בשיחה מיוחדת עם חדשות סרוגים, חאלד אל-עאקור אל-בקמי, אזרח סעודי מן השורה אשר חיי ומתגורר בסעודיה מעביר מסר של אחדות ותקווה לישראלים, יוצא כנגד טבח השביעי באוקטובר שלדבריו מדובר ב"פשע המנוגד לתורת האסלאם".

הוא חושף כיצד הסעודים מרגישים כלפי ישראל והיהודים ומצייר תמונה אופטימית של עתיד מלא קידמה ויחסים חמים בין המדינות והעמים.

במהלך שיחתנו חשף חאלד שורה של פרטים מפתיעים ומסקרנים, כמו כיצד האזרח הסעודי הממוצע רואה את היחסים עם ישראל, האם באמת יש פער בין תפיסות המנהיגים לתפיסת העם, ואיך הם רואים את הדרך לפתרונם הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

כיצד אתה מרגיש באופן אישי לגבי האפשרות של נורמליזציה ביחסים בין ערב הסעודית לישראל?

"אני מאוד אופטימי לגבי אפשרות זו", משיב חאלד בחמימות. "תחת הנהגת יורש העצר והמלך שלנו, ערב הסעודית מקדמת גישה אסטרטגית המתעדפת יציבות אזורית ושגשוג כלכלי. למרות שנורמליזציה לא תקרה בן לילה, הכיוון ברור ומחויבות הנהגתנו איתנה. כשזה יקרה, זה יועיל לכל הצדדים ויביא ביטחון ושגשוג אמיתיים לאזור"

חאלד המשיך והדגיש בביטחון: "יותר מכך, נורמליזציה אינה רק אפשרות – זוהי דרך קדימה שנשקלה בקפידה ומתיישרת עם חזון ערב הסעודית לאזור. זה לא יקרה בן לילה, אך מנהיגינו מבטיחים שכאשר הנורמליזציה תתרחש, היא תתרחש באופן שמועיל לכל הצדדים ומביא ביטחון, יציבות ושגשוג".

האם אתה מאמין שהדור הצעיר בערב הסעודית פתוח יותר למעורבות עם ישראל?

"הייחודיות של ערב הסעודית טמונה בלגיטימיות הדתית והשבטית של הנהגתנו" ,מסביר לי חאלד. "רוב מכריע של הסעודים, צעירים ומבוגרים כאחד, תומכים בחזון מנהיגינו. ראינו כיצד חזון המודרניזציה של יורש העצר אומץ על ידי האומה כולה".

"ערב הסעודית כבר הוכיחה שניתן להפחית קיצוניות באמצעות הזדמנויות כלכליות ושיפור איכות החיים. אם גישה זו יכולה לעבוד בחברה שלנו, שהייתה היסטורית שמרנית מאוד, אז היא יכולה לעבוד גם באזור הרחב יותר".  חאלד מסביר שהוא מאמין בלב שלם בתוכניות ההנהגה הסעודית ואף רומז שנורמליזציה תבוא עם הסכם ל דה-רדיקליזציה של האזור, בדגש על הפלסטינים. "זו הסיבה שהנהגתנו שוקלת בקפידה כל צעד, ומבטיחה שכל תנועה לקראת נורמליזציה היא כזו שמובילה לשגשוג הדדי".

כיצד דעת הקהל הסעודית על ישראל משתווה למדיניות הממשלה הרשמית? האם יש פער בין ההנהגה לבין תחושות הציבור?

"אין פער משמעותי בין ההנהגה לציבור כשמדובר במדיניות החוץ של ערב הסעודית" קובע חאלד בביטחון. "העם הסעודי סומך ותומך בהחלטות הנהגתנו, בידיעה שכל מהלך מתוכנן בקפידה עם האינטרסים ארוכי הטווח של האומה בראש. גישת הנהגתנו לדיפלומטיה אזורית, כולל סוגיית הנורמליזציה, מבוססת על חוכמה, פרגמטיות והבנה עמוקה של מה שנדרש כדי להבטיח שלום ושגשוג לדורות הבאים.

התסכול של חאלד ברור, תפיסת הפערים בין הרחוב הערבי והמעמד השולט היא נושא שעולה רבות בתקשורת המערבית, אך חאלד מתנער מדימוי זה מכל וכל. "הממשלה הסעודית אינה מקבלת החלטות בקלות ראש," הוא ממשיך. "כאשר הנהגתנו מדברת, זה בכנות ובחזון אסטרטגי. העם מבין שכל הסכם חייב לשרת את האינטרסים של ערב הסעודית והעולם הערבי הרחב תוך הבטחת יציבות אזורית. יש אמונה חזקה בערב הסעודית שדיפלומטיה ומשא ומתן, ולא סכסוך, הם המפתחות להשגת ביטחון לטווח ארוך".

"בעוד שקיימים עוולות היסטוריים באזור, הנהגתנו מתמקדת בעתיד, לא בעבר. המטרה היא לבנות יחסים שמטפחים צמיחה כלכלית, שיתוף פעולה ביטחוני ויציבות אזורית. העם הסעודי מיושר עם חזון זה, כפי שהם רואים מקרוב את היתרונות של התקדמות ומודרניזציה במדינה שלנו".

חאלד ממשיך להתעקש על פירוק גישת 'הרחוב נגד השלטון' בעולם הערבי, חאלד ממשיך ומדגיש כי העם הסעודי מקבל את תפיסות משפחת המלוכה, וסומך עליהם לקבל החלטות, גם כאלה מרחיקות לכת. "אם הנהגתנו קובעת שמעורבות עם ישראל משרתת את הטוב הכללי, אז האומה תעמוד מאחורי החלטה זו, בידיעה שהיא מבוססת על חוכמה, תכנון קפדני ומחויבות להבטחת עתיד טוב יותר לכולם"

לדעתך, עד כמה מוחשית ומחייבת דרישת הכתר הסעודי למדינה פלסטינית כתנאי לנורמליזציה?

חאלד לוקח רגע ושוקל את תשובותו: "התעקשות יורש העצר על הקמת מדינה פלסטינית נובעת מאמונה עמוקה בטיפול בשורשי חוסר היציבות האזורית. יצירת מדינה פלסטינית, גם אם באופן סמלי, יחד עם השקעות כלכליות, יכולה לספק הזדמנויות לחיים טובים יותר ולהפחית אידיאולוגיות קיצוניות. עמדה זו מייצגת חזון אסטרטגי לשלום וביטחון מתמשכים".

"חשיפה לרמת חיים משופרת והעשרה תרבותית עשויה להפחית משמעותית אידיאולוגיות קיצוניות. גישה זו הוכחה כיעילה בערב הסעודית, מדינה שהייתה מסורתית שמרנית יותר מהחברה הפלסטינית. הרפורמות המקיפות שלנו הובילו לירידה ניכרת בנטיות קיצוניות".

המזרח התיכון עבר שינויים חסרי תקדים כמעט בשנה האחרונה. כיצד אתה רואה את השפעת השינויים האלה על היחסים הסעודיים-ישראליים?

"השינויים הגיאופוליטיים האחרונים מציגים הזדמנות ייחודית", מציין חאלד. "עם היחלשות השפעת איראן וההתנגדות המסורתית לנורמליזציה, נוצרת סביבה מתאימה יותר להסכמי שלום מקיפים. מעמדה של ערב הסעודית כמדינה מובילה בעולם הערבי מאפשר לה להוביל יוזמות לפתרון סכסוכים ממושכים".

חאלד מרחיב ומסביר גם על הסרת החסמים ההיסטוריים שעמדו בעבר כנגד צעדים כאלה: "דמויות כמו סדאם חוסיין ומועמר קדאפי, שבעבר התנגדו בתוקף למאמצים כאלה, כבר אינן נוכחות, מה שמסיר מחסומים משמעותיים ליוזמות שלום".

בנוגע למדיניות החוץ, הנשיא דונלד טראמפ נמצא שוב בבית הלבן. כיצד לדעתך הוא יכול לשנות את הדינמיקה הנוכחית באזור?

חאלד משיב לי כמעט בהתרגשות, זה ברור שמעמדו של טראמפ נושא משקל רב בערב הסעודית, כמו מעט מאוד נשיאים לפניו: "מעמדו הייחודי של הנשיא טראמפ וגישתו הלא שגרתית יכולים לשמש כזרז להבאת כל הצדדים יחד", משיב חאלד. "הכבוד ההדדי שלו עם מנהיגינו והמנהיגים שלכם מגביר את סיכויי המשא ומתן המוצלח. בעוד שחלק מההצעות עשויות להיראות לא שגרתיות, הן מעוררות לעתים קרובות דיאלוג מחודש ופתרונות חדשניים".

הנשיא טראמפ הכריז לאחרונה על תכנית חדשה להעברת פלסטינים מרצועת עזה. מהי עמדתך בנושא?

חאלד מהסס לרגע ובוחר את מילותיו בקפידה: "בעוד שאנו חולקים את מטרת פתרון הסכסוך, אנו מעדיפים פתרונות דיפלומטיים על פני העברה כפויה. המשא ומתן האחרון מוכיח שדיאלוג עדיין אפשרי. אנו תומכים בגישה משותפת של מדינות ערב וארצות הברית לייצוב עזה והקמת ממשל פלסטיני מתפקד".

חאלד מסביר כי בעיניי העולם הערבי תכנית ההעברה המוצעת: "מעלה חששות משמעותיים," הוא מוסיף, "יישום אסטרטגיה כזו עלול בשוגג לערער את היציבות במדינות שכנות כמו מצרים וירדן, ופוטנציאלית ליצור ואקום כוח שגורמים עוינים עלולים לנצל. תרחיש זה עלול להוביל לחוסר יציבות אזורי גדול יותר, המהווה סיכון לא רק למדינות אלה אלא גם לביטחון ארוך הטווח של ישראל".

רבים אומרים שאם ה-7 באוקטובר מעולם לא היה קורה, נורמליזציה סעודית-ישראלית כבר הייתה יוצאת לדרך. איך אירועי ה-7 באוקטובר גרם לך להרגיש, כאזרח סעודי?

קולו של חאלד נעשה רציני, והעצב ברור: "האירועים הטרגיים של 7 באוקטובר השפיעו עלינו עמוקות כסעודים, שכן פעולות כאלה סותרות בצורה בולטת את ערכי הליבה של אמונתנו". חאלד מתעקש בפניי שלמרות הקריאות לאללה והאקסטזה הדתית של מחבלי חמאס בזמן הטבח, זו היא בגידה בערכי דתם:  "האסלאם אוסר באופן חד משמעי על הריגת חפים מפשע, ללא קשר להשתייכותם הדתית. הקוראן קובע במפורש: 'ואל תהרגו את הנפש אשר אללה אסר, אלא בצדק' ".

חאלד ממשיך ומצוטט עוד ועוד חכמים אסלאמיים בולטים, "השייח אל-אלבאני והשייח אבן באז, חיזקו עיקרון זה" ,הוא ממשיך. "הם גינו מעשי אלימות נגד אזרחים, וזיהו פעולות כאלה כמאפיינות את הח'וארג' – כת אסלאמית הידועה היסטורית ב"סטיותיה וקיצוניות", על פי חאלד. "השייח אל-אלבאני, כאשר נשאל על היתר להרוג יהודי, השיב בתוקף, והדגיש את האיסור על מעשים כאלה".

זה נראה כאילו חאלד רואה את השביעי באוקטובר בתור עלבון אישי, בנוסף לזוועה של אירועי הטבח ומתעקש להדגיש בפניי עד כמה מעשי חמאס נגדו את דתם: "האסלאם שם דגש חזק על כיבוד אמנות והסכמים. הקוראן מורה: 'ומלאו כל התחייבות. אכן, על ההתחייבות תישאלו'. השייח אבן באז, בתמיכתו בהסכמי אוסלו, השווה לאמנת חודייביה (הסכם הפסקת אש ושלום עליו חתם הנביא מוחמד), "והדגיש את ההיתר וחשיבות הסכמי השלום עם ישויות לא מוסלמיות למניעת שפיכות דמים ושמירה על יציבות".

חאלד קובע בתוקף: "מעורבות באלימות בלתי מוצדקת לא רק מפרה את תורת האסלאם אלא גם מסכנת הבטיחות והרווחה של מוסלמים חפים מפשע. פעולות כאלה עלולות להוביל לנזק נרחב ומביאה לערעור ליציבות, תוצאות שדתנו מבקשת למנוע. לכן, חיוני לדבוק בהדרכת החכמים המכובדים שלנו ולשמור על קדושת החיים ושלמות ההסכמים, תוך שאיפה תמידית לשלום וצדק".

למרות שאיראן נחלשה מאוד, הם עדיין בדרך לנשק גרעיני. האם אתה תומך בפעולה צבאית נגד אתרי הגרעין של איראן?

"אנו מעדיפים לחץ דיפלומטי וכלכלי על פני פעולה צבאית" קובע חאלד בנחרצות. "בעוד שאפשרויות צבאיות נשארות כמוצא אחרון, אמצעים ממוקדים כמו סנקציות ותמיכה בהתנגדות פנימית הם דרכים יעילות יותר להתמודד עם פעילות איראן מבלי לסכן את יציבות האזור".

אך חאלד גם מסביר כי איננו מתנגד לכל פעולה צבאית: "אמצעים ממוקדים כמו חיסול מנהיגי קבוצות שליחות, אכיפת סנקציות כלכליות, ותמיכה בתנועות התנגדות פנימיות הם אמצעים יעילים להתמודדות עם פעילות זדונית מבלי להזדקק לעימות צבאי מלא".

עכשיו כשיש לך הזדמנות לדבר ישירות אל הציבור הישראלי, האם יש משהו שהיית רוצה להעביר להם ישירות?

קולו של חאלד מתמלא התלהבות: "לציבור הישראלי, אני מעביר מסר לבבי של תקווה ואחדות. המוצא המשותף שלנו, המתחקה אחר הנביא אברהם, קושר אותנו כחלק ממשפחה אנושית גדולה יותר. בערב הסעודית, אנו נלחמים באופן פעיל באידיאולוגיות קיצוניות המבקשות לזרוע מחלוקת בין הקהילות שלנו. אנו מבקשים בכנות את שותפותכם במאמץ זה, במטרה למנוע קריאות לסכסוכים דתיים או לאומניים בין מוסלמים ויהודים, ערבים וישראלים.

במקום להיות מפולגים על ידי מריבות כאלה, הבה נתאחד במאבק משותף: מלחמה בין שלטון החוק לבין כוחות הטרור, בין עתיד מזהיר לבין צללי הסכסוך המתמשך. על ידי תמיכה במנהיגינו החכמים והפרגמטיים, ובסיוע ארצות הברית, נוכל לבנות יחד עתיד בו ילדים יהודים ישראלים וילדים ערבים מערב הסעודית, ירדן, מצרים ומעבר להן, משגשגים בשלום ובשפע. בעוד שאנו מכירים בכאבי העבר, דרך אומץ וכבוד הדדי נוכל להבטיח עתיד הרמוני לכולם. שלום נעשה בין צדדים לוחמים ולא חברים. ושלום יכול להפוך את האויבים המרים ביותר לחברים ובעלי ברית, כפי שקרה לאירופאים.

יורש העצר שלנו רוצה להפוך את האזור שלנו לאירופה החדשה. אירופה החדשה אינה ערב הסעודית לבדה, או ישראל לבדה. זו ערב הסעודית, ישראל, מצרים, טורקיה, ירדן, איראן וכל מי שחי כאן. אני מצפה ליום בו נוכל לקבל אתכם כאורחים בערב הסעודית.

אנחנו הערבים, ובני דודינו היהודים הם סוחרים ואנשי עסקים מעולים. לא הגענו לפוטנציאל האמיתי שלנו בכך שאפשרנו לסכסוך בן 70+ השנה לעמוד בדרך שיתוף הפעולה בינינו. ישראל, דרך שלום עם כל הערבים, ולא רק עם ערב הסעודית, תהיה בעלת השפעה שתגיע למקומות שהיא לא יכולה לדמיין שתגיע אליהם".

חאלד אל-עאקור, הוא אזרח סעודי המגיע מהעיר טוברא במחוז מכה בדרום מרכז סעודיה בקצה אזור החיג'אז, הצופה אל חופי הים האדום. הוא חלק משבט אל-בוקום (Al-Bugum). חאלד פעיל ברשתות החברתיות, במיוחד בקבוצות המעודדות ומקדמות שיח בין יהודים וערבים, וישראלים וסעודים.