אחרי שמונה שנים של עבודה מאומצת וממוקדת, המוזיקאי והיוצר יהושע לימוני משחרר את אלבומו החמישי – "אחד יותר גדול". תהליך יצירה נדיר בנוף המוזיקה העכשווית, שהתאפשר מתוך בחירה מודעת להאט, להתבונן ולזקק את הרעיונות עד תומם. שנים של חיפוש פנימי, מחשבה עמוקה ורצון כן להגיד משהו שלם ובעל משמעות – גם לעצמו וגם לעולם.
במקביל לעבודה על האלבום, התמודד לימוני בשנים האחרונות עם אתגר רפואי משמעותי שהשפיע עליו עמוקות: על הגוף, על הנפש ועל האמנות כולה. ההשפעה הזו נוכחת היטב בטקסטים הכנים והחשופים שמהדהדים לאורך השירים – חיפוש אחר משמעות, אחר קרבה ואחר בית פנימי שמספק עוגן בעולם סוער.
שם האלבום, "אחד יותר גדול" – שמו של אחד השירים המרכזיים בו – משמש כסמן דרך ברור: קריאה למפגש, לאיחוי ולנוכחות של משהו עליון וגדול מהדעות המפלגות אותנו. בתוך רעשי התקופה, הכעס, הפוליטיקה והייאוש, לימוני מציב נקודת מבט אחרת: יש עוגן, יש תקווה, יש אחדות שנמצאת מעל צודק או לא צודק. וכשאנחנו מאוחדים, אנחנו הופכים ל-"אחד יותר גדול".
וכך הוא מספר על האלבום בעצמו: "שירי האלבום הם תחנות בדרך למציאת נקודת המנוחה שבנפש, לא רק שלי, של כולנו. עד שהפצעים יתאחו, עד שנתחדש בגרסה טובה יותר של עצמנו, כל אחד בגוון המיוחד שלו, כחלק מהציור הגדול."

יהושע לימוני הוא אמן שחי על התפר שבין עולמות. כחוזר בתשובה, כיוצר שנע בחופשיות בין זהויות וסגנונות, הוא הופך את המוזיקה לגשר של רגש ורוח. גשר שמחבר בין קצוות וניגודים, ובין לבבות.
לימוני החל את דרכו כמתופף בלהקת הרוק המיתולוגית "שפיות זמנית", ומאז מסע בלתי פוסק של יצירה הוביל אותו לשיתופי פעולה רבים, לארבעה אלבומים מוערכים ולהצלחה בתחנות הרדיו. שבעה משיריו נכנסו לפלייליסט של גלגל"צ, ביניהם להיטים כמו "חבלי משיח", "האיש מן הבקעה" ו"סיכוי לאהבה".

בימים שבהם אלבומים יוצאים בקצב מסחרר, לימוני מזכיר לנו שיצירה אמיתית דורשת זמן, עומק וכנות. "אחד יותר גדול" הוא עדות חיה לכך שמוזיקה יכולה להיות תרופה, גשר ותקווה. כבר אין מוזיקאים כאלה.
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים