מאז חדירת האינטרנט לבתים, ירד השימוש במדריך "דפי זהב", משום שאת כל תכניו ניתן למצוא באמצעות כמה קליקים ברשת. באמת הפסיקו להדפיס את הספרים ואת מקומם החליף אתר נוח לשימוש ולהתמצאות.

אבל בשכונות החרדיות בירושלים, שם אפילו המילה אינטרנט היא בחזקת מוקצה, עדיין יש ביקוש למדריך הצהוב ועב הכרס והוא ממשיך לצאת באדיקות פעם בשנה. אצל חרדים כמו אצל החרדים, כל ספר (או עיתון או מעדן חלב או אקונומיקה או חצאית) צריך לקבל אישור של ועדת כשרות.

תושבים שקיבלו את המדריך לדלת ביתם (זוכרים שגם אצלכם היה נוחת המדריך הזה ברעש ליד הדלת?), גילו כי על כריכתו נמצאת חותמת כשרות של "הועדה הרוחנית לביקורת ספרים".

בתוך המדריך בדף הראשון (ב, עמוד א) נכתב: "הננו לאשר שנציג הוועדה עבר על 'דפי הקהילה ירושלים והסביבה', והוא ואושר להדפסה לציבור יראי ה' בירושלים".

מטרת התעודה לפי ועד הכשרות, היא לדאוג שבעמודי המדריך, לא יופיעו פרסומות לא צנועות, או שאר תכנים שראשי הועדה החליטו כי הם אינם ראויים לציבור החרדי.

כדי למנוע ספיקות, גם "ועד ההלכה לענייני גניזה" נתן את אישורו, כי המדריך אינו צריך גניזה ואפשר לזרוק אותו לפח.

במדריך ניתן למצוא רשימת בתי עסק, גמ"חים, טלפונים של אדמו"רים וחסידויות, רשימת בתי כנסת ועוד מענייני העולם החרדי.

ואנחנו שואלים, אם הם אין בהם פרסומות לא ראויות , והם אינם טעונים גניזה, אולי מדובר בכלל בעלוני שבת…