הדיווחים והערכות המצב סביב ההסכם המתרקם בין וושינגטון לטהרן ממשיכים לעורר דאגה רבה בישראל, אך לדברי הפרשן הפוליטי עמית סגל, המוקד האמיתי והמדאיג ביותר של האירוע נמצא בכלל קרוב הרבה יותר לבית – בגבול הצפון.
בניתוח קצר שפרסם בחשבונו, הבהיר סגל כי ההשלכות הישירות של המהלכים המדיניים הללו ישפיעו בראש ובראשונה על המערכה מול חיזבאללה בלבנון ועל עתיד יישובי הצפון. "הסיפור העיקרי הוא דווקא לבנון", קבע סגל בפתח דבריו.
בין הפסקת האש של נובמבר למציאות בשטח
סגל השווה את המצב הנוכחי למתווה קודם שהושג מול לבנון, ותהה האם ישראל תצליח לשמר את חופש הפעולה המבצעי שלה מבלי לשלם על כך במחיר ביטחוני כבד. "אם הפסקת האש תהיה כמו בנובמבר 2024, כשאנחנו מסכלים מאמצי התעצמות והם לא מגיבים, זה מצוין", כתב הפרשן, אך מיהר להסתייג והוסיף: "ספק אם זה יקרה".
לדבריו, המציאות המורכבת בשטח לא תאפשר לישראל מרחב תמרון נוח לאורך זמן, והמנהיגות המדינית והצבאית תמצא את עצמה מהר מאוד בפני הכרעות קשות וגורליות.
שלוש האפשרויות של קו העימות
לפי הניתוח של סגל, ישראל צפויה להגיע לנקודת מפנה דרמטית שבה היא תיאלץ לבחור בין שלושה תרחישים מרכזיים, שחלקם מחזירים את המערכת לקונספציות העבר:
הבלגה מסוכנת: היגררות מדעת או שלא מדעת למדיניות של "שקט ייענה בשקט" והכלה, בנוסח התפיסה שהובילה לאסון של השישה באוקטובר.
מלחמת התשה יומיומית: המשך ישיר של חילופי המהלומות והאש בצפון כפי שקורה בתקופה הנוכחית, ללא הכרעה ברורה.
מלחמה כוללת: יציאה למערכה רחבה ורב-זירתית בלבנון במטרה אחת מרכזית – להסיר לחלוטין את איום הטרור של חיזבאללה מעל תושבי מדינת ישראל.
"לכן", מסכם סגל את חומרת המצב, "נעמוד במהרה על קרני הדילמה אם להיגרר להבלגה בנוסח שישה באוקטובר, למלחמת התשה יומיומית כמו היום או למלחמה כוללת להסרת האיום".
תגובות