ח"כ אריאל קלנר, מי שהגיש את הצעת החוק לוועדת החקירה "הלאומית" לאירועי ה-7 באוקטובר, הגיב הערב (שלישי) לקריאתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בדבריו קרא להרצוג שלא לדרוש את הקמת הוועדה הממלכתית הקבועה כיום בחוק, ולאפשר את קידום ההצעה של הקואליציה לוועדה.

"כבוד הנשיא, אתה אמור להיות הנשיא של כל העם, ללא יוצאים מן הכלל – ללא אזרחים סוג ב ובטח לא משפחות שכולות סוג ב" אמר קלנר. "אין הבדל בין דם לדם ואין הבדל בין שכול לשכול".

עוד קרא להרצוג: "אל תיתן ידך למהלך שיגרום לקורבנן היקר מכל של משפחות שכולות רבות להיות שקוף בעיניך. אל תיתן ידך למהלך בו תקום ועדה שהם ימודרו ממנה ושאלותיהן ישארו ללא מענה. אתה הנשיא של כולם ועם כל הכבוד – עליך גם להתנהג כך!".

כאמור, בנאומו בחוג התנ"ך שנערך הערב לציון צום עשרה בטבת הרצוג אמר כי "אם חפצי חיים אנחנו להמשיך ולבנות שוב ושוב מחדש, את ירושלים, את מערב הנגב, את הצפון, אותנו – את המדינה כולה: נזכור שמה שחשוב הוא לא להתעלם מן העבר, אלא ללמוד ממנו ולהשתפר כל הזמן. לשם כך צריך, בראש ובראשונה, לתחקר באופן מלא, מעמיק וממלכתי, על פי החוק הקיים – חוק ועדות חקירה – את האסון הנורא של שבעה באוקטובר, ואת המחדל וליקוי המאורות שהובילו אליו. חזרתי על כך שוב ושוב בשנה האחרונה ואני חוזר על קריאתי זו כעת".

"הכאב של אזרחים, משפחות וקהילות בישראל הוא עצום. הם רוצים מקום ממלכתי, לבוא ולשטוח כאבם. הם רוצים תשובות, ומגיעות להם תשובות" הבהיר. "הכנסת גורמים פוליטיים כמרכיבי הוועדה, ובמיוחד בעיצומה של שנת בחירות, עלולה לפגוע באופן משמעותי בתהליך החשוב הזה, ובאמון בו".

"אנחנו נדרשים לגבורה מסוג אחר"

לדבריו, "דווקא אחרי האסון הלאומי של טבח שבעה באוקטובר, שמחת תורה, דווקא מתוך הכאב, אנחנו נדרשים לבניין משותף, ולמענו – אנחנו נדרשים לגבורה מסוג אחר. לא רק גבורה של לוחמים בשדה הקרב, אלא גם גבורה אזרחית, מוסרית, הנהגתית. הגבורה לשוחח, לדון ולהתווכח, גם כשזה קשה. הגבורה לומר אמת גם כשהיא לא פופולרית, ולצידה – הגבורה להקשיב גם כשהדברים קשים ומטלטלים".

בסיכום הרצוג הבהיר כי נדרשת גם "הגבורה להבין שהאיום הגדול ביותר על חברה הוא איננו תמיד זה שמחוץ לחומות – אלא זה שמתגנב פנימה כאשר החומות עוד עומדות – והוא מפלג, מקטב, מבקש להרחיב את הסדקים, ולהפוך אותם לתהומות. הגבורה להבין ששיח גס ובוטה, שמגיע לא אחת לאלימות מילולית של ממש, ובמיוחד מצד נבחרי ציבור כלפי משרתי ציבור מסורים, מקרב אותנו אל פי התהום בואכה אסון לאומי נוסף. את השיעור הזה אנחנו לומדים מעשרה בטבת, מההיסטוריה הרחוקה וגם מזו הקרובה".