הצהרתו הדרמטית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על כך שהסכם שלום עם איראן "סוכם ברובו" ומצוי בשלבי אישור סופיים, מעוררת תהודה רבה במערכת הביטחונית והמדינית בישראל. בעוד שחלק מהפרשנים ממהרים להביע דאגה מהמתווה המסתמן, האנליסט הפוליטי ומנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, קורא להמתין עם המסקנות ומציע שורה של כללי אצבע שיסייעו לבחון את המידע בזהירות.
"איננו יודעים האם יש הסכם בין ארה"ב ואיראן, ומה כלול או לא כלול בו", הבהיר פילבר בפוסט שפרסם. "כל צד מדליף מה שנוח לו, וכבר למדנו בעבר שהכותרות ביום הראשון שונות מהתמונה הכללית בהמשך".
מפת הדרכים לבחינת ההסכם: שבעת הכללים של פילבר
פילבר מציע שבעה עקרונות מרכזיים לבחינת ההתפתחויות בוושינגטון ובטהרן:
כלל ה-80/20 של טראמפ: טראמפ הוכיח בשנה וחצי האחרונות כי הוא פרו-ישראלי מובהק ודואג לאינטרסים של ישראל, לעיתים גם בניגוד לעמדת יועציו – כל עוד הדבר אינו מתנגש באינטרס האמריקאי הישיר. הכלל אומר כי ב-80% מהמקרים ישנן הסכמות מלאות עם ישראל, וב-20% הנותרים קיימות מחלוקות, אך גם בהן לרוב נשמר לישראל מרחב פעולה עצמאי.
טקטי או אסטרטגי? יש לבחון האם טראמפ מעניק לאיראנים הישגים מהותיים ומיידיים, או שמא מדובר במהלך שנועד רק למתוח את שעות המשא ומתן לאורך זמן תוך "שחרור לחצים" זמני בשוק האנרגיה העולמי.
התחייבויות העבר של הנשיא האמריקאי: טראמפ הצהיר והתחייב בעבר על מספר קווים אדומים ברורים: איראן לא תהיה גרעינית, איראן לא תאיים על מדינות האזור בטילים בליסטיים, איראן לא תחולל טרור באמצעות חימוש ומימון של חמאס, חיזבאללה והחות'ים, ובעבר אף התבטא לגבי שחרור אזרחי איראן מעול שלטון ה"מטורפים".
מבחן שוק האנרגיה והנפט: אם ייחתם הסכם, יש לבדוק האם מדובר רק בהסכם ביניים ובוויתור טקטי זמני. מטרת המהלך עשויה להיות צינון שוק האנרגיה העולמי הרותח, שחרור לחצים כלכליים ומתן אפשרות למדינות המפרץ (וגם לאיראן מול סין) לחזור ולייצא נפט באופן סדיר.
עתידו של משטר משמרות המהפכה: שאלה מרכזית היא האם ארצות הברית נסוגה בפועל מדרישותיה המקוריות מול משטר משמרות המהפכה ומעניקה לו לגיטימציה וזכות קיום, או שמא מדובר בדחיית הדרישות לשלב הבא של ניהול משא ומתן קשוח, מבלי להחזיק את חצי הגלובוס כבני ערובה.
האישיות וההיגיון של טראמפ: אופיו של טראמפ כנושא ונותן קשוח, המבקש להנהיג את העולם ולא להצטייר כמנהיג חלש שנכנע לחבורת טרוריסטים "מטורפים", מצביעים בסבירות גבוהה יותר על האופציה של ויתור טקטי בלבד. עם זאת, מדגיש פילבר, נצטרך להמתין לפרטים הרשמיים.
מודל עזה מול לבנון: מדינת ישראל זכתה מארצות הברית להרבה מאוד סיוע והצלחות בשנה האחרונה, וכעת היא נאלצת לשלם על כך בדחיית ההכרעה מול חיזבאללה. פילבר מזכיר את התקדים של חמאס ברצועת עזה – שבו אחרי תקופת ניסיון, ארה"ב אפשרה לישראל לחזור ללחימה ולחסל את הארגון בכוח לאחר שסירב להתפרק מנשקו. לדבריו, מדינת ישראל חייבת להבטיח כי מודל דומה יתאפשר ויוטמע גם מול חיזבאללה בלבנון.
תגובות