​יהודה גליק כתב הבוקר פוסט (​שפורסם גם בסרוגים) שאסור לבלניות לדחוף את האף שלהן ולחייב נשים לטבול כפי מסורת ישראל. כמובן, הפוסט זכה מיד להתלהבות רבתי. הנה אפילו הדתיים צועקים נגד כפײה דתית.

אם יהודה היה אומר שאין לכפות על הנשים כי הדבר לא יועיל​, והתקנה תשיג את המטרה ההפוכה, או לחלופין היה דן בנושא מבחינה הלכתית ​ – הייתי מבין​. אבל ליהודה מפריע משהו אחר לגמרי​. הוא כתב בפירוש שלשיטתו המנומקת עבודת השם היא וולנטרית לחלוטין, ואסור לחייב אדם אחר לקיים את המצוות כפי שאנחנו מאמינים​​.

​ניסיתי לברר עם יהודה מניין הוא יונק את שיטתו המיוחדת. לצערי ​יהודה הפסיק את הדיון ​כשהגעתי למקורות​.

בגמרא בכתובות (פו,ב) כתוב שכופים אדם לקיים מצוות עשה.​ אם אדם אינו מעוניין להניח תפילין או ליטול לולב וכו', כופים אותו עד שיתרצה לכך. ​האם הלכה זו מתאימה לדברי גליק שאסור לאף אחד "לדחוף את האף" לקיום המצוות של הזולת?

הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב (פרק ו הלכה כא) כותב כך: ​"​חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו מסבבין ומחפשין בגנות ובפרדסים ועל הנהרות כדי שלא יתקבצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה". ​האם גליק יחתום על דברי הרמב"ם הללו או שמא יראה זאת ככפייה דתית נוראה?​

הרמב"ם (תשובת הרמב"ם סי' רמב) ​עצמו כפה כדיין וכראש הקהילה הרבנית במצרים שכל הנשים יטבלו כפי המסורת הרבנית, למרות שרוב הנשים רצו לטבול כפי המנהג הקראי. נשים שעברו על דברי​ הרמב"ם ובית דינו נענשו בהפסד כתובתן. הרי שהרמב"ם ניסה באמצעות הממסד לכפות את דעתו על הרוב דרך חקירה.

האם במציאות של היום יהיה חכם ל​כפות על אנשים את ההלכה ​או שמא כיום כתוצאה מכפייה זו ייצא שכרנו בהפסדנו ונמצא שהתקנה ​לא תקנה דבר אלא אך ורק קלקלה?​ ​זו שאלה טובה וראויה​, וראוי לדון בה בכובד ראש​.​ 'מה דרך המאבק ברפורמיות שמנסה לחדור למחנה ישראל' היא שאלה המצריכה בדק בית, ולאו דווקא חוקים יועילו בסוגיה זו. גם ביקורת על התנהלות של בלניות מסוימות אשר לא מאפשרות לנשים לטבול לשם עלייה להר הבית, היא ביקורת לגיטימית וראוי לדון בה.

אך אמיר​ה גורפת נגד כפייה דתית כמציאות אידיאלית וכאילו אין שום כפייה ביהדות – זהו שקר גמור.​ האם עונשי בית דין הם המלצה למי שמעוניין מיוזמתו לקבל את העונש?

​ולסיום,​ ​​אפנה בבמה זו בשלוש שאלות ליהודה​ ​גליק היקר: האם כשייבנה (במהרה) בית המקדש אתה תתמוך בנתינת אפשרות להיכנס לבית המקדש בטומאה לאנשים שלא מוכנים לטבול?

​ האם כיום אתה מעודד אנשים ונשים להיכנס לחצרות בית ה' אף כשידוע לך שהם לא טבלו כפי הנדרש על פי ההלכה?​

והשאלה הכי חשובה: מהם ה​​מקורות לשיטה האנטי-כפייתית שלך?