לאחרונה זכינו למופע שעשועים עצוב שבו שני חכמים בעיניהם ביזו ברבים את אחד מגדולי הדור. כוונתי לאמנון יצחק ומר בניזרי שביזו את הרב הגאון והצדיק, גדול ישראל והדרו, אדוננו מורינו ורבנו הרב אורי שרקי שליט"א. כבר נודע בשערים עוצם בקיאותו ונוראות עומק השגתו בכל חלקי התורה ובייחוד בעומק מחשבתה וסודה. בטוח אני שרבים וגדולים יסכימו עימי שהרב הוא אחד מגדולי הדור בתחום זה.

זכינו להיות חלק מציבור שנעלבים ואינם עולבים. זכינו לרבנים שתוכם כברם ושכל פארי התארים והחצרות זרים לנפשם הענווה והכנה. שמחתי שלא חשו בציבור לגנות בתוקף את דברי הרשע והבורות שהוטחו ברבנו, שהרי זוהי ההוכחה הטובה ביותר שאנו בטוחים בדרכו ושזכינו להדבק במידותיו. עם זאת אני חש שאיננו מכירים כראוי את מקומנו ואת מעלת רבותינו.

אחיי, זכינו שבראש מחננו יעמדו תלמידי חכמים שהדבק בהם כדבק בשכינה ממש. התורה השלמה הזאת, האמת הבהירה הזאת, הקדושה הזאת, המידות האלה, מעיינות החכמה וטוב הלב האלו, ראויים לכל ההערכה שבעולם.

לא להצביע על הלכלוך והבורות שבקצה המחנה באתי, אלא רק לעורר להבין כמה מתוק האור הזה שזכינו בו. הלוואי ונמצא דרכים נכונות שיעזרו לנו להבין כראוי ולזכור כמה קדושים ונפלאים רבותינו.