פרשת השבוע

פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח היא הפרשה השמינית של ספר בראשית, ושמה לקוח מהמילה הראשונה בפרשה: "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו, אֶל-עֵשָׂו אָחִיו, אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם" (פרק ל"ב, פסוק ד'). הפרשה מתחילה בפרק ל"ב, פסוק ד' ומסתיימת בפרק ל"ו, פסוק מ"ג

הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת פרשת וישלח – היכולת לקחת את העולם כולו ולהעביר אותו אל האחדות, הברכה והקדושה. זוהי הישראליות של יעקב אבינו

שגרת היום-יום משכיחה מאיתנו את המטרות שהצבנו לעצמנו בתחילת חיי הנישואין והזוגיות, הקשיים והאתגרים הרבים עלולים לגרום לנו להרים ידיים ולהודיע בפסקנות: "אין מה לעשות! זה מה שהוא/היא"

בעל ההגדה מלמדנו שלבן כשונא ישראל הוא גרוע יותר אפילו מפרעה. ונשאלת השאלה מה היה בלבן שעושה אותו לגרוע ביותר בשונאי ישראל, במיוחד שלבן רק ביקש לעשות ולא עשה

בימים שהאנושות עדיין לא ידעה זכויות עובד מהי, בימים שהניצול והקיפוח של החלשים הייתה שלטת והייתה מנת חלקם של המעסיקים, כבר אז דאגה התורה לזכויות העובד

דרכו של אדם להימשך אל ההיפך מטבעו, לכן דווקא יצחק שגדל אצל אברהם והתקדש כ"עולה תמימה" נמשך לטבעו הפעלתני של עשו, בעוד שרבקה, שכל חייה גדלה בין לבן ובתואל הרמאים, התחברה יותר אל התמימות של יעקב

באופן פשוט ניתן לומר שהתורה מבקשת להדגיש את העובדה שאברהם- האב, הוא דמות דומיננטית מאוד בעיצוב דמותו של יצחק.
אתה מבקש לדעת מיהו יצחק? לך לאברהם אביו ומשם תוכל ללמוד על תוכן חייו של יצחק

פרשת תּוֹלְדֹת היא הפרשה השישית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ח, פסוק ט'. מקור שמה בפסוק הפותח אותה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק, בֶּן-אַבְרָהָם"

בתולדות אנו פוגשים את סיפורים של יעקב ועשיו והברכות של אביהם יצחק. האם אנו רואים כאן את טעותו של יצחק? האם תתכן טעות אצל אישים בעלי שיעור קומה כה גדול? הרב ישראל מאיר לאו משיב

אברהם ויצחק מייצגים שני דורות, אברהם היה בבחינת "מי יעלה בהר ה'", סולל דרך חדשה ומקרב אליה את ההמונים. יצחק מייצג את דור ההמשך, בבחינת "ומי יקום במקום קדשו". יצחק קיבל דרך סלולה ומציאות מגובשת שהכין לו אברהם

אי אפשר שלא להעריך את יהודי חברון המוכנים להתמסר לרעיון חשוב של שמירה על למערת המכפלה. אבל האם זו משימה ראויה? האם באמת משנה היכן קוברים אדם? האם איננו דומים לאלו הפונים אל המתים? הרב ישראל לאו עונה

לכל יעד בחיים יש שתי דרכים. יש דרך שנראית קצרה, אך היא מלאה במהמורות וקשיים, בעיות ופיתולים, ובסופו של דבר היא מתארכת עוד ועוד. אך מצד שני ישנה דרך נוספת, אולי קצת יותר ארוכה אבל בטוחה ונינוחה שדרכה נגיע בקלות אל היעד

הפרשה נפתחת בתיאור מותה של שרה אשת אברהם. אברהם סופד לה ומבקש לקבור אותה בחברון ולשם כך הוא רוכש, בכסף מלא מאת עפרון החיתי, את מערת המכפלה

אחרי פסילתו של אברהם הבין אליעזר את המסר, ועל כן כשבא לבדוק את רבקה, אין הוא מסתפק במבחן של מעשה חסד, לראות אם היא נאמנה לעשות בדיוק את מה שאומרים לה, הוא מבקש לדעת אם היא יודעת גם לחדש ולהוסיף דברים משל עצמה

הרב חגי לונדין בדבר תורה קצר של 90 שניות לפרשת השבוע. והשבת פרשת חיי שרה – לעשות מעבר לנדרש; לפנים משורת הדין – מידת החסד. כך בונים בתים בעם ישראל

גם אם יש בזה היגיון לגטימי בסה"כ…"מה איכפת לך, לא לוקח ולא נותן?" יש כאן, לכאורה, אידיאולוגיה שיש בה היגיון, אך חז"ל מזהים לאן זה עלול להוביל!

זוגיות טרייה מאופיינת באין סוף רגעי שיא. אורות וזיקוקים מאירים את הדרך בשלל צבעים מרהיבים והסרטים הרבים שראינו גורמים לנו לדמיין שאלו הם החיים. אך עם הזמן האורות מתעמעמים, השגרה תוספת את מקומה, הדרך מתפתלת, ואז מה?

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד. אלה זמני כניסת השבת בשלל ערים ויישובים ברחבי הארץ

פרשת וירא מספרת על המשא ומתן של אברהם אבינו עם אלוקים – במטרה לשמור על סדום מחורבנה. נשאלת השאלה : בעצם למה? מדוע שיהיה אכפת לנו מחורבנם של הרשעים? הרב ישראל לאו בתשובה לשאלת חייל בגבול עזה