בלי משנת הרב קוק הציונות הדתית לא הייתה קיימת
לא פעם אני שומע את השאלה: מדוע אנו מתעסקים כל הזמן דווקא במשנת הרב קוק? למה 'לשבור שיניים' על משנה רוחנית הכתובה בשפה קשה ובעלת רעיונות מופשטים-כלליים? לא יותר פשוט להתמקד בתורת ר' נחמן כדוגמא, תורה המסוגננת בשפה פשוטה ומדברת ישירות אל הנפש?