כך בינה מלאכותית ישראלית שומרת על עופות ים בסכנת הכחדה

חוקרים ישראלים מאוניברסיטת חיפה, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, אוניברסיטת תל אביב ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט פיתחו מערכת בינה מלאכותית מתקדמת לניטור אוטומטי של מושבות קינון של עופות ים. המערכת, שהושקה לאחר מחקר מקיף, משלבת טכנולוגיית למידה עמוקה עם ידע אקולוגי, ומאפשרת מעקב מדויק ובלתי פולשני אחר אוכלוסיות בסיכון, כמו שחפית הים ושחפית גמדית – מין בסכנת הכחדה בישראל.

ניטור חכם במושבת הקינון בעתלית

המערכת נוסתה בהצלחה במושבת קינון גדולה בעתלית, המהווה בית ל-90% מאוכלוסיית שחפית הים ושחפית גמדית המקננות בישראל. המושבה, שבה מתרכזים אלפי פרטים, חשופה לסיכונים כמו טריפה, מחלות או שינויים סביבתיים. המערכת החדשה, המבוססת על אלגוריתם YOLOv8, משתמשת בשתי מצלמות PTZ (פאן-טילט-זום) הנשלטות מרחוק, המבצעות ארבע סריקות וידאו יומיות. האלגוריתם מזהה בזמן אמת את מיני השחפיות, סופר רק את הפרטים המקננים וממפה את מיקומם בדיוק רב.

דיוק חסר תקדים ושמירה על התנהגות טבעית

המערכת מצליחה להבחין בין פרטים מקננים ללא-מקננים עם דיוק של מעל 90%, וטעות ספירה של כ-2% בלבד בהשוואה לספירה ידנית. היא משלבת תכונות התנהגותיות ואקולוגיות, כמו נאמנות למיקום הקן ותבניות תנועה, כדי לשפר את הזיהוי. בניגוד לשיטות מסורתיות, שדורשות כניסה פיזית לשטח או שעות עבודה רבות, המערכת פועלת מרחוק, מפחיתה הפרעות לעופות ומשמרת את התנהגותם הטבעית.

ד"ר ענבל שקלר, מהחברה להגנת הטבע ואוניברסיטת חיפה, שהובילה את המחקר לצד אייל חלבי, מסבירה: "היכולת לנטר מושבות גדולות בצורה אוטומטית ומדויקת, וזאת מבלי להפריע לציפורים, היא חלום של שנים בתחום שימור הטבע. אנחנו רואים כאן חיבור בין טכנולוגיה מתקדמת לידע אקולוגי מצטבר – וזה משנה את כללי המשחק".

פוטנציאל רחב לשמירת טבע

המערכת אינה מוגבלת לעופות ים בלבד. היא ניתנת להתאמה לניטור מושבות של עופות מים, עטלפים או אתרי לינה של ציפורים נודדות. בעידן של משבר אקלים וירידה במגוון הביולוגי, כלי ניטור אוטומטיים כאלה מספקים נתונים בזמן אמת, המסייעים בקבלת החלטות מבוססות לשימור בתי גידול. "הפתרון מאפשר לנו לעקוב אחר אוכלוסיות בסיכון ברזולוציה גבוהה לאורך כל עונת הקינון", אומר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות בחברה להגנת הטבע.

שיתוף פעולה בין-תחומי

הצלחת הפרויקט נזקפת לשיתוף פעולה בין חוקרים מתחומי מדעי המחשב ומדעי החיים. ד"ר אילן שמשוני, מאוניברסיטת חיפה, מציין: "המערכת שלנו יודעת לזהות מינים דומים מאוד, לעקוב אחר התנהגות קינון ולהבדיל בין פרטים מקננים ללא-מקננים – אתגר שבספירה ידנית דרש שעות רבות, מאמץ עצום ובמקרים רבים תוצאות פחות אמינות". המחקר ממשיך להתפתח, עם תוכניות לשיפור האלגוריתם ולהרחבת השימוש בו לאתרים ומינים נוספים.

לעתיד ירוק יותר

המערכת הישראלית מדגימה כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לשמש ככלי רב-עוצמה לשמירת טבע. עם יכולתה לספק נתונים מדויקים בזמן אמת, היא מהווה צעד משמעותי במאבק לשימור המינים הנדירים בישראל ובעולם, תוך התמודדות עם אתגרי משבר האקלים.