בישראל פועלים יותר ממאתיים רבני שכונות, ובמשרד מבקר המדינה גילו כי משרד הדתות מעולם לא הגדיר את תפקידו של הרב והחובות הכרוכות בו. לכן כל רב יכול לעבוד כמה ואיך שהוא מוצא לנכון, כפוף להשקפת עולמו או סדר יומו. לראשונה בישראל יידרש המשרד למתן שירותי דת לפרסם בוועדה לביקורת המדינה, את ההנחיות החדשות.

עוד התברר כי במשך השנים גדלו שטחיהן של שכונות וישובים במהירות ובצורה ניכרת, ומשרה אחת של רב כבר איננה מתאימה לגודל המקום. כך ישנם יישובים בהם רב השכונה משרת ל-2,800 תושבים, ומולם ערים בהן יש רב אחד ל-71,600 תושבים. מבקר המדינה קבע כי "קביעת מספר הרבנים המכהנים והנדרשים בכל יישוב אינה מבוססת על תהליך סדור, מובנה ושיטתי".

עוד התברר שהרבנים לא מדווחים על שעות עבודתם, על ימים שנטלו כחופשה או ימי מחלה – ומרבית המועצות הדתיות אינן דורשות זאת מהן. 25 רבני שכונות ממשיכים לעבוד ולקבל שכר למרות שעברו את גיל 67, והיו חייבים לצאת לגמלאות. עוד התגלה כי מינוי חלק מהרבנים בוצע באמצעות מכרז פנימי ולא חיצוני, המבטיח כי האדם המוכשר לתפקיד אכן יזכה בו גם ללא קשרים פוליטיים או קשרי משפחה. נציגי משרד מבקר המדינה גם גילו כי למרות שרב שכונה לא אמור לעבוד בעבודה נוספת, חלק מהרבנים עובדים ללא אישור בעבודות נוספות.

בעקבות הדו"ח ודיון בוועדה לביקורת המדינה, בה אמר ח"כ עתניאל שנלר (קדימה) כי מחד שכרו הממוצע של רב איננו מספק, ומאידך המדינה מצפה ממנו לעבודה מלאה 24 שעות, כולל בשבתות וחגים. שנלר שיבח את פעילות משרד הדתות להגדרת נהלים ופיקוח על עבודת הרבנים – כדי להעניק שירות מקסימאלי לאזרחים.