דווקא עכשיו: כך הציונות הדתית צריכה להיאבק על המדינה

ימי אלול שבפתחנו ימים של תשובה הם, ראשיתם טובלים באורו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל שנסתלק לגנזי מרומים בג' אלול, שהנהיר לנו מאורה הגדול של התשובה לנשמות דור של גאולה. תמציתה של משנת התשובה של הרב מכונסת בספרו 'אורות התשובה', שעליו אמר מחברו 'את אורות התשובה צריך ללמוד בלי גבול' ואף הרב בעצמו בימי אלול היה מעיין בספרו שכלל אז כשלושה פרקים.

החידוש הגדול במשנת הרב על התשובה, שהיא אינה רק שיבה מהחטא אלא תנועה הדוחפת ומקדמת את המציאות כולה לייעודה, כאשר ע"י שכלול האדם את עצמו אף העולם הולך ומשתלם עימו. הרב ראה אורות גנוזים בבריאה כולה השוקקים לצאת ולהאיר תבל ומלואה, מתוך אמון עמוק בטוב הגלום במציאות סלל הרב משנה רוחנית חובקת עולם.

הבנת התשובה במשנת הרב הינה ציר מרכזי כמעט בכל סוגיה רוחנית היות וקיימת תנועת אינהרנטית המובנית במציאות שללא הרף הולכת ומתפתחת ובלשונו של הרב 'הולך הוא וטוב', ובפרט ביחס לגאולת ישראל בימינו, שיבתה של האומה לארצה הרי היא כחלק מתשובת האומה לעצמה ולמרכז חייה.

מתוך המבט העליון הזה, בימי אלול אלו איננו יכולים לחמוק מלהגדיר מהי תשובת הדור שלה אנו נדרשים שהרי 'כל זמן מאיר בתכונתו' כתב הרב, באשר החברה הישראלית נמצאת במלחמת חוץ ופנים והאחרונה קשה יותר וכנראה מחוללת את הראשונה, גורמי קיצון שוליים חסרי אחריות ומלאי תסכול שההגה השלטוני אינו בידיהם אינם מחמיצים שום הזדמנות מלנסות לפורר את הלכידות החברתית, לזרוע קיטוב דמיוני וליצור תהודת קץ המדינה, מעין גזלייטינג ציבורי שמגמתו החלפת השלטון בבריונות גסה.

כאשר עומדים מול קבוצה זאת האתגר העיקרי הוא איך לא ליפול לדפוסי חשיבה ופעולה פסימיים והרסניים ולהישאב למלחמת חורמה. במצבים ציבוריים סבוכים אלו, קל מאוד לתת לגיטימציה לתוקפנות ולתגובת הרס נגדית, אך חז"ל לימדנו 'שאדם ניכר בכעסו' מצבי קצה חושפים את תפיסת העצמי והערכי שלנו, בעוד שנדמה לנו שאנו עסוקים במלחמת קודש, הסיפור האמיתי (הסמוי) הינו חוסר איזון נפשי מתפרץ.

הציבור הדתי והלאומי עומד כיום בחזית המאבק על דמותה וצביונה של מדינת ישראל ומנסה לבלום את הפרץ הפרוגרסיבי והאנרכיסטי המונע על ידי קבוצות שוליים. אך צלקות העבר נותנות את אותותיהן גם עליו. העקירה מגוש קטיף חוללה השלכות רבות על דמותו של הציבור הדתי לאומי, הגרעין הפנימי האידאליסטי לא נתן לתסכול ולרגשות ייאוש לנהל את חייו אלא להיפך אזר חיל, קם משקו ותעניתו והמשיך לבנות חבלי ארץ נוספים ולחיות חיי שליחות, בבחירתו בחיים של יצירה ביטא בכך את הלכי רוחו של הרב קוק מהי תשובת אמת זאת הממשיכה לפעול ולקדם את המציאות באשר היא ולא נופלת לחידלון ולמלחמת חורמה מול המדינה ומוסדותיה.

אמנם חלק בקרב הצעירים הפנה אז זעמו על הממסד והתנתק ממנו אך שולי הוא, חלק אחר השליך את כעסו על אלוקיו, מה שמכונה כיום תופעת הדתל"שיות שהחלה להתפשט באינטנסיביות והפכה מאז לתופעה מוגדרת בציבור, וחלק אחר שספג את אווירת ההשפלה ובעיקר את תחושת חוסר האונים מול ממסד דורסני ותקשורת מגויסת כיום במודע או שלא מחדש את מאבקו מול אלו שבחווייתו גרשו אותו מביתו אז והזעם המתפרץ אמנם בצדק אך לא תמיד בתבונה.

להצביע על החיסרון ולשלהב את תחושות הנקם מול 'המחנה השני' זאת לא תפארתם של ישראל זאת המורשת של המרים שבאויבנו ולדאבון הלב אף של חלק מאחינו שאימצו נורמות אלו.

המאזין להד קולו של הרב קוק מסגל לעצמו את יכולת המבט הפנימי והמאיר גם ביחס לאחים טועים וזאת לא מתוך נאיביות או חידלון מנטלי כי אם מתוך גבורה וחוסן נפשי שאינו מוכן לתת לייאוש לחלחל לתוכו וכדברי הרב  " וכשיש דעת רחבה, יש גם כן סבלנות אדירה, והדעה מתרחבת והולכת עד שכובשת את הכל ".

מתוך מחשבת התשובה של מרן הרב קוק בה פתחנו, עיקרון יסוד שכל תנועה המתחוללת במציאות בוחנת היא את המנעד הערכי שלנו ובפרט את האופן בו אנו מגיבים מול חסרונות של פרט או ציבור בחברה הישראלית, ולכן האופן בו נתייחס לסיטואציות אלו מגלה את ערכי חיינו, האם בכוחנו להתרומם מעל הסער החיצוני, להשרות אופטימיות במציאות ולרומם ולעודד את האוירה הציבורית מתוך אמון עמוק בטוב או שמא המענה שלנו זורע אווירת חרדה וייאוש ומעמיק מחנאות נגדית, אלו אחד מעקרונות היסוד המגדירים את משמעות התשובה בדור של גאולה.

על אף הכאוס הציבורי והשבריריות החברתית עלינו לזכור כי נמצאים אנו בחבלי גאולתנו האחרונה התלויה בברית ולא בזכות, שהיא ברית אבות וישראל, והברית לא תופר לעולם כדבריו של בעל הלשם בספרו הקדו"ש, "ברית אבות זאת אינה רק הישרדותה של האומה וקיומה אלא משמעותה הקביעה שהגאולה האחרונה היא פעולה אלוקית.. הקיימת מצד נשמת כנס"י, ומצד קדושת ישראל הקשר של כל יחיד מישראל עם הכלל.." ('תשוב תחיינו' עמ' מ').

כשנדמה לנו שהכל תלוי בנו וחדשות הבוקר מגדירים את הלכי הנפש שלנו, אזי אנו מועדים לעצבנות, למוחין דקטנות ולתגובות ילדותיות, אך עצם ההבנה שאנו נמצאים בתוכיותו של תהליך גאולי שמנוהל ע"י רבש"ע בכך נצרבת תודעה נינוחה יותר מלאת אמונה גם מול מצבים סוערים, תודעה המסוגלת להביט הרבה מעבר לכאן ועכשיו ולא מתוך מבט בהול, אפילו במצבים בהם נדמה כי אנו על פתחו על חורבן חברתי או תרבותי.

כאשר מתמכרים לשיח רדוד שטחי ואלים המצוי ברשתות החברתיות, דפוסי החשיבה הופכים להיות תגובתיים וחסרי מעוף, שאינם מוארים מהנצח כי אם מושפעים מהלכי רוח ונפש אמוציונאליים ורגעיים שיהפכו לפיסת אבק עתידית ובוודאי שאינם מקדמים במאומה את רוחה של חברה סוערת, אם חפצי חיים אנו ואת טובת האומה אנו דורשים ונאמני רוחה של משנת התשובה של הרב , נטה אוזננו ונפתח את ליבנו לדבריו כפי שמובאים באורותיו: "חִזְקוּ אַל תִּירָאוּ! אוֹר מָשִׁיחַ מִתְנוֹצֵץ, גְּאֻלַּת עוֹלָמִים מוֹפִיעָה מִכָּל הַחֲרַכִּים, מֵחֹשֶׁךְ הָרִשְׁעָה וְהַכְּפִירָה הַמְנֻוֶּלֶת, הַבְּזוּיָה וְחִדְלַת אִישִׁים, בּוֹא יָבוֹא אוֹר עֶלְיוֹן, אֲשֶׁר יַעֲמִיד בַּמֶּרְחָב רַגְלֵי יִשְׂרָאֵל וִירוֹמֵם בְּכָבוֹד קֶרֶן עַם יוֹדְעֵי אֱלֹהָיו".

=======

לתגובות והערות sbenshaya1@gmail.com