הרב שלמה אבינר

על רקע הדרישה להרוס את בית הכנסת 'איילת השחר' בגבעת זאב אומר הרב אבינר כי יש איסור מוחלט להרוס את בית הכנסת ומדובר במקרה חמור יותר אפילו מבתי דריינוף בבית אל

איך תראה המדינה בעוד עשרים שנה כשאחוד הדתיים והחרדים יגדל? איך תראה הכלכלה. הרב אבינר משיב: "הם יתחילו לעבוד. מה שלא יעשה השכל, יעשה האילוץ"

לאור מקרים שונים של אישי ציבור שהתגלו כמושחתים והוליכו שולל את סביבתם כולל תלמידי חכמים, נשאלת השאלה הנוקבת האם אין לתלמידי חכמים טביעת עין כדי להבחין בזה

זה בכלל לא דומה למעשה פינחס, ילד שלומד חומש יודע זאת. גם הדוקר לא היה בדרגת פינחס.

זה לא עניין של הפרט, אלא של צבא הגנה לישראל ושאר כוחות הבטחון שהם הפועלים בשם העם היושב בציון. אך פעילות לאומית נקמנית פרטיזנית, אין לזה מקום. גם כדבר הזה, לשרוף סתם בית של ערבי, לעולם צה"ל לא יעשה.

הרסו לנו שני בתים, אנחנו נבנה ארבעה בתים. נאסוף כסף ונבנה. איני יודע מתי אך בטוח שנבנה, כמובן באורח חוקי. ובעוד שנתיים, ולהם יהיו מוזמנים לראות איזה יופי. אנו מאוד מצטערים שהבג"ץ נאחז בטעון של "סופיות הדין" שהיא סתם עקשנות לשמה, שאינה לכבודו. אך גם על זה נתגבר

איני יודע מה התכוון הרצי"ה לגמרי, אע"פ שלדעת הרבנים שאני הולך לפיהם יש להיות במקום ולמחות, וכן גם הם גם היו תלמידים של הרצי"ה ולגטימי שיש מחלוקות בהבנת הרב, הש"ס מלא מזה ואיך אפשר לכתוב שמי שחושב אחרת לא הבין כלום?

באיגרת שפרסם לתושבי היישוב תקף הרב אבינר את העימותים בין המפגינים לכוחות הביטחון והדגיש כי התנהלות כזו פוגעת ביישוב הארץ. "מי שמתעמת עם הצבא והמשטרה, זה חטא ופשע שבעצמו מכשיל את ישוב הארץ"

רב היישוב בית אל יוצא להגנת התושבים שעל פי הדיווח הם אלה שהתלוננו נגד בנייתם של בתי דריינוף. "קודם יש לתקן את השנאה ואחר כך ניגש למאבק על ארצנו"

לא טעינו. עשינו ככל יכולתנו. אבל אנחנו לא לבד בארץ הזאת, אנו עם עמנו, ועמנו עוד לא היה מוכן, וגם בימינו עוד לא מוכן. דברים כאלה אי אפשר בכח, לא בכח נגד העם ולא בכח נגד צבא העם.

תוכחה שמגיעה עד הכאה אינה שייכת בכל אדם אלא דווקא בחבר, אתה מעיר לו פעם ראשונה, שניה שלישית והוא ממשיך, אתה מכה אותו. זו לא הכאה של שנאה, זה לא כעס אמיתי אלא מאהבה

מתי מתחיל הצום? עד מתי מותר לאכול? והאם עושים הבדלה? תשעה באב' שחל במוצאי שבת; הרב שלמה אבינר עונה על כל השאלות

על רקע המאבק על בתי דריינוף בבית-אל נשאל רב הישוב, הרב שלמה אבינר על גבולות המאבק ובמיוחד על אמירת הרצי"ה "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה"

אבל זה לא כלל גדול שכבוד הבריות דוחה איסור דרבנן, אלא יוצא מן הכלל, על פי ההלכה – וכאן לא האישה מביישת אותו, אלא הוא המבייש את עצמו

הגויים שישארו בארץ לא יסתפקו במקומות שנשארו להם וישארו שם, אלא גם היכן שאנו נהיה, יהיה צורך להיזהר ולהישמר, הם ישימו לנו יתדות בעיניים יפגעו ויציקו היכן שלא נהיה ובנוסף לכך עוד יטענו שאנו עם לא מוסרי, עם כובש, ויבקשו לסלקנו מן הארץ באומרם "קומו צאו ממנו".

הבעיות ההשקפתיות אצל הרפורמים כ"כ יסודיות שהם פשוט לא מעבירים שום דבר על יהדות. אי אפשר להשריש זהות יהודית בלי יהדות. הם לא מאמינים בתורה מסיני ובקדושת המצוות. אי אפשר להציל עם ישראל סתם.

במסגרת שאלות ותשובות מצולמות עם הרב שלמה אבינר בערוץ מאיר של מכון מאיר נשאל הרב על ידי חייל שמתגייס בשבוע הבא, האם מותר לו לברך שהחיינו על המדים החדשים למרות שמדובר ב'תשעת הימים' שלפני תשעה באב?

היום הרבנות הראשית לישראל היא המרא דאתרא. במה דברים אמורים? לגבי פסקים של כל מועצת הרבנות הראשית, ולא פסק פרטי של הרב הראשי לישראל בעניין פרטי, והכלל העולה מכל האמור, שכל אחד ימשיך כמנהג אבותיו.

הרב אבינר אומר בראיון כי למחבל יש דין רודף, "וכדי להרוג אותו, לא צריך לא סנהדרין, ולא בית דין, ולא דרישה וחקירה, שהרי זה כדי להציל את הנרדף… אם נשאיר אותו בחיים, הוא ירדוף הלאה לרצוח יהודים"