במשך כל שעות הבוקר, רתחה קדימה (ובעקבותיה התקשורת) על ח"כ אורי אריאל.

אריאל, חבר ועדת הכספים, נלחם באמצעות תרגילים פוליטיים, כדי שמשרד הבטחון יעביר תקציב לישיבות ההסדר. שלא תתבלבלו, התקציב מגיע לישיבות על פי חוק, אלא שבמדינת ישראל, כדי לקבל את מה שמגיע לך, אתה צריך להשתמש באמצעים חצי אלימים ובמשחק שהוא על סף המלוכלך.

אריאל עיכב (יחד עם ח"כ זבולון אורלב) את אישור תקציב הבטחון, עד שיועבר הכסף לישיבות ההסדר. שוב, אל תטעו, מתוך תקציב הבטחון, שעומד על כ-47 מיליארד שקלים, ישיבות ההסדר מקבלות 21.8 מיליון שקלים.

אי אישור תקציב הבטחון פירושו אי אישור התקציב הכללי, וכידוע אם עד לתחילת השנה האזרחית החדשה (בעוד שבועיים) אין תקציב, אז הממשלה נופלת. מישהו כנראה הבין איפה הבעיה והורה לשחרר את הכסף לישיבות. העיכוב בהעברת התקציב, הביא ישיבות רבות לקשיים כלכליים קצינים בשל אי העברת הכספים. ל"סרוגים" ידוע כי מספר ישיבות עמדו ממש על סף פשיטת רגל.

התקשורת/"קדימה" השתלחה באריאל, כאילו הוא סגר "דיל" עם נתניהו, בכך שהוא יתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לשריפה בכרמל ובתמורה ידאג נתניהו להעביר את הכסף לישיבות. ב"קדימה" (דווקא הם) טענו כי מדובר בשוחד פוליטי וקראו ליועץ המשפטי לחקור את הפרשה.

ברור לנו שאורי אריאל, אחד הפוליטיקאים הישרים בכנסת, לא עושה תרגילים שכאלה. זה מתאים יותר לאריה דרעי ולאלכס גולדפרב.

השאלה האתית, האם בשביל תקציב אנחנו מוכנים לרמוס כל ערך, היא שאלה קשה מאוד. כידוע מכרו החרדים את גוש קטיף בתמורה לתקצוב הישיבות הקדושות, והסכמי אוסלו אושרו  בתמורה להעמדת עולם התורה של ש"ס.

האם הציבור הדתי-לאומי מוכן למכור ערכים בשביל כסף?

אורי אריאל הוכיח, כי ניתן לדאוג לערך חשוב, ויחד עם זאת להשאר ישר והגון. במציאות הפוליטית הישראלית, לראות פוליטיקאי שמצליח לדאוג לבוחריו ויחד עם זאת לשמור על צלם אנוש, זה מחזה די נדיר.

על 21.8 מיליון ש"ח לישיבות ההסדר ועל הדרך בה הם הושגו מגיע לח"כ אורי אריאל כל הכבוד.