"התנועה הפמיניסטית הביאה הרבה גאולה לעולם"

לפני כמה חודשים התמנתה אישה לתפקיד בכיר בשירות בתי הסוהר. גונדר בדימוס נדרש להתייחס למידת התאמתה לתפקיד. הגונדר היה החלטי. 'אישה יכולה לעשות כל תפקיד בשירות בתי הסוהר לא פחות טוב מגברים ואפילו יותר טוב מגברים.'

* * *
ביום רביעי האחרון, כשהייתי בדרך לאופטומטריסט, שודרה ברדיו תוכנית שעסקה בסיבות שגורמות לגירושין. בשלב כלשהו ניסה המגיש לברר האם יש הבדלים בעניין זה בין גברים לנשים. 'מה הקשר?', מחתה בתוקף המגישה – העמיתה (עיתונאית מוערכת ורצינית), 'מה הקשר? זה כמו שתשאל אם יש הבדל בין אנשים עם שיער שחור לאנשים ג'ינג'ים.' קומץ מילים חד ומחודד הפך את שאלתו של המגיש ללא לגיטימית ופוגענית.

בדרך חזרה הביתה הדלקנו את הרדיו שוב וחזרנו לצמד המגישים. הנושא הפעם היה מעורבות הורית. המגישה גילתה ש80% מחברי ועדי ההורים הן נשים. בלי להתבלבל או למצמץ שכחה המגישה את הטענות שלה מהנסיעה בהלוך וקבעה בהחלטיות שזה לא מקרי. 'זה נובע', פסקה המגישה, 'או משום שנשים יותר פנויות נפשית לטיפול בילדים ולדאגה לרווחתם, או משום שהן יותר מוכשרות ביכולת לייצר קשר אמפטי עם המורים'

* * *
בשנות השישים והשבעים התפתחו שני זרמים חשובים בפמיניזם. הפמיניזם התרבותי והפמיניזם הרדיקלי (שורשי). מטבע הדברים זרמים אלו רחבים ומכילים דעות וניסוחים מגוונים, לצורך הדיון ננסה בצורה גסה ולא מחייבת להגדיר את הכיוון הכללי של הזרמים.
הפמיניזם הרדיקלי טען שאין הבדל מהותי בין גברים לנשים. ההבדל בין גברים לנשים הוא כמו ההבדל בין ג'ינג'ים לבעלי שער שחור, או בין גבוהים לנמוכים. הסיבה היחידה להבדלים בין גברים לנשים היא שהגברים באופן כולל דיכאו את הנשים. כל הבדל שקיים בין גברים לנשים נובע אך ורק מהדכאנות של הגברים כלפי הנשים. ההבדל היחידי בין גברים לנשים, לשיטת זרם זה, הוא שהגברים הם המדכאים והנשים הן המדוכאות. מלבד זאת אין שום הבדל בין שני קבוצות אוכלוסיה אלו.

הפמיניזם התרבותי הלך בכיוון ההפוך. חלוצת הפמיניזם התרבותי, קרול גיליגן, טענה שצורת החשיבה וההתנהלות הנשית שונה מזו הגברית. כך למשל היא תקפה את הנחתו של החוקר שאיתו עבדה, לורנס קולברג, שטען (לאור מחקרים שביצע יחד עם גיליגן) שנשים פחות מוסריות מגברים.

גיליגן טענה שהמסקנה של קולברג מופרכת, כיוון שהוא לא מתחשב בכך שצורת החשיבה והפרספקטיבה הנשית שונה מזו הגברית. גברים מחפשים הכרעה, נשים מחפשות השלמה. גברים מחפשים צדק, נשים מחפשות דאגה לזולת. המחקרים של קולברג שפטו נשים מהכיסא הלא נכון, והגיעו למסקנות מעוותות.

גיליגן תקפה את התפיסה הרווחת, המנסה להשוות בין גברים לנשים ולכפות על נשים צורת חשיבה גברית. נשים מתנהלות וחושבות אחרת מגברים ולכן יש להן צרכים שונים ואיכויות שונות (וזאת בלי קשר לשאלה האם הבדל זה הינו מולד או נרכש).

אם נסכם את הדברים, הפמיניזם הרדיקלי טוען שהגברים מדכאים את הנשים בכך שהם מתייחסים אליהם אחרת מגברים בעוד הפמיניזם התרבותי טוען שהגברים מדכאים את הנשים בכך שהם מתייחסים אליהם כמו אל גברים. לפי הפמיניזם הרדיקלי ההבחנה בין גברים לנשים היא דכאנית, בעוד שלפי הפמיניזם התרבותי ההשוואה בין גברים לנשים היא דכאנית.

* * *
ניתן לטעון שנשים וגברים זהים לגמרי. ניתן לטעון שנשים שונות מגברים. קצת מופרך לטעון את שני הדברים גם יחד. לא יכול להיות שכשמישהו טוען שיש לגברים יכולות שאין לנשים שולפים את השיח הרדיקלי ומוקיעים אותו כאדם חשוך ונבער, ואילו כשדנים ביכולות שיש לנשים ואין לגברים הכל מותר ולגיטימי.

אי אפשר לומר את המשפט: 'אישה יכולה לעשות כל תפקיד לא פחות טוב מגבר' (פמיניזם רדיקלי) ולהמשיך ולקבוע ש'היא אף יכולה לעשות אותו יותר טוב מגבר' (פמיניזם תרבותי) אם אתם רדיקלים וחושבים שאין הבדל בין גברים לנשים, אל תטענו שנשים טובות במשהו מגברים. אם אתם תרבותיים וחושבים שנשים שונות מגברים תקבלו את זה שכפי שלנשים יש יתרונות על גברים כך גם לגברים יש יתרונות על נשים. תקבלו את זה שיתכנו תחומים שבהם נשים פחות מוכשרות מגברים.

* * *
כל בן אנוש נתבע לממש את תפקידו ויכולותיו. התנועה הפמיניסטית עשתה חסד עצום עם האנושות כשסייעה לנשים לממש את עצמן ואת יכולתן בצורה משמעותית יותר ובכך הביאה הרבה גאולה לעולם. אבל, כדי שנצליח לדייק ולכוון נכון את תפקידינו בעולם (נשים וגברים), אנחנו חייבים לדייק. דיוק דורש יושרה אינטלקטואלית והגינות אינטלקטואלית. שני דברים שקצת חסרים בשיח הציבורי העכשווי.

=======

המאמר יפורסם בגליון הקרוב של העלון 'שבת בשבתו'