בין המאוכזבים מהחלטת חברי מרכז 'תקומה' שלא להתפצל מהבית היהודי ולרוץ ברשימה משותפת גם בבחירות הקרובות ניתן למצוא את סגן השר לשירותי דת, הרב אלי בן דהן, שהודיע לפני כשבועיים, שעוד היה נראה שהמפלגות הולכות לפיצול, כי בכוונתו להעמיד את עצמו לבחירה במסגרת הפריימריז של הבית היהודי.

למרות התגובה ששחרר לאחר פרסום ההחלטה המשדרת עסקים כרגיל אין מי שלא יסכים כי הרב בן דהן היה פזיז בהחלטתו. אולי הוא לא חזה נכון שבסופו של דבר אחדות המחנה היא זאת שתנצח, אולי הוא רצה לזכות בפופולריות מצד חברי הבית היהודי שיזכרו לו חסד בבחירות הפנימיות למפלגה ואולי בנקיטת הצעד הוא ציפה שחבריו למפלגה יעשו מעשה דומה ויכריזו גם הם על התמודדות בפריימריז.

כעת לאחר ההחלטה כי המפלגות ממשיכות לרוץ ביחד, בן דהן הוא היחיד מבין חברי תקומה שיצטרך להעמיד את עצמו לבחירה. אורי אריאל קיבל את המקום השני ואת התיק השני בחשיבותו ושני מועמדים נוספים של 'תקומה' ישובצו במקומות ה – 9 וה – 14 הריאלים.

לולי היה פזיז היה יכול בן דהן כעת לנוח תחת זרי הדפנה ולחכות להשבעתה של הכנסת ה – 20. אך במקום זה הוא יצטרך לכתת רגליו ברחבי הארץ, לערוך חוגי בית ולשווק את עצמו.

משיחות עם גורמים בלשכתו של בן דהן נראה כי הוא אינו מתחרט על הצעד שעשה. מלבד ההודעה שפרסם לאחר ההחלטה בה הוא מברך על האחדות, בן דהן משדר גם ביטחון בבחירתו למקום ריאלי. היו שאמרו כי הוא לא הצהיר על התמודדותו לפני שקיבל הבטחה מבנט כי יתמוך בו בפריימריז. אין לכך שום הוכחה וגם אם נאמרו הדברים הרי שהמועמדים הרבים שהתווספו בשבועות האחרונים יקשו על בנט לעמוד במילתו באם כזו אכן נאמרה.

כך או כך, קשה להאמין כי פיו של בן דהן נעדר טעם חמיצות בשעות האחרונות. אז אמנם גורמים בסביבתו מסרו ל'סרוגים' כי הוא הודיע על התמודדות כי כך חייב אותו המוסר הפנימי ולא חשבונות כאלה ואחרים, אך מה לעשות שלעיתים בפוליטיקה החשבונות הם אלה שקובעים.