סדר ט"ו בשבט: אכילת הפירות לפי מנהגי כל העדות
סדר ט"ו בשבט: על שום מה? מדוע אוכלים פירות יבשים? ממתי החל המנהג? ומה הקשר לשבעת המינים? כל התשובות, ההסברים והמנהגים
סדר ט"ו בשבט הוא אמנם לא הלכה אבל הוא מנהג יפה ומשפחתי שכדאי לאמץ. אז מה אוכלים, מה מברכים ואיך אפשר לחגוג? כל הפרטים לפניכם.
היום (ראשון) בערב יחל ט"ו בשבט וזה הזמן להתארגן על פירות יבשים. על מה ולמה? במרכזו של ט"ו בשבט עומדת האהבה העמוקה לארץ ישראל ולנופיה. על פי המשנה, בט"ו בשבט אנו מציינים את ראש השנה לאילנות.
ביום זה מתחילה שנה חדשה לעניין תרומות ומעשרות, כלומר חלק מהיבול שאותו מפריש החקלאי ונותן לאנשי החינוך והרוח וגם לעניים. כך התחזק הקשר בין חלקי האומה בארץ ישראל. לאחר חורבן בית המקדש עם ישראל גלה מהארץ.
מכיוון שט"ו בשבט אינו חג מהתורה, אלא מהמשנה, אין לו מנהגים הלכתיים קבועים, ואפשר לחגוג אותנו בשלל דרכים. קבלו כמה מסורות מיוחדות שתוכלו לבחור בניהם.
סדר ט"ו בשבט הוא טקס סעודה וחג המבוסס על "תיקון פרי עץ הדר", שהתפתח בצפת לפני כ-500 שנה, וכולל אכילת פירות, שתיית יין וקריאת דברי שבח לארץ ישראל. המנהגים משתנים לפי עדות, כאשר בעדות המזרח וארצות הבלקן נהוג לערוך סדר מסורתי עשיר, בעוד באשכנז נהוג בעיקר להרבות באכילת פירות.
המסע מתחיל בקהילות ספרד והמזרח, שם נולד למעשה "סדר ט"ו בשבט" המוכר לנו היום. בהשפעת המקובלים, יהודי טורקיה, הבלקן וצפון אפריקה עורכים שולחן חגיגי עם "סדר פרי עץ הדר". המנהג הספרדי מדגיש את אכילת שבעת המינים בסדר היררכי מסוים, כשהשיא הוא הברכה על פירות שנשתבחה בהם הארץ.
מנגד, בקהילות אשכנז, ט"ו בשבט נחגג בטון מעט אחר, באירופה הקרה, פירות טריים מארץ ישראל היו בגדר חלום רחוק, ולכן הפך ה"בוקסר" – החרוב – לגיבור החג. החרוב היה כמעט הפרי היחיד שהצליח לשרוד את הדרך הארוכה מהמזרח התיכון לאירופה מבלי להירקב, ולכן הוא סימל עבור יהודי פולין ורוסיה את הקשר הבלתי ניתן לניתוק לאדמת הארץ.
הנה כמה דרכים בהם ניתן לחגוג את המנהג ולערוך סדר ט"ו בשבט:
סעודת אמנים
אחד מנהגים הכי מוכרים, הוא לערוך סעודת "אמנים" (מלשון אמן). מביאים לשולחן שישה מאכלים מכל סוגי הברכות הראשונות, ועושים סבב בו כל פעם משתתף אחד בסעודה לוקח מאכל ומברך עליו, וכולם עונים לו יחד אמן. המטרה היא לזכות לומר "אמן" כמה שיותר פעמים, כי זה נחשב לזכות גדולה.
סדר הברכות בסעודת אמנים הוא: 1. בורא מיני מזונות (על מאפים מתורים ומלוחים מקמח, שאינם לחם) 2. בורא פרי הגפן (על מיץ ענבים או יין) 3. בורא פרי העץ (על פירות) 4. בורא פרי האדמה (על ירקות) 5. שהכל נהיה בדברו (על חטיפים, ממתקים, שתיה, בשר, דגים, קינוחים) 6. המוציא לחם מן הארץ (על לחם).
ניתן וכדאי לשלב את הילדים בסדר, זה מחבר אותם למנהגים דתיים ואף מעורר סקרנות לטעום פירות חדשים.
מלכודת מתוקה: כמה סוכר באמת מסתתר בפירות היבשים שלכם?
צילום: מלכודת מתוקה: כמה סוכר באמת מסתתר בפירות היבשים שלכם? ארץ ישראל התברכה בשבעה גידולים שנחשבים לטובים במיוחד וקדושים. ישנה מסורת לאכול אותם בסדר ט"ו בשבט, או לאכול מאכלים שעשויים מהם. לפני אכילת כל מאכל, קוראים מדרשים, סיפורים ושירים שקשורים לאותו מאכל.
שבעת המינים של ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן (ענבים), תאנה, רימון, זית, תמר.
תגובות