זמני כניסת שבת ויציאת שבת הגדול – פרשת מצורע תשפ"ד
פָּרָשַׁת מְצֹרָע עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות. בשנים מעוברות חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול
פָּרָשַׁת מְצֹרָע עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות. בשנים מעוברות חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול
פָּרָשַׁת מְצֹרָע עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות. בשנים מעוברות חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול
בשבת קוראים את הפרק האחרון של הנביא האחרון, מלאכי. למה באים לחגוג את יום ההולדת של עם ישראל, על ידי קריאת הפרק של סיום הנבואה. הרב יששכר היימן בסרטון קצרצר על הפרשה. צפו:
המצה המסמלת את הצניעות תהיה סוף סוף במרכז העניינים – נאכל אותה תאבים ונחוש את הטעם המיוחד שלה, בענווה בצניעות, בהכרת הטוב וביראה. נברך על אכילת מצה בכוונה מלאה
פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. זמני כניסת ויציאת השבת
כחודש אחרי שחרורו מהכלא, הרב הראשי לשעבר, יונה מצגר, חוזר להופעות הפומביות. בשבת האחרונה הוא נשא את דרשת השבת הגדול בבתי כנסת ובבתי מלון יוקרתיים בירושלים
פָּרָשַׁת מְצֹרָע היא פרשת השבוע החמישית בספר ויקרא. הפרשה עוסקת כולה בדיני טומאה וטהרה, ויש הקוראים לה בלשון נקייה פרשת טהרות. בשנים מעוברות חלה פרשת מצורע בשבת שלפני פסח, שבת הגדול
אפשר להיות מקפיד על הלכה ופמיניסט מוצהר, אפשר להיות לייט ושמרן וכן ההיפך. העולם הוא מקום בו פרדיגמות והגדרות נוקשות נשחטות- וטוב שכך
ה"שפת אמת" מלמד אותנו שכשהאדם לא מאמין, ותפיסת עולמו היא בתוך הטבע "אין כל חדש", אז מה שהיה הוא שיהיה, האדם נתון לחוקיות הטבע, ואין בכוחו להשפיע עליו. האמונה בה' "המחדש בכל יום תמיד" מביאה את היכולת להיגאל ואת האפשרות לשינוי ולהתחדשות
פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו. החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבעת ימי המילואים
רגע לפני שבת הגדול וחג הפסח, הרב יוני לביא בעוד הארה קצרה לקראת השבת והחג. והפעם: רוצים למצות את החיים ולא להחמיץ אותם? תהיו יותר מצה ופחות חמץ
פָּרָשַׁת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק ו', פסוק א' ומסתיימת בפרק ח', פסוק ל"ו. החצי הראשון של הפרשה עוסק בפירוט דיני הקרבת הקורבנות מעבר לפירוט שהופיעה בפרשה הקודמת, פרשת ויקרא. בהמשך הפרשה מתוארת העבודה במשכן בשבעת ימי המילואים
בדף היומי השבוע, נתקלנו בסוגיה בה רב חסדא מנדה את חכמי נזוניא בגלל שסירבו להגיע לדרשתו בשבת. הרב בנימין זאב בנדיקט זצ"ל ראה בסוגיה זו הלכה למעשה
בני ישראל מוכנים להיות יהודים גאים, להכריז שהם בני חורין, ולעשות מה שמצוה ה' גם נגד מה שמקובל אצל הגויים. לצאת ממצרים? להגאל? זה כבר סיפור אחר
הציווי הראשון שנצטווה עם ישראל בדרך ליציאת מצרים, הוא שכל משפחה תקח לה שה (כבש או עז) בן שנה ולשמור אותו. אמנם "להכניס עז הביתה", זה לא נוח ואולי גם מסריח, אבל לא נראה עסק כל כך מסובך, אז מה העניין הגדול, שאותו אנו מציינים עד היום בשם 'שבת הגדול'?