ט״ו בשבט, החל השנה ביום שני, נחשב במסורת ישראל ליום בעל משמעות רוחנית עמוקה. גדולי החסידות והמקובלים לימדו כי ביום זה מתעורר שפע מיוחד מן השמים, שפע הקשור ל“פירותיו” של האדם, הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי.

כשם שהאילנות מתחילים ביום זה את תהליך ההתחדשות שלהם, כך גם האדם מסוגל לפתוח פרק חדש, לתקן ולבקש על עתידו. להלן סגולות שנאמרו על יום ט״ו בשבט, בצירוף מקורותיהן:

◾ כוח ההתחדשות של האדם
בשם המגן דוד מטאלנא נכתב כי כשם שהאילנות מתחדשים ביום זה, כך גם האדם, בכל מדרגה שבה הוא נמצא, יכול לפתוח דף חדש ולתקן את דרכיו. אף מי שרחוק, ניתנת לו אפשרות של התחדשות.

◾ תפילה על גאולת ישראל
חז״ל משווים את עם ישראל לאילן: בחורף הוא נראה יבש וחסר תקווה, אך בתוכו כבר מתחיל תהליך של חיים. כך גם גאולת ישראל, הנסתרת מן העין, אך הולכת ונבנית. על כן ט״ו בשבט הוא יום סגולי במיוחד לתפילה על הגאולה השלמה.

◾ תפילה מיוחדת של ה“בן איש חי”
ראוי לומר ביום זה תפילה מיוחדת שחיבר רבנו יוסף חיים, ה“בן איש חי”, ובה בקשה לברכת האילנות, לפירות טובים ולשפע של מצוות קידוש והבדלה מתוך שמחה וברכה.

◾ שפע של רפואה
בספרי החסידות נכתב כי יום זה מסוגל להשפעת רפואה וישועה לכלל ישראל, הן בגוף והן בנפש.

◾ תפילה על אתרוג מהודר
ראוי ביום זה לבקש גם על מציאת אתרוג נאה ומהודר לחג הסוכות הבא, כסימן לברכה והידור מצווה.

◾ תפילה על זרע של קיימא
ט״ו בשבט הוא עת רצון לבקש על “פירות טובים”, בנים ובני בנים העוסקים בתורה ובמצוות, ונמשלים לפירות משובחים הנשארים לדורות. (עטרת ישועה)

◾ נתינת צדקה
מנהג נאה הוא לתת צדקה בט״ו בשבט בסכום של 91 פרוטות, כמניין המילה “אילן” , כסגולה להמשכת שפע וברכה.

◾ סגולה לפקידת עקרות
יש שנהגו לאכול ביום ט״ו בשבט את האתרוג שעליו בירכו בחג הסוכות האחרון, כסגולה לזרע של קיימא. (אהבת ישראל)

◾ אכילת פירות ואמירת שירי המעלות
בשם הפרי צדיק נאמר כי נוהגים לאכול לפחות 15 מיני פירות, ועל כל מין לומר פרק אחד מתוך חמשה עשר “שירי המעלות”. בכך משלימים את אמירת כל הפרקים ומכניסים קדושה באכילה.