האסון הכבד בכרמל, שעדיין בעיצומו בעת כתיבת שורות אלה, אך כבר אפשר לומר בצער רב גם בכעס גדול: הכתובת הייתה על הקיר. ולאחר שנספו 43 איש ומספר רב של פצועים, פינוי של כ 17.000 איש ואישה מבתיהם. ו35.000 דונם אשר כילתה האש וכ4 מיליוני עצים שנשרפו כליל וזה עוד לא הכול. אכן מדובר באסון בסדר גודל לאומי.

ולכן, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית ומוקדם ככל האפשר, שתבדוק איך זה קרה שמערך כיבוי האש בישראל שייעודו הצלת חיי אדם, הגיע למצב של שפל ואי מוכנות כזו? ומי היו הגורמים, אשר בעטיים העלו אבק ממצאי ועדת לפירות ב1995, ועדת גינוסר ב1998 ודו"ח מבקר המדינה ב 2007 ?

ומי בדיוק הם האנשים באותם משרדים בעיקר במשרד הפנים והאוצר אשר לא מלאו את תפקידם במימוש החלטות והביאו לצמצומי תקנים, קיצוצים חוזרים ונשנים, ואי החלפת ציוד בן עשרות שנים שהכול יודעים שהוא לא שווה כלום. וכל זאת חרף תחינות הכבאים שהפצירו, ואפילו נקטו בעיצומים, לא בשביל השכר שלהם, אלא כדי שיקנו ציוד נורמאלי שאפשר לכבות איתו שריפות. הם ידעו מה הולך לקרות. ואכן זה קרה…

רק ועדת חקירה ממלכתית ואפילו לא ועדת חקירה ממשלתית, תוכל לבדוק כראוי בין היתר, מה קרה ולמה זה קרה, איך הגיעו לכך, האם מקומו של מערך הכיבוי במשרד הפנים? -וימליצו מה צריך לעשות, ואם צריך ,יש להסיק מסקנות אישיות כולל הטלת אחריות מיניסטריאלית- למען יראו ויראו.