תשובות למאמר ההסתה של יוסי גורביץ

הדפסה
17.01.11 11:01  י"ב בשבט תשעא

קיבלנו כמה תגובות על כך שלא ענינו בצורה עניינית לטענותיו של יוסי גורביץ במאמר ההסתה שכתב נגד היהדות האורתודוקסית, בה טען שהיא המקור לנאציזם. את האמת לא היה צריך להתאמץ כדי להראות את הדמגוגיה של גורביץ, ולכן בשביל המתקשים נביא את דבריו כלשונם וננתח אותם כראוי.

תשובות למאמר ההסתה של יוסי גורביץ
  יוסי גורביץ (צילום מסך)

קיבלנו כמה תגובות על כך שלא ענינו בצורה עניינית לטענותיו של יוסי גורביץ במאמר ההסתה שכתב נגד היהדות האורתודוקסית.

אנחנו לא מייצגים את "מעייני הישועה" ולא עובדים איתם או מטעמם, אבל אי אפשר היה להבליג על התבטאויותיו הקשות של גורביץ.

את האמת לא היה צריך להתאמץ כדי להראות את הדמגוגיה של גורביץ, ולכן בשביל המתקשים נביא את דבריו כלשונם וננתח אותם כראוי.

ראשית, לא ברור לנו, מה לגורביץ ולעלוני שבת? עד כדי כך משעמם לו שהוא צריך לקרוא חומרים שלא מעניינים אותו? או שמדובר באובססיה?

המשפט שהוציא את גורביץ מהכלים נמצא בסוף מאמר המערכת: "מעניין אם את ריכוז העמלקים במחנות השמדה הם ישאירו לאחרים או אולי יכריעו שמחיית עמלק כבר לא רלוונטית. ימים יגידו."

מסקנותיו של גורביץ הן אלו:

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

"כלומר, כלי תקשורת חרד"לי מרכזי מכריז, לכל מי שרוצה לשמוע, שבבוא העת יהיו פה גם יהיו "מחנות השמדה לעמלקים – שזה, לצורך העניין, בהחלט גם יכול לכלול יהודים שמתנגדים לתכנית האלוהית."

מאיפה הבאת את המסקנה הזו? גורביץ כאן משתמש בדחליל, קודם כל הוא מכניס לכותבי המאמר לפה, שעמלקים הם גם יהודים ואז תוקף אותם על המסקנה שהוא עצמו המציא.

לו היה גורביץ לומד קצת תורה (ולא בועט הכל בכיתה י'), היה יודע, שהמונח עמלק, כמעט ולא ישים היום, בשל חוסר היכולת לזהות מיהו עמלקי. לחבר חצאי אמיתות ולהגיד שמאמר המערכת התכוון להקמת מחנות השמדה ליהודים חילונים, הוא שטות שגורביץ המציא ממוחו הקודח. מה שלא מפריע לו להמשיך ולתקוף את הרבנים על המצאה זו.

בהמשך כותב גורביץ "ושמאחורי כל התירוצים שאנחנו רגילים לשמוע מחובשי כיפה על ה"עמלק הפנימי" שצריך להכריע במלחמה ביצר הרע, יש ציבור לא קטן בכלל שחושב שיש אנשים כאלה, שאפשר לזהות אותם, שצריך להשמיד אותם ושמי שלא ישתתף במאמץ הזה ראוי לגנאי."

כאן כבר גורביץ מראה שהוא יודע מהי המלחמה בעמלק, ושמדובר במלחמה רוחנית בתוך נפשו של האדם, אבל הוא בוחר להתעלם מהפירוש המקובל לטובת "ציבור לא קטן בכלל שחושב…". מיהו אותו ציבור? גורביץ משאיר אותו בצורה אמורפית. מה שלא מפריע לו לקבוע שאכן "יש אנשים כאלה" שמוגדרים כעמלק ו"צריך להשמיד אותם". את מי צריך להשמיד? ואיך אדם מוגדר כעמלק, את זה רק גורביץ יודע.

ואז עובר גורבי להשתמש בנשק יום הדין, הנאצים. "כמובן, יש כאן אינטרקאציה עם הנאצים: ספק אם בלעדי הימלר, היידריך, גלובוצניק והשאר היו הרבנים מגיעים לרעיון המודרני של מחנות השמדה. בלעדיו, הם היו נאלצים להסתפק בטיהור האתני הבלתי מאורגן יחסית שביצע שאול – כמובן, בלי לעשות טעויות כמו גילוי חמלה."

האשמתו של גורביץ כי "הרבנים" – כל הרבנים באשר הם – קיבלו את הרעיונות להשמדה מוחלטת של עמלק מהנאצים היא מגוחכת. שהרי כבר בספר שמואל נאמרו התנאים להשמדה טוטאלית של האויב הזה. גם כאן משחק גורביץ את המשחק ומזכיר "הטיהור האתני" של שאול, אך קורא לו "בלתי מאורגן".

הבעיה אצל שאול לא הייתה הסדר, אלא הפרת הציווי להשמדה טוטאלית. גילוי החמלה של שאול במלחמה מול עמלק היא שהביאה לקריעת ממלכתו. דווקא התנ"ך רואה בחמלה על האויב מעשה בלתי מוסרי.

אפשר לפתוח כאן דיון ארוך על ההבדל בין הנאצים לבין מלחמת עמלק, נזכיר רק את הנתון, שעמלק הוא שתקף את עם ישראל בזמן היותו חלש, לעומת יהודי גרמניה שמעולם לא הרימו יד על גרמני, ואפילו להפך ניסו להשתלב כמה שיותר בעם הגרמני.

 

"אבל מסתבר ש-60 שנה ויותר אחרי שישראל לימדה את העולם ש"לעולם לא שוב", יש רבנים – ממומנים בכספי ציבור – שחושבים שבהחלט הגיע הזמן לעוד סיבוב, רק שהפעם הוא אמור להתבצע על ידיהם."

הרבנים "הממומנים בכספי ציבור" – מעניין שמאמר מערכת של עלון הוא כבר דעתם של הרבנים, ולא סתם רבנים, אלא אלו שמקבלים כסף מהציבור (מה הגנאי בזה? וכי שופט לא מקבל כסף מהציבור?).

הרבנים הרי חושבים שהגיע הזמן לעוד סיבוב. מתי? וכנגד מי?  מי אותו אויב שכנגדו ינהלו מלחמת חורמה ושמד? גורביץ לא יודע, הוא גם לא יוכל לדעת. אבל מה אכפת לו לכתוב.

"וכמו הרוצחים בשחור וכסף, הם מתהדרים בכך שבניגוד לרכרוכיים למיניהם, להם לא תהיה בעיה לנפץ עוללים אל סלע, והם יהיו קשוחים מספיק "לראות מאה, או חמש מאות, או אלף גופות זו בצד זו."

כאן גורביץ מכניס לפיהם של "הרבנים" ביטויים של הימלר ימ"ש. מעניין, כי במאמר של "מעייני הישועה" לא הוזכר היחס להשמדה, אלא דווקא הרעיון של השמדה. נזכיר לגורביץ שלאורך כל ההיסטוריה לעם ישראל היה מאוד קשה להתאכזר. משאול דרך אחאב ועד ימינו אנו, שיירת הל"ה וארץ המרדפים. עם ישראל מרחם אפילו על האויבים שלו.

"ניפוץ העוללים אל הסלע" שהוזכר, הוא דווקא דוגמא להתאכזרות של גויים (בבליים) נגד עם ישראל. אבל אצל גורביץ, הופך מעשה זה לאידיאל היהודי של הרבנים.

"לא שזה היה מפתיע במיוחד. היהדות האורתודוקסית תמיד היתה פרוטו-נאצית. עכשיו, פשוט, הם הפסיקו להתחבא: הם חושבים שזמנם מגיע. ובהחלט יתכן שהם צודקים."

ברור. היהדות האורתודוקסית קדמה לנאציזם והיא המקור שלה. לא פחות. הקורבן הופך למקור האידיאולוגי של הרוצח. אין צורך להמשיך יותר.

עוד כמה ספיחים

אין לנו שום כבוד למי שמכנה את מותו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל בשם "התפגרות". גם אם לא מסכימים עם כל אחד, עדיין יש לכבד מי שנשא משרה מכובדת בציבוריות הישראלית. מה תגיד אם נאמר שרבין התפגר?

גם לאמר שהרב אבינר "הולך ומתחרפן לנגד עינינו" הוא משפט שאילו הרב אבינר היה ברמה שלך, הוא היה תובע אותך דיבה. אבל אצילותו של הרב אבינר, לא מרשה לו לרדת לרמה של אנשים כמוך, והמקרה הבא יוכיח.

ועוד משהו קטן. השמאלני הליברלי, יוסי גורביץ מעיד על עצמו שפתח קרן אלכוהול וטבק בה תורמים לו גולשים למילוי תאוותיו בתחום. האם רשות המסים יודעת מההכנסה הצדדית שלו?

נושאים קשורים: