דעות

בניגוד לפסח או פורים בהם ניתן ליצוק תוכן לאומי או הצלה מהשמדה, חג חנוכה הוא חג דתי פרופר. מרד החשמונאים פרץ רק בגלל שאנטיוכוס עבר את הגבול עם הגזרות האנטי דתיות שלו. אריה יואלי שואל למה החילונים בכלל חוגגים את החג הזה?

השמש זה הבן אדם הזהיר הזה שאף פעם לא יקח סיכון, שלא ישכח אף פעם לחגור חגורת בטיחות גם כשהוא מזיז את המכונית ארבע מטר, אבל לא ירים שום יוזמה אמתית. ואין סיכוי שהוא יקפוץ למים הקרים כדי לעזור לחבר שהסתבך. בקיצור: בחור טוב, אבל בינוני ושגרתי להחריד… הרב ראובן עוזיאל במסר לחג.

אחרי מסע הנדודים שעבר יעקב אבינו במשך למעלה מעשרים שנה, אחרי כל המאבקים הגלויים והנסתרים מול לבן ומול עשו, הוא סוף כל סוף מבקש קצת שלווה. "וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" ביקש יעקב לישב בשלווה בעולם הזה וקפץ עליו רוגזו של יוסף. מתי הוא כן יישב בשלווה?

אם נגזר על אבותינו לרדת למצרים, אז למה האחים אשמים במכירת יוסף? הרב יעקב פילבר מרחיב את השאלה גם מחוץ לפרשת השבוע אל היחס בין פעולת האדם לגזרת ה'.

הרב ישראל רוזן סבור כי התשובה למדינה הפלסטינית צריכה להיות קבלת דו"ח אדמונד לוי למרות זעקות השמאל האנטי-פטריוטי, הבוגדני, שהיה בעוכרנו גם ב'עמוד הענן' האחרון.

משלל הסוגיות העומדות לפתחנו נראה שמערכת הבחירות הקרובה הולכת להתמקד יותר מאי פעם במישור הכלכלי של המדינה. אביתר איזקס מסביר למה זה כל כך חשוב.

מתיאורה של התורה את הכנותיו של יעקב אבינו למפגש עם עשו אחיו, עולה דמותו של יעקב כמי שמתרפס בפני אחיו. הוא שולח מנחות וקורא לעשו אדוני, ומשתחווה לו מספר פעמים. אלא שעיון בפעולותיו מגלה כי במעשיו של יעקב, הוא מראה מיהו בעל הבית על ארץ ישראל, כשהכל עטוף בדיפולומטיה.

הנפסד של כלי התקשורתי האלקטרונית (רדיו וטלוויזיה) למלא את כל שעות היום והלילה ברבי-שיח וב'שולחנות עגולים', הוא מירשם בדוק להורדת המוראל ולהטלת ארס הספק בצדקת דרכנו.

יש תרבות ישראלית שלמה ששמה לה למטרה לפגוע בחייל צה"ל, והיא מצליחה. כשבטורקיה מעמידים את חיילי צה"ל לדין על פשעי מלחמה, זה בכלל שבארץ היו אמנים ואנשי רוח שהראו את זה בסרטים ושירים.

בנישי זאבי נזכר איך משה פייגלין כינה את מתפקדי הבית היהודי "פראיירים" ואומר כי במקום להטביע רבבות קולות באוקיינוס של הליכוד עדיף לחזק את הכוח האלקטורלי של הציונות הדתית.

מדי פעם אנו שומעים על צעיר או צעירה שגדלו בבית טוב בו ההורים אוהבים אותם ודואגים להם ושוהתחנכו במיטב מוסדות החינוך, אך לבסוף הם פורקים עול או סוטים מדרך ההורים. הרב יעקב פילבר לומד מפרשות השבוע על הגורמים שעלולים לדרדר את הילדים לדרך רעה.

הקמפיין של נפתלי בנט שעסק ברובו בבניית "המחנה הלאומי החדש" שיחליף את הליכוד מקפיא הבנייה, הורס המאחזים והתומך במדינה פלסטינית, הולך לעבוד לרעתו. מול הנבחרת הימנית והלאומית בליכוד צריך בנט למתג את עצמו ואת הבית היהודי מחדש כמפלגה הדתית.

לבן הארמי מסוכן כל כך, משום שהוא רוצה להשאיר את עם ישראל בגלות שיתבולל בארם, וייהפך כמוהו מבן נחור העברי, ללבן הארמי. רעיון זה אפילו יותר מסוכן מגזירת השמדת הזכרים של פרעה הוא רצה לגרום להשמדה מוחלטת של עם ישראל. לא לחינם נקראת תופעת ההתבוללות "שואה לבנה".

הרב יעקב פילבר מזכיר כי מוסר העבודה של יעקב בבית לבן הוא חלק מחינוך התורה לנאמנות העובד לבעליו. אך מאידך שלא כמו לבן, מחייבת התורה את המעביד לדאוג לזכויות העובד.

רוב רבני הציונות הדתית לא מוכנים להתמודד באומץ עם השאלות החברתיות, הדתיות והאמוניות הנוגעות לתופעת החזרה בשאלה. ד"ר חיים שיין חושב שזה הדבר שצריך לעמוד בעדיפות הראשונה של הבית היהודי.

רבים בציבור החרדי הבינו את דברי הרב קנייבסקי ש"בבני ברק לא יהיו פצצות" כנבואה שאין צורך להתמגן לפי הוראות פיקוד העורף. למה אף אחד בחברה החרדית לא יוצא נגד אמירות חסרות אחריות כאלה?

האמירה לישראל "ואתם תחרישון" היתה אמירה חד פעמית, הממשיכה את הנסים שעשה ה' לישראל במצרים עד קריעת ים סוף. לאחר מכן מתקיים "ה' ילחם לכם", אבל במלחמות שמתנהלות בידי אדם.

במשך הזמן נחלש הזיכרון הלאומי שלנו, ולאחר שהתבססנו בארץ, ועליית רמת החיים של האזרחים, חלה התרופפות בקשר למקורות היהדות וכרסום בצדקת הדרך שלנו. והנחשלים שבנו מתכחשים לזכות שלנו על ארץ אבותינו. כדי לנצח אנו צריכים לשוב לעקרונות של ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל.

פרשת תולדות מתארת לנו את אופיו של עשו – אדום, הדמות התנ"כית שמזוהה עם העולם המערבי. האישיות המיואשת של עשו, שרוצה הכל עכשיו בעולם הזה, שונאת יותר מכל את יעקב, מי שמתנהל לאיטו ולא מפחד מדרך ארוכה. מבחינה זו מדינת ישראל מציגה את השקר של העולם המערבי ועל כך המלחמה.

המרחק מתל אביב לאשדוד זהה למרחק שבין תל אביב ונתניה. האם מאז שאשדוד היא "דרום" שודרגה גם נתניה ל"צפון"? רב קבוצת יבנה, הרב אילעאי עופרן על התחושות שלו בצל הרקטות.