, כגון בכספת בבנק, או אצל אימה, וכך נוהגים רבים מקרב בני עדות המזרח שהאימא של הכלה שומרת עבורה את כתובה, אולם בקרב בני אשכנז המנהג הנפוץ שהכלה שומרת את הכתובה בביתה ביחד עם חפציה[5].

במקרה והכתובה נאבדה צריכים בני הזוג לסדר כתובה חדשה אצל רב הבקי בנושא זה. כתובה זו שונה היא בנוסחתה מכתובה שכותבים בעת הנישואין והיא נקראת 'כתובה דאירכסא[6]' (כתובה שנאבדה).

אין צורך למהר ולכתוב כתובה

אמנם בזמננו היום ישנן כמה סיבות שבגינן יש מהפוסקים שסברו שאין צורך למהר ולכתוב כתובה חדשה גם אם ברור שהכתובה הראשונה נאבדה או נשרפה ואבאר את סיבותיהם:

  • הנה בזמננו היום המנהג הוא שבעת הנישואים הרב מסדר את הקידושין מחתים את העדים על שני שטרות, שטר אחד הוא שטר הכתובה הנמסר לאחר הקידושין ליד הכלה, ושטר שני הוא שטר הנקרא 'העתק כתובה' והוא מוחזר אל משרדי המועצה הדתית שבה נרשמו הזוג לנישואין.
    מנהג זה מבוסס על מה שכתב בספר 'נהר מצרים[7]' שכך קבע למנהג במצרים החל משנת התרנ"ב והוא משום כמה תועלתיות, והגדולה שבהן שאם תאבד הכתובה, ימנע מכשול מבני הזוג שחיים הם ללא כתובה.
    ולפי זה גם אם הכתובה של אותם משפחות נשרפה[8] יש עדיין כתובה לבני זוג אלו – העתק הכתובה נמצא במשרדי המועצות הדתיות.
  • יש מהפוסקים[9] שכתב שלאחר שרבינו גרשום מאור הגולה החרים שאסור לגבר לגרש את אשתו בעל כורחה, אם כן התייתרה מטרתה של הכתובה – שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, שהרי בכל מקרה אינו יכול לגרשה ללא רוצה מצד חרם דרבינו גרשום, ולכן יכולים בני הזוג לחיות יחד ללא כתובה ואין חיי האישות שביניהם מוגדרים כ'בעילת זנות'.
  • בזמנינו היום נוהגים בתי הדין לפסוק לבני הזוג הבאים לבית הדין להתגרש שהגבר המגרש ישלם לגרושתו סכומים הגבוהים יותר מסכום 'עיקר הכתובה' גם אם הכתובה נאבדה, ומאחר ולא מצוי שבני זוג מתגרשים מבלי להיזקק לבתי הדינים, אם כן גם אם הכתובה נאבדה, לא קלה היא בעיניו לגרשה, ויש לאישה סמיכות דעת על כך מאחר המנהג הרווח בבתי הדינים היום וכנ"ל[10].

שיטת המחמירים

אמנם יש המפקפקים רבות על כל אחת מסיבות ההיתר הנ"ל, שעל מה שנאמר שכיום יש 'העתק כתובה' הנה אין העתק זה ראוי לגבייה כלל מאחר והוא רק 'העתק' ומצוין עליו שהוא רק העתק, ואדרבה אם היה ראוי לגבייה אם כן באנו לחשש של 'שני שטרות' הגורם לכך ששני השטרות פסולים, וכך כותבים בשמו של הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל[11]: 'חלילה מלסמוך על הכתובה השנייה לעניין איסור שהיה. ואסור לעשות כן שאם כן מחזיק שתי כתובות. ויש לציין על העתק הנמצא והנשלח לרבנות שזה העתק בלבד', עכ"ל.

וגם אם נאמר שיכולה האישה לגבות כתובתה על יד העתק הכתובה מכל מקום מאחר ואין הכתובה מוכנה לגבייה בידיה של האישה, וכדי לקבל את העתק הכתובה מהמועצה הדתית צריך בית הדין לעשות דרישה וחקירה לברר את הנעשה, ייתכן ואין מספיק בכך כדי לתת 'סמיכות דעת' לאישה שלא תיחשב בעילתה כ'בעילת זנות'[12], ועל מה שנאמר שבזמנינו היום שיש חרם דרבינו גרשום אין צורך בכתובה, הנה הרמ"א עצמו שהעלה סברא זו כתב 'אבל אין המנהג כן ואין לשנות[13]' וכן פוסקים רבים חלקו על סברא זו[14], ועל מה שנטען שבזמננו היום בתי דינים פוסקים לאישה סכומי כסף גם ללא שמציגה שטר כתובה, גם זאת יש לדחות שפעמים יש בני זוג שמתגרשים גם ללא בית דין, ועוד שמנהג זה הנהוג בבית הדין הוא נכון לעכשיו אבל עשוי להשתנות בעת מן העיתים, ולא כל בתי הדינים שווים, ולא יהא כוחו של מנהג זה העשוי להשתנות גדול מחרם דרבינו גרשום שגם עליו אין אנו סומכים לעניין איסור שהייה ללא כתובה[15].

למעשה, יש בזה גישות שונות בין הפוסקים, יש שסמכו על צירוף כל הסברות הנ"ל כדי להורות לבני הזוג שכתובתם נשרפה, שיכולים הם להמשיך ולחיות ביחד, ולכשיזדמן ידאגו ללכת לרב כדי לסדר 'כתובה דאירכסא'[16], ויש שהורו שאין לסמוך על צירופים אלו[17].

פתרונות ביניים

אמנם יש לדעת שגם לדעות המחמירות הנ"ל, אין הם צריכים ללכת באותו יום ממש אל הרב לסדר כתובה חדשה אלא יכולים הם לבינתיים – למשך זמן קצר – לסמוך על פתרונות חלופיים, אשר יכולים להיעשות מידית ללא צורך לטרוח וללכת אל הרב, וכגון שהבעל ייתן לאישה חפץ יקר ערך כגון שעון יד השייך לו השווה ערך לפחות לסכום 'עיקר הכתובה'[18], או שיכתוב לה 'צ'ק' על סכום הנ"ל ויפקיד בידה, או שיקבל על עצמו את התחייבויות הכתובה על ידי קנין בפני עדים כשרים[19], ואו אז יוכלו לדחות את כתיבת הכתובה החדשה ליום המחר, או למחרתיים, וכך מצד אחד אנו מקלים עליהם שלא  יצטרכו לדאוג לנושא זה  ממש במידי בזמן קשה זה שטרודים הם בטרדות רבות, ומאידך יקדשו שם שמים בכך שדואגים לא רק לבית הגשמי שנשרף אלא גם לביתם האישי – חיי הנישואין – שיהיה מושתת על יסודות ההלכה, גם בשעות קשות אלו[20].

ולסיום: מורגל בפי האנשים לומר ששריפה בבית היא סגולה לעשירות, ומעתה מאחלים אנו לאותן משפחות שאיבדו את ביתם ורכושם, שיזכו במהרה לשוב לביתם, ותהא זו ירידה לצורך עליה, ויזכו לפרנסה טובה ולשפע ברכה והצלחה, ומודים אנו לה' שהאש כילתה את חמתה על עצים ואבנים ולא ח"ו באבדות בנפש.

==

הרב שבתי יגל הוא רב קהילת 'בני הישיבות' ברעננה.

ב1] שו"ע אבן העזר סימן ס"ו סעיף ג'.

[2] עיין ר"ן ריש כתובות, ובשו"ע וברמ"א שם סעיף א' ובנושאי כלים על אתר.

[3] עיין משנה במסכת כתובות דף נ"ד ע"ב, ורמב"ם אישות פרק י"ב הלכה ח'.

[4] עיין בספר 'כתובה כהלכתה' לגרש"א שטרן שליט"א פרק ט' ובמ"מ המצוינים שם בהערה א'.

[5] עיין בזה בשו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ג' סימן כ"ו.

[6] ייתכן ואם עדי הכתובה המקורית נמצאים בהישג יד וזוכרים הם את העדות ואת תאריך הכתובה הראשונה, אפשר במקרה כזה לכתוב כתובה רגילה – עיין בזה בספר 'כתובה כהלכתה' חלק ב' שביבי אש סימן ט"ו ותשובת הגרשז"א זצ"ל שם בסימן ט"ז. אם לאחר שכתבו כתובה דאירכסא נמצאה הכתובה הראשונה, הנה זה ברור שאי אפשר להשאיר ביד האישה שתי כתובות, אלא שדנו הפוסקים איזו כתובה להשאיר ואיזו כתובה לקרוע, עיין בזה בספר 'כתובה כהלכתה' חלק ב' שביבי אש סימן י"ג, וסימן כ' (מאת הגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א) וסימן כ"א וכ"ב,  ומדור התשובות תשובת הגר"ש וואזנר זצ"ל סימן ג' אות ג' , ותשובת הגרש"ז בשביבי אש סימן ט"ז.

[7] הלכות כתובות אות ב'.

[8] ויש להאיר שלפי מה שהתבאר לעיל, לא בהכרח שבני זוג שביתם נשרף הכתובה נשרפה גם כן, שפעמים שהכתובה מופקדת בבית אחר כגון אצל החמות, ומאידך ייתכן שיש בני זוג שביתם לא נשרף כי לא מתגוררים כלל באזור השריפה, אך מכיוון שהכתובה מופקדת אצל החמות והבית של החמות נשרף הרי שגם הכתובה נשרפה.

[9] עיין רמ"א סימן ס"ו סעיף ג'.

[10] עיין שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ט סימן ל"ט.

[11] מובא בספר 'כתובה כהלכתה' מדור התשובות סימן ז'.

[12] כן כתב בשו"ת תשובות והנהגות לגר"מ שטרנבוך שליט"א חלק א' סימן תש"ס. וע"ע בהרחבה בעניין העתק הכתובה בספר 'משפט הכתובה' חלק ב' שער י' פרק א' (מהדורה ישנה)

[13] אבן העזר סימן ס"א סעיף ג'.

[14] עיין שם בבית שמואל ס"ק י"א, ובחלקת מחוקק ס"ק י"ח.

[15] שו"ת ציץ אליעזר חלק י"א סימן ס"ז.

[16] שו"ת ציץ אליעזר חלק י"ט סימן ל"ט ושם כתב שייתכן שמה שכתב הרמ"א אודות הסברא שבזמננו שיש חדר"ג מותר לשהות ללא כתובה שאין המנהג כן ואין לשנות, הוא רק לעניין לוותר כלל על עניין הכתובה, אבל לעניין כתובה שנאבדה ולסמוך על סברא זו למשך זמן מה לזה לא התכוון.

[17] שו"ת תשובות והנהגות שם. והנה יש לדון במקרה המצוי והאישה אין דעתה כלל מאיבוד הכתובה, ואינה מודעת כלל לכל עניין זה, ומבחינתה היא יודעת שיש לה כתובה, האם סגי בזה שלדעתה יש לה סמיכות דעת, וא"כ אין הבעילה בעילת זנות, ועיין בזה בספר 'כתובה כהלכתה' שביבי אש חלק ב' סימן ל"ב חלק ב' ובשו"ת ציץ אליעזר שם.

[18] עפ"י שולחן ערוך אבן העזר סימן ס"ו סעיף ב', ושם כתוב שצריך הבעל לקבל עליו אחריות על החפץ אם יאבד או יוזל, אך הבית שמואל (ס"ק ח') הביא שלפי הרמב"ם הרי"ף והרא"ש אינו צריך לקבל אחריות שאינו אלא לפי שעה, ומסתבר שיש לסמוך על ראשונים אלו בצירוף כל הנ"ל.

[19] על פי שולחן ערוך שם סעיף א'.

[20] ואעתיק ממה שכתב בשו"ת תשובות והנהגות שם: 'אזכיר כאן עובדא שהיה עם הגאון וצדיק רבי זאב מינצברג זצ"ל, שהיה בין אלה שנשארו בעיר העתיקה ירושלים ונאסרו ע"י הירדנים, ולבסוף שלחו את הזקנים לחפשי והגיעו ערב שבת עם משפחותיהם לשכונת קטמון שבורים ורצוצים באבדן כל רכושם ר"ל, ולפני כניסת שבת שלח רבי זאב זצ"ל מבית לבית אזהרה לפליטים שאסורים בנשותיהן עד שיסדרו כתובה, שאסור לשהות עם אשתו שעה אחת בלי כתובה, הרי גם בשעה כזאת לא שכח לעמוד על המשמר לקיים דין הש"ע, ומוסר השכל לנו בשעה שאין אנו ב"ה בעת צרה אלא ברווחה, שלא לשכוח שהכתובה תהא מוכנה בכל עת שלא יעברו על האיסור לשהות עם אשתו בלי כתובה' ע"כ.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו