לכבוד האפיפיור, לכבוד הוותיקן

עד כה לא ידענו שיש לכם הומור. עתה יודעים אנו.

הרי החלטתם לשים קץ למצות המרת דתם של היהודים לנצרות.

אבל האמת היא שגם בלי החלטה, כבר זמן רב אינכם מצליחים. כמובן איננו מדברים על בודדים מסכנים שפה ושם נופלים ברשתכם הטמאה, אלא במה שהייתם רוצים, כלומר תנועה רחבה של התנצרות בעם ישראל.

ולמה אינכם מצליחים? כי טוב לנו להיות יהודים.

כי מדוע יהודי מתנצר?

– או בגלל שהוא נדרף ומאויים במות ובעינויים, אז הוא נשבר. בזה עסקתם הרבה נגדנו, כידוע .אבל כמובן היום אין זה עומד על הפרק.

– או בגלל שזה כרטיס כניסה לחברה, לאוניברסיטה, לפוליטיקה וכולי. אז בלית ברירה הוא מתנצר למראית העין. אך כיום, ב"ה, אנו כבר לא בזויים, אנו חשובים.

– או בגלל שהוא באמת מרגיש שייך לעם קטן, אפסי, מסכן. אז הוא מתחיל לחשוב שאולי הוא טועה. אולי הדת הגדולה והמבריקה היא הצודקת או לפחות הכדאית. אבל כאמור, בימינו, כבר אינינו מסכנים, אינינו דומים ל"כת הטמאים" ההינדים שממירים דתם לבודהיזם כדי לרומם את מעמדם.

אז כל הכבוד, אתם הקתולים, יש לכם הומור. אחרי שאפסה אצלכם כל תקוה לנצר אותנו, אתם מכריזים שאין כבר מצות המרה. הפרוטסטנטים לעומתכם עדיין תקועים ומשקיעים מאות מיליונים בארץ ישראל כדי לנצר אותנו, גם בעזרת כל מיני ארגונים ידידות נוצרים-יהודים. אך כמובן גם להם אין תוצאות, מלבד מספר מועט של יהודים מוכי גורל, כמובן גם עליהם לבנו שותת דם.

ובעוד דבר יש לכם הומור. הרי לפי דתכם, אין אדם זוכה לישועה אלא אם כן יאמין בישו הנוצרי. אם כן, כיצד תהיה ליהודים ישועה, בלי להאמין בו?

לא התבלבלתם לשניה ותשובתכם בצדכם: ההסבר "נותר תעלומה בלתי מובנת בתוכנית הישועה של האלוה". איזה הומור! כמובן זה הומור נוצרי ישן, בדיחה לעוסה. תאולוגית האבסורד. האבסורד הקיומי הוא אצלכם ערך מרכזי. ככל שדבר מוזר, יותר יש ערך להאמין בו. למשל, אמונת השילוש: 3=1, 1=3. בדיחה מתמטית מבריקה.

או למשל אשה נשואה נכנסה להריון לא מבעלה. הרמב"ם כותב באופן רציונלי באגרת תימן שאם כן הוא ממזר, אבל אתם טוענים שהוא נולד מן האל. זו בדיחת הבדיחות! זו בדיחה של אחד באפריל יום הכזבים הבינלאומי, בו נוהגים בין השאר מעשה קונדס של תליית גזיר נייר בצורת דג, המכונה דג אפריל, על גב רעהו. כידוע ,הדג היה סמל הנצרות בראשיתה בגלל משחק מילים I.C., ראשי תיבות של יזוס כריסטוס, ותחילת המילה Ichthys שפרושה דג ביוונית עממית עתיקה. בספר אוצר כל מנהגי ישורון לרב אליעזר הירשאוויץ (א ה), אכן מוסבר שבאותו יום אמו של אותו האיש, Ecce homo, הרתה לזנונים וסיפרה שהר,ה לאל, ואכן התינוק נולד תשעה חודשים לאחר מכן בסוף חודש דצמבר, למנינכם. איזה הומור!

הומור תאולוגי! כך מיוחס המשפט Credo quia absurdum, אני מאמין מפני שזה אבסורד לטרטוליאנוס Tertullianos. או בנוסח המקורי:

Credibile est quia ineptum est, רק משום שזה אבסורד יש להאמין

Credibile est quia impossible est, זה ודאי כי זה בלתי אפשרי.

איזה הומור!

או ליתר דיוק, הצהרתכם היא תרגיל הומוריסטי: נסיון אפולוגטי להתקרב אלינו… כדי שלבסוף כן נתנצר. הומור מחוכם? יד על הלב, אתם כן רוצים שנתנצר או לא? ענו בכנות! בעצם אין צורך בתשובתכם. די להביט בגמגומים שלכם בדבר תפילת Oremus et pro perfidis Judaeis, הבה נתפלל למען היהודים הבוגדנים, האמורה ב"יום ששי הטוב", Good Friday, שבטלתם, שיניתם, החזרתם, פלפלתם, וסיכמתם "שצריכה להערך באופן צנוע ורגיש". איזה הומור!

אבל כדאי להיות קצת רציניים. יש לי שתי רעיונות בלי הומור:

א. הודיעו בעולם כולו שבכך שרצחתם אותנו, רדפתם אותנו, השפלתם אותנו, ובכח נצרתם אותנו, במשך אלפים שנה – בכך חטאתם, רשעתם, אשמתם. ושאתם מצטערים ומבקשים סליחה, ותעשו ככל יכולתכם כדי לתקן.

ב. הדבר הכי חשוב עתה הוא להפסיק לחתור בסתר תחת קיומה של מדינת ישראל אלא אדרבה לסייע בעדנו עד גבול יכולתכם.

כל עוד לא תעשו זאת, אין מה לדבר איתנו: Vade retro satana.