מרים פרץ לעיתון: "אורי תובל צדיק! תכתבי את זה" - סרוגים

מרים פרץ לעיתון: "אורי תובל צדיק! תכתבי את זה"

מדהים. ענבל וינברגר, כתבת 'עולם קטן', ראיינה את האם השכולה מרים פרץ. היא שאלה אותה כיצד הרגישה בעקבות התבטאויותיו הקשות של סגן עורך מוסף 'הארץ'. זו תשובתה: "אורי תובל הוא צדיק!, במקום שאורי עומד, הרבה אנשים מהארץ הזאת לא יכולים לעמוד!"

author-image
מרים פרץ לעיתון: "אורי תובל צדיק! תכתבי את זה"
  לסלוח. מרים פרץ (פלאש 90)

אישה גדולה. מרים פרץ, אימו של רס"ן אלירז פרץ ז"ל שנפל בהיתקלות ליד ציר כיסופים מסנגרת על העיתונאי אורי תובל.

כזכור, תובל, סגן עורך מוסף 'הארץ', צוטט לראשונה באתר רוטר כמי שמכנה את משפחת פרץ כ"פשיסטים וג'יהאדיסטים". דבריו הקשים שפורסמו בתקשורת (בזמן שעיתון 'הארץ' מותקף על פרשת ענת קם ואורי בלאו) עוררו זעם רב נגדו. תובל שוחח עם מרים פרץ וביקש את סליחתה. הוא אף פירסם רשימת התנצלות בבלוג האישי שלו.

ולמרות הזעם הרב, יש אנשים שמסוגלים כנראה, להביט מעבר לכותרות הרועשות ולטוקבקים הזועמים. אחת מהם, היא ללא ספק, מרים פרץ.

כתבת עולם קטן, ענבל וינברגר, הלכה לראיין את מרים פרץ לשבועון הדתי לאומי 'עולם קטן' לקראת יום העצמאות. היא שאלה את האם השכולה, שאיבדה את שני בניה, כיצד היא הרגישה כאשר היא שמעה את דבריו המזעזעים של העיתונאי אורי תובל. וינברגר נדהמה לשמוע את התשובה:

"אורי תובל הוא צדיק! אני רוצה שתכתבי את זה!", אומרת מרים פרץ לכתבת. "הוא האתגר הראשון שהציב לי המוות של אלירז. על קברו של אלירז אמרתי שהמוות הזה יהיה שווה את המחיר, רק אם בינינו נתאחד. כשאורי תובל אמר את מה שהוא אמר- הילדים שלי אמרו באצילות – 'אנחנו מוכנים להגן עליך ועל אנשים כמותך, ולהלחם בשבילך, בלי קשר לדעות שלך'".

פרץ המשיכה להדהים. "אורי הוא בן הארץ הזאת, הוא מאמין בזכותנו על הארץ הזאת. אני מחפשת את המאחד ולא את המפריד. במקום שאורי עומד, הרבה אנשים מהארץ הזאת לא יכולים לעמוד! אורי איבד את אביו באחת ממלחמות ישראל. אני יודעת מה זה יתומים, אני יודעת מה זה שכול. אסור לדון. וכשאדם בא לבקש ממך סליחה ואתה לא סולח, זה עוול! זה ממש רשעות."

מרים אמרה כי אין בליבה דבר על אורי תובל והיא הרגישה שהתנצלותו הייתה כנה ואמיתית. "אין בליבי שום דבר על אורי. ויותר מזה- יש בינינו כל כך הרבה מאחד וזה מה שצריך להדגיש. פרשת השבוע שקראנו מיד לאחר המקרה הזה, נשאה בתוכה את המילים "וידום אהרון" יש מצבים בהם השתיקה היא העוצמה! אורי התקשר להתנצל, ממש הרגשתי את הצער האמיתי שהוא חש מהסיפור הזה. הוא אדם גדול, לדעת להתנצל זו גדלות. לצערי לא הרבה אנשים יודעים לעשות את זה."

בסוף הדברים, מספרת מרים פרץ לכתבת עולם קטן כי את ההתמודדות עם מידת הכעס היא למדה מבנה, אלירז פרץ ז"ל. "גם את השיעור הזה היא מספרת שלמדה מאלירז", כותבת ענבל וינברגר, "היא מחפשת בקלסר הגדול האדום, שהתמלא בעשרות עשרות מכתבים, דפים, סיכומים של אלירז שנמצאו ולוקטו והובאו לפה על ידי אנשים . היא מוצאת שיעור שסיכם בעבר על העמידה במידת הכעס. 'כאשר אדם פוגע בך, עליך למחול לו בלב שלם. עליך לגשת לאותו אדם ולהשלים יותו כדי שלא יהיה בלבך שום כעס או קפידה עליו" היא מצטטת לי את מילותיו של אלירז. 'את מבינה? לא רק שוודאי שסלחתי לאורי, הייתי צריכה אני בעצמי לגשת אליו ולבקש שימחל לי!'".

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
16 תגובות - 16 דיונים מיין לפי
1
על שפה ישראלית ושפה יהודית
שפת אמת | 14-04-2010 10:46
ישנו מדרש אשר מתאר כיצד בכל פעם שהקב"ה רוצה לצער אימא מעם ישראל, הוא פונה ומתייעץ עם ארבע האמהות לפני שהוא מקבל החלטה. הוא פונה בראשונה אל שרה : כשהשטן בא לבשר לך שהבן שלך נעקד, רק מהבשורה את מתת. האם את חושבת שהאימא הזו תוכל לעמוד בבשורה כשהקצינים יעמדו בדלת? "כן", אומרת שרה אימנו. עוזב ופונה אל רבקה : כשעשו רצה להרוג את יעקב, את אמרת ליעקב "בני, לך לחורן ואל תדאג, תהיה שם רק ימים אחדים עד שאבוא להחזיר אותך" ולא הספקת לשוב ולקחת אותו. זו הייתה הפרידה שלכם. אמרי לי, האם הבת שלי תוכל לעמוד בפרידה כזו מהבן שלה החייל? "כן", אומרת רבקה אמנו. ואז הקב"ה ממשיך ופונה ללאה: את לאה האימא של המשיח, שיצא משבט יהודה. האם לבת שלי יהיה כוח לחכות ולחכות למשיח ולתחיית המתים? "כן", אומרת לאה אימנו. לבסוף הקב"ה קורא לאימא רחל. את יודעת מה זה לבכות על ילדים. את עד היום, רחל, מבכה על בנייך. אמרי, האם הבת שלי תעמוד בזה? הבת שלי תדע לעשות מזה קידוש ה'? הבת שלי תדע לא לקלל ולא להטיח 'למה?' הבת שלי תדע להמשיך ולהאיר פנים? רחל אימנו עומדת מול הקב"ה ועונה לו : "ה', אני אשמור על הבת שלך. אני האימא של כל האמהות כולן" המדרש המופלא הזה בא לחזק את האימהות אשר איבדו את בניהם בזמן מלחמה. נזכרתי במדרש הזה בעקבות דבריה של אימו של החייל אלירז פרץ אשר התבטאה בדרמטיות ובפאתוס אל מול פני התקשורת וריגשה את אוזני הצופים בסיסמאות של יום הזיכרון בטקסים של תנועות הנוער, כאלו שגם אני השתמשתי בהם בעברי כרכז בתנועת נוער למעלה משבע שנים. המשפט שזכור במיוחד הוא אותו משפט בו האם מספרת שהקב"ה אוהב את סיירת אגוז של גולני ולכן בחר בבנה. ראוי לדעת שהמקור של הדימוי אותו לקחה האם הוא מגיעה ממדרש קדום בשיר השירים : "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ, לַעֲרֻגוֹת הַבֹּשֶׂם... ְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים" כותב המדרש דעו לכם שאלה שמתו הקב"ה מלקט אותם ובוחר אותם כמו שושנים מובחרות. כבר בתקופת המשנה ליקטו פסוקים ודרשו עליהם לאימהות שמתו להם ילדיהם רק אז השושנה לא הייתה מסיירת גולני ולא לוחם צבאי אלא תלמיד חכם וצדיק . החייל אלירז פרץ הוא 'שהיד' במידה ואם הוא מת תוך כדי קיום מצווה דתית, או תוך כדי מלחמה למען הדת. אם נאמר שלהיות חייל בצבא היא מצווה דתית אז כמובן שהוא מת בזמן קיום מצווה והוא נקרא 'שהיד' , אם נאמר שאלירז מת תוך לחימה למען הדת שלו היהודית , גם אז נוכל לקרוא לו 'שהיד'. אם אימו של אלירז חושבת ומאמינה שבנה מת בעקבות מאבק דתי מה שנקרא 'מלחמת קודש' אז היא בהחלט יכולה לומר בגאווה שהבן שלה מת בשם הג'יהאד . וכל אלו שטוענים שהמילה ג'יהאד ושהיד אינם במקומם ביחס למותו של אלירז פרץ ועושים לו עוול, אז כמובן שהם צריכים לברר את היחס שלהם בין הדת היהודית לצבא . כעת יש חובה לברר האם להיות חייל בצבא היא מצווה לפי ההלכה היהודית ? ומה היחס של התורה אל הלוחם. קוראים אנו בתנ"ך כיצד הנביא ירמיהו מתנגד לפולחן הגבורה ולפולחן החומר והוא ושאר הנביאים שוללים את השקפת העולם ששררה בעולם האלילי וכיום בעולם המודרני, השקפת עולם שבמרכזה פולחן הכוח המנוגדת בתכלית להשקפת העולם הדתית יהודית , דוד קורא אל גוליית לפני הקרב : " אתה בא בחרב ובחנית ואני בא בשם אלוקי ישראל" . עפ"י ההלכה היהודית עבודה זרה היא סגידה לכוח . נקודה. ועל כן התפישה הלאומית דתית אשר תיארה אימו של אלירז פרץ בשפה מרטיטה ובהירה כל כך היא תפישה של עבודה זרה. יחד עם זאת גם התפישה הפציפיסטית של השמאל החילוני בארץ היא מנוגדת להלכה היהודית כפי שמפורש בקבלה : "ארור עושה מלאכת ה' רמייה , וארור מונע חרבו מדם" בין שני תפישות עולם אלו אנו מצווים לפעול ולחיות, בעיקר לחיות.
2
על אף התגובה...
תגובה ל 1 | 14-04-2010 11:57
על אף התגובה המגובה במדרשי חז"ל נעלמים(רצוי להביא את המקור למדרש הראשון)ישר כח! אין ראוי להשתמש במטפאורה כזו שלילית של שונאינו כדי לפאר את גיבורינו יש לנו מספיק מילים בעברית וההשאלה מהם פוגעת בזכרם של החללים
3
פשוט המום!
| 14-04-2010 11:59
לקבל את הסליחה, זה דבר אחד ואולי אפילו נכון, למרות שמי שקורא את מה שכתב האדון המכובד לעומת ההתנצלות לא מוצא קשר, אבל נגיד שבסדר. אבל מכאן ועד להפוך אותו לצדיק! עוד ארוכה הדרך ורבה היא. מבלי לפגוע במה שבנה הקדוש כתב, לסלוח זוהי מידה טובה שצריך להגיע אליה, אבל אם פוגעים בך, אתה חייב לגשת לאדם ולומר לו בדרך ארץ כי אתה פגוע ממנו. הסוף בכלל לא ברור: למה היא התכוונה שהיא אמרה שהיא צריכה לגשת לבקש ממנו סליחה? על מה? על זה שבנה מת בקרב? זוהי בעייני גישה נוצרית הרב קוק כותב כי "אהבתנו לכנסת ישראל לא תמנע ממנו מלראות את מומיה" צריך לדעת לסלוח אבל לא להפוך אנשים מסוימים - בוודאי בעיתון הידוע ובעלי השקפת עולם מסוכנת וכו', לצדיקים
4
תגובה ל -2
שפת אמת | 14-04-2010 12:06
אני בהחלט מסכים איתך, כך גם אני דורש ומצפה שגם במידה ונעשה שימוש במילים האלו אסור לעשות טרור כמו שנעשה כלפי אורי תובל ויש להבין לעומק את האמירה שנאמרה . ולראות בכתב אח מבשרנו ולא פוחת אוהב עם ישראל מאלו אשר הוציעו לשון הרע עליו.
5
תגובה למגיב 3
שפת אמת | 14-04-2010 12:08
אתה צודק מאד לעניין הגישה הנוצרית, אני בהחלט חושב שגם אורי תובל כאשר ביקש סליחה גם הוא הגיב כנוצרי טוב. במקום לבקש סליחה אחד מהשני צריכים ללמוד להיות זהירים מאד ממה שאנשים מוצאים מהפה, כך גם ההצהרות של מרים פרץ חסרות אחריות ואומללות וכך גם הצהרותיו של תובל.
6
למגיבים שמעליי
אבי | 14-04-2010 13:09
גם אם אתם לא בוטים כמו אורי תובל, עדיין לא מומלץ לכם להתווכח עם אם שכולה.
7
לאבי
שפת אמת | 14-04-2010 13:44
אם שכולה היא לא אתרוג במיוחד שהיא מוציעה מהפה שלה דברי הבל ועבודה זרה. צריך לרחם עליה , לסגור אותה בבידוד ואסור להתייחס למילים שלה.
8
נקלעתי לכאן באקראי ,קראתי ונדהמתי
יעקב | 14-04-2010 14:19
אני לא נמנה על קוראי האתר הזה,אבל אני נפעם מהעוצמות שיש באם מרים פרץ.אצילות נפש וכוח שאין במחוזותינו. מי ייתן ולא תדע עוד צער. יהי זכר בניה הגיבורים ברוך.
9
להעריץ אותה
סמולן לייט | 14-04-2010 15:38
אל מול התגובות הקיצוניות פה -חלקן ממש מכוערות - של כמה מדוברי "שפת אמת", שלא מסוגלים לרדת לסוף דעתה של האשה הצדקת הזו, שהאחדות בין כולנו מעל הכל, עומדת מרים פרץ מוארת במלוא זוהרה, כאשה שיש לה היכולת הנדירה להכיל לא רק את כאבה העצום, אלא גם את כאבם של מי שחושבים אחרת ממנה ועדיין נתפסים בעיניה כיהודים כשרים. להבדיל מהקיצונים הדתיים, הרואים בהם שיש להילחם בו. היי חזקה מרים, המשיכי בדרכך הנדיבה הזו וכך תקרבי אלייך, ואל שכמותך, גם חילונים ציונים כמוני.
10
כל הכבוד לה עכשיו אפשר להרוס את הבית הלא חוקי ?
פליט רוטר.נט | 14-04-2010 15:45
שהיא גרה בו ?
11
לשפת אמת - לך תשטוף את השפת אמת שלך בסבון
אבי | 14-04-2010 17:31
שמך מבזה את כל חסידות גור.
12
נוי
| 17-04-2010 4:49
אני פשוט לא מאמין !!!!! . אישה גדולה מהחיים . אני חושב שלמרות שהיא סלחה לו צריך לפטר אותו מתפקידו אסור שבן אדם קיצוני כזה יהיה סגן עורך של עיתון במדינה
13
ביהדות אין מצווה להושיט את הלחי השנייה
שאול | 18-04-2010 11:20
מרים פרץ לא חייבת להתרפס בפני אנשים כמו אורי תובל. אין שום חיוב הלכתי לכנותו צדיק ולהתחייב לשמור על נפשו המזוהמת של האיש. די כבר עם הושטת הלחי השנייה לאויבינו.
14
תודה לך
רעות | 17-10-2010 21:35
15
יישר כח ישי פרידמן!
רעות | 17-10-2010 21:39
בס"ד יישר כח על כתבה שכולה טוב. לך ול"עולם קטן"... על כתבה שכולה רצון להוסיף אור וטוב בעולם- בלי רעל עיתונאי, בלי ציניות, בלי רוע...רק טוב טהור. נדיר וקשה לכתוב כתבה כזו- שהופכת את הקורא לאדם טוב יותר בעקבות קריאתו. בקיצור...בעל עט שעושה עבודתו נאמנה לבוראו. חזק ואמץ והמשך עם כתבות ממין זה!
16
מרים פרץ היא מאוד תמימה - וזאת הבעיה פה.
אוראור | 15-10-2016 21:11
שיא התמימות - היא מסוגלת להאמין שהזבל הזה , שבלי שמץ של טקט ורגש כתב דברים כה איומים על בנה ושאר משפחתה - מסוגל לחזור בתשובה. גברת פרץ היקרה - האם שכחת איך המנוול קילל את בנך , השם ייקום דמו? אל תאמיני להתנצלות המשעשעת שלו - היא ממש לא אמתית. אני קראתי את ההתנצלות הזאת - ופשוט רציתי לצחוק - איך הוא מנסה להתיפייף אחרי שככה הוא לכלך? נו , באמת - זה הרי כמו לנסות לכבס בגד שהוכתם בכתמי דם , בוץ ונפט. נו , באמת - גם במה הסליחה המזויפת שלו עוזרת? הרעל שלו כבר השפיע, האיש הזה מורעל בשנאת ישראל ואפילו לא ממש טורח להסתיר את זה.