מבקר המדינה בדק את מפעל השרות הלאומי וגילה שורה של ליקויים בניהול, בתקצוב, בהשמה לתפקידי התנדבות ובמכרזים. שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ' יגיע ביום שלישי הקרוב, לוועדה לביקורת המדינה כדי להסביר את ממצאי המבקר – ולספר מה השתנה מאז.

המבקר מצא כי למרות שע"פ החלטת הממשלה הוקמו צוותי עבודה כדי להגביר את ההתנדבות לשירות הלאומי בקרב האוכלוסיות הערביות והחרדיות, הרי שהצוותים הוקמו, החלו בעבודתם, אך מאז העברת האחריות על תחום השירות הלאומי למשרד המדע והטכנולוגיה הופסקה עבודתם.

עוד גילה המבקר כי מאז הקמת המינהלת אין בה גורם העוקב אחרי דיווחי הגופים המוכרים ביחס למתנדבים שהם משימים, אחרי ההסכמים שבין הגופים המוכרים למתנדבים ואחרי ההסכמים שבין הגופים המוכרים לגופים המפעילים  – כדי לוודא שהוראותיהם תואמות את הוראות הנוהל והתקנות.

עוד התגלה כי למרות שמשרדי הממשלה משלמים למפעילי השרות הלאומי עבור פעילות המתנדבים, הרי שהתעריף לקוי, לפעמים משלמים יותר מהנצרך ולעיתים – פחות מהנדרש. כמו כן, במספר תחומים נמצאו הבדלים ברמת השירות שמעניקים גופים מוכרים למתנדבים. כך למשל, יש הגובים דמי הרשמה – ואחרים לא, יש המפעילים מערך סיוע למתנדבים נזקקים – ואחרים לא, וגם רמת הרכזים בגופים המפעילים את השירות הלאומי שונה מגוף לגוף.

תקנות השירות הלאומי קובעות את התנאים לאישור גוף שיקבל מתנדבים, אך הן אינן עוסקות באופיו, במעמדו הציבורי ובתחומי עיסוקו. בין הגופים המפעילים ישנם גופים שעומדים בדרישות שבתקנות – אך חלק מפעילותם הוא בעל אוריינטציה עסקית-כלכלית. בכך המתנדבים לא תורמים רק לתועלת הציבור, אלא גם לתועלת הכלכלית של גופים אלו.

המבקר גם בדק את מעורבותם של משרדי הממשלה בהפעלת השירות הלאומי: המשרדים מפעילים כ-7,500 מתנדבי שירות לאומי מדי שנה. למשל משרד הרווחה מקצה ומממן לעמותות הפועלות בתחומי הרווחה כ-700 חצאי תקנים עבור מתנדבים. ואולם, אף שלמשרד קריטריונים לחלוקה של התקנים, הוא אינו מקפיד לפעול על פיהם, ואינו מפרסם בין הגופים הרלוונטיים את האפשרות לקבלת מתנדבים, אלא מקצה אותם לפונים אליו לפי שיקול דעתו. כתוצאה מכך, עמותות ורשויות-מקומיות השרויות בקשיים כספיים מתקשות לשלם עבור המתנדבים, ולעתים הדבר גורם להגדלת הפערים בין הגופים המבוססים לחלשים.

לפי התקנות, המתנדבים בשירות הלאומי אמורים לסייע לעובדי הגוף המפעיל אך לא למלא את מקומם, למעט במקרים חריגים. המטרה בהנחיה זו היא להימנע מלפגוע בשוק העבודה, ולכן השתלבות המתנדבים במערכת צריכה להיעשות באופן שלא יגרום לדחיקת עובדים. מתברר שבמקרים מסוימים לא הייתה הקפדה על ההנחיה, והעסקת מתנדבי השירות הלאומי באה בעקבות הקטנת מספר העובדים במשרדי ממשלה שונים. עוד נמצא שלמרות שלפי התקנות אין להעסיק מתנדבים בעבודות שאופיין שירותי מזכירוּת, אלא במקרים מיוחדים בלבד שאותם אישר האחראי, כ-1,500 מתנדבים בכל שנה (כ-13% מכלל מתנדבי השירות הלאומי) עוסקים במשימות שעיקרן שירותי מזכירוּת מבלי שנתקבל אישור.

כצפוי, לא תמיד הייתה תעסוקה מלאה למתנדבים במערכת החינוך בחודשי הקיץ. לכן, בניגוד לתקנות ולנוהל, נמצאים חלקם בחופשה יותר מ-30 יום בשנה; נמצא שמאות מתנדבים שהמשיכו לשנת שירות שנייה קיבלו מענק שחרור עבור השנה הראשונה של השירות כבר בתום שנת ההתנדבות הראשונה, בניגוד לחוק חיילים משוחררים הקובע כי מענק השחרור יינתן בתוך חודשיים לאחר סיום השירות.

עוד מצא מבקר המדינה כי אין נהלים המחייבים את הגופים המוכרים לקיים הכשרה רלוונטית לפני תחילת השירות של המתנדב. יתרה מזאת, מספר ימי ההכשרה של מתנדבים ששירתו באותו מקום בתפקידים דומים היה שונה, רק בגלל שאת התקנים שלהם מימנו משרדי ממשלה שונים.

מבקר המדינה גם מותח ביקורת על הממשלה שאיננה מתקצבת באופן קבוע ומוסדר את השירות הלאומי, והדבר נתון לתנודות של הסכמים קואליציוניים. משרד החינוך מממן ומפעיל בשנים האחרונות מספר קבוע של כ-3,100 מתנדבי שירות לאומי במוסדות החינוך, ולפי חישוביו, לשם כך יש צורך בתקציב של כ-83 מיליון ש"ח לשנה. למרות זאת בשנים האחרונות מקצה הממשלה לצורך כך בתקציב המשרד סכום שנע מ-60 מיליון ש"ח  בתקציב 2006 ל-35 מיליון ש"ח בתקציבי השנים 2010-2009.

כתוצאה מכך נקלע המשרד מדי שנה לאי-ודאות לגבי המשך העסקת המתנדבים, ישנו סימן שאלה מרחף מדי כל תחילת שנה על המשך קיומו של המפעל, ורק לאחר שהוא והגופים המוכרים פנו לראש הממשלה ולמשרד האוצר הושלם התקציב הנחוץ ממקורות תקציביים שאינם בבסיס התקציב ועל בסיס הסכמים קואליציוניים. המבקר סיכם בדיקתו וקבע כי ההסדרה וההפעלה של מערך השירות הלאומי סובלים מאז הקמת מינהלת השירות מסחבת ומעיכובים – החלטות ממשלה והמלצות של ועדות לא מיושמות או שהן מיושמות רק בחלקן. הוא גם מותח ביקורת על העברת האחריות לשירות הלאומי משר לשר.

האחריות לשירות הלאומי עברה בתחילת שנת 2008 ממשרד הרווחה למשרד ראש הממשלה (תחילה לראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, לאחר מכן לשר לשעבר עמי איילון ושוב לראש הממשלה), וכיום השר האחראי לכך הוא שר המדע והטכנולוגיה, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. לדברי המבקר, "מעברים אלו פגעו ופוגעים בתפקוד מערך השירות הלאומי, ביכולת לתכנן את הפעילות מראש, בגופים המוכרים, בגופים המפעילים, במתנדבים ובזקוקים לפעילות ההתנדבותית".