אולמות משתה בעלי רצפות פסיפס, חדרי לימוד ובהם ספסלי אבן וממצאים אדריכליים מפוארים נחשפו בחפירות בגימנסיון המלכותי של מייזה, אחד האתרים החשובים מתקופת ממלכת מוקדון. האתר, השוכן סמוך לעיר נאוסה בצפון יוון, מתוארך לאמצע המאה הרביעית לפני הספירה, בתקופת שלטונו של פיליפוס השני, אביו של אלכסנדר הגדול.
במוקד החפירה האחרונה עומד מבנה תלת-חלקי גדול שנחשף באזור המכונה "הדידסקליון", כלומר אזור ההוראה. שטחו של המבנה יותר מ-160 מ"ר והוא כולל מבואה מרכזית ושני "אנדרונים", חדרים ששימשו בעולם היווני הקדום לארוחות משותפות ולמשתאות. בשני החדרים שרדו רצפות פסיפס, ובשוליהם נמצאו במות מוגבהות שעליהן הוצבו ככל הנראה ספות הסבה. בכל אולם היה מקום לעשר ספות, כך שלפחות 20 סועדים יכלו לשהות בכל אחד מהם.
לדברי משרד התרבות היווני, איכות הפסיפסים וטכניקת הבנייה שלהם מזכירות באופן בולט את אלה שהתגלו בארמון המלכותי באייגאי, היא ורגינה של ימינו. הדמיון מוסיף נדבך לקשר שבין הגימנסיון לבין בית המלוכה המקדוני ומחזק את ההבנה שלא מדובר היה במוסד לימודי פשוט, אלא במתחם יוקרתי ששימש להכשרת בני האליטה של הממלכה.
הגימנסיון עצמו היה מתחם עצום במונחי התקופה. המחקר הארכאולוגי זיהה בו חלקים של פלאייסטרה לאימוני היאבקות, אצטדיון, אולמות לימוד, מערכות מים ואכסדרות. אחד המרכיבים המרשימים ביותר הוא אכסדרה מקורה באורך של כמעט 200 מטר, ששימשה ככל הנראה לאימוני ריצה ולפעילות גופנית. באתר נמצאו גם כלי כתיבה, כלי חרס, מטבעות ופריטים אדריכליים שונים.
ארבעה כלי כתיבה קטנים שנמצאו במהלך החפירות מושכים תשומת לב מיוחדת. מדובר בחרטים ששימשו לכתיבה על לוחות, ומעניקים הצצה נדירה לפעילות הלימודית שהתקיימה במקום לפני יותר מ-2,300 שנה. לצד מתקני האימון ואולמות המשתה, הם ממחישים כיצד החינוך של בני האליטה המקדונית שילב לימודים אינטלקטואליים, הכשרה גופנית וחיי חברה.
חשיבותו של האתר נובעת בראש ובראשונה מהקשר שלו לאריסטו ולאלכסנדר הגדול. מקורות עתיקים, ובהם פלוטרכוס, מספרים כי פיליפוס השני הזמין את אריסטו בשנת 343 לפני הספירה כדי לחנך את בנו הצעיר אלכסנדר, שהיה אז כבן 13, יחד עם צעירים נוספים ממשפחות האצולה המקדונית. במשך שנים זוהה אתר אחר באזור, מקדש הנימפות במייזה, עם "בית הספר של אריסטו", אולם מחקרים חדשים מצביעים דווקא על הגימנסיון המלכותי הגדול כמועמד הסביר יותר למוסד שבו התקיימה ההכשרה.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם מוכיחים שאלכסנדר עצמו ישב דווקא בחדרים שנחשפו כעת או השתתף במשתאות שנערכו בהם. חשיבות התגלית היא בכך שהיא חושפת בפירוט הולך וגדל את הסביבה שבה התחנכו בני דורו של אלכסנדר ואת האופן שבו התכוננה האליטה המקדונית לתפקידי הנהגה.
חלקים גדולים מן המתחם עדיין לא נחפרו, והעבודות צפויות להימשך. לדברי משרד התרבות היווני, הממצאים החדשים מאפשרים לשחזר בהדרגה לא רק את המבנה המרשים של הגימנסיון, אלא גם את אורח החיים והחינוך של הצעירים שעתידים היו להפוך למפקדים ולמנהיגים של אחת התקופות הדרמטיות ביותר בעולם העתיק.
